יבשת אפריקה היא בעיניי אחד המקומות היותר קלים לטבעונים, בעיקר לכאלה שהם לא מפונקים ומסוגלים לאכול את אותה מנה שוב ושוב יום אחרי יום (כמוני).
מוצרי חלב לא תמצאו לרוב, ובכפרים הקטנים גם בשר לא. כלומר כן יש סיכוי שישחטו לידכם עז, או שתהיה עדים לשחיטה ממש אחרי.
אני לרוב ברחתי במקרים כאלה והתעלמתי מהמציאות שלפני.
האפריקאים לרוב מגדלים את בע"ח שלהם בעצמם, כך שתראו עזים, תרנגולות ופרות בכל מקום, אפילו איתכם באוטובוס, או בגג שמעל המונית המשותפת שתחלקו עם המקומיים.
יצא לי לא מעט פעמים לשבת ליד עז או תרנגולת בדרכים ולרוב מצאתי את עצמי מתנחמת יחד איתן בדרך הקשה.
בפוסט הבא תוכלו לשמוע על איך זה להיות טבעוני במקום כמו אפריקה, מה האפשרויות, ממה כדאי להיזהר ואיך לטייל ביבשת בלי לפגוע בבעלי חיים.
אתיופיה בעיניי היא אחד המקומות היותר קלים לטבעונים (אבל פחות לסובלים מחריף, כמוני).
ארץ האינג'רה והשירו (רוטב חומוס שמעורבב עם כל מיני תבלינים, לרוב חריפים) מספקת כמה מהמנות הטבעוניות המיוחדות ביותר.
את האינג'רה שלכם תמיד תוכלו לקבל עם מגוון של תבשילים טבעוניים לחלוטין כמו תבשילי עדשים, תפוחי אדמה, סלטים וכן הלאה.
זה מאוד טעים! ואם עוד לא התרגלתם לטעם האינג'רה ובא לכם לנסות, יש כמה מסעדות מעולות פה בארץ שיכולות לספק לכם חוויה אותנטית.
חוצמזה, כדאי מאוד שתדעו שפעמיים בשבוע, בימי רביעי ושישי, יש לאתיופים צום מיוחד שבהם הם נמנעים מאכילת מוצרי בשר וחלב.
זה אומר שבכל מסעדה שתגיעו אליה תוכלו לבחור מנה מתוך תפריט הצום שלהם.
בכלל, הערים המרכזיות באתיופיה מלאות במסעדות מערביות ולא תתקשו למצוא מנה טבעונית.
בכפרים הנידחים כנראה תיתקלו בעיקר באינג'רה עם שירו, כי זה מה שמגישים שם, וגם כאן אתם מסודרים.
אינג'רה - כמובן, אי אפשר להיות באתיופיה בלי לאכול אינג'רה עם שירו.
שייק אבוקדו - הם מתים על זה שם, על לסחוט אבוקדו ולהפוך אותו לנוזלי ומתוק.
בירה - בירה זה מזון לכל דבר ולמזלנו גם טבעוני. באתיופיה הבירות טעימות במיוחד ונפוצות יותר ממים. אני מאוד אהבתי את הבירה Saint Paul שלהם.
מסעדת The Four Sisters - אין מצב שאתם מגיעים לאתיופיה בלי לקפוץ למסעדה הזו. בעיניי זה המקום הכי טעים בעולם. תלכו ותודו לי אחרי זה.
מבשלת הבירה Dashen - בעיר גונדר מסתתרת לה מבשלה נחמדה שמגישה הרבה בירה מהחבית ובמחירים שבא לבכות מאושר. יש שם קצת אוכל מותאם לטבעונים, אבל בואו נגיד שלא ביקרנו שם בשביל לאכול :) קישור לעמוד המבשלה בטריפ אדוויזור.
דוכן הפלאפל של אילן - אם גם כשאתם בחו"ל נהיה לכם חשק לא מוסבר לפלאפל (כמוני), כדאי לקפוץ לדוכן הפלאפל של אילן באדיס אבבה.
חגיגת אינג'רה
אז אני אתחיל מלציין שאוגנדה, בשל מיקומה והאקלים הטרופי שלה, היא המקום האידיאלי לזלול בו הרבה פירות טעימים, ומבטיחה שזה לא ימאס לכם לרגע.
החל מאננסים, פסיפלורה (הטעימות ביותר שאכלתי), מנגו, בננות, אבוקדו, ומה לא - באמת, שפע!
צ'פאטי (מן גוש בצק דמוי מלאווח) תוכלו למצוא כמעט בכל פינה. למרוח אבוקדו מעל ואתם בגדול מסודרים :)
עבורי, הבעיה העיקרית שהייתה באוגנדה היא מנה שנקראת רולקס, ואני פשוט לא יכולתי לעמוד בפיתוי והייתי חייבת לנסות.
רולקס זו מנה לא טבעונית והיא שילוב של צ'פאטי, עם ביצה מקושקשת, בצל ועגבניה. אחרי שמטגנים לכם יחד את כל המרכיבים האלה, מפזרים לכם קצת מלח מלמעלה ומגלגלים לכם כמו טורטיה.
אפשר לטבען את המנה ובמקום ביצה להכין חביתה מקמח עדשים, לשלב יחד ולגלגל (וזה נראה ממש טעים!) - וככה זה נראה :)הרולקס הטבעוני של אלינה :)
ג'ינאטס - רוטב בוטנים אגדי שכדאי לפזר מעל קערת אורז. יום יבוא ואכתוב שיר הלל לג'ינאטס מרוב שהדבר הזה טעים.
קנה סוכר - תוכלו לקנות ברחוב, בכפרים, או פשוט לקטוף סביב אגמים, אבל קנה סוכר זה אחד הדברים הטובים שתוכלו למצוא בדרך.
מתוקה - תבשיל טבעוני העשוי מבננות לא בשלות, עם רוטב ולרוב עוד כמה ירקות. הטעם נחמד, תלוי איפה אוכלים, אבל בהחלט שווה לנסות.
צ'פאטי - סוג של לחם הודי דמוי מלאווח שתוכלו למצוא בכל דוכן בדרך.
מסעדות מקומיות - כשטיילתי באוגנדה אכלתי רק במסעדות מקומיות קטנות. שם הכי טעים ותמיד תמצאו מנה טבעונית של ג'ינאטס או אורז שעועית.
דוכני צ'פאטי - כדי להרגיע את הרעב בדרכים תעצרו בדוכנים וקחו איתכם צ'אפטי לדרך.
מכינים ארוחת בוקר - צ'פטאי, סלט וטחינה.
רואנדה דומה באקלים שלה לאוגנדה, ולכן אתם צפויים להיתקל בחומרי גלם מאוד דומים למה שתמצאו באוגנדה. גם שם תוכלו למצוא שפע של פירות וירקות טעימים במיוחד.
למרות שהמטבח הרואנדי מושפע לא מעט מהאוגנדי, רוטב ג'ינאטס לא תמצאו שם בכל מקום.
תופעה מעניינת ברואנדה זה שבהרבה מסעדות צורת ההגשה היא כבופה, מה שמאפשר לכם לבחור הרבה פעמים מתוך מגוון רחב של מנות ותמיד תמצאו מנות טבעוניות לחלוטין.
לחם בננה - ברואנדה תוכלו למצוא הרבה דוכנים קטנים שמגישים לחם בננה מאוד חמוד. תמרחו אבוקדו עליו, קצת מלח ואתם מסודרים.
African Bites - בלב שכונת ההוסטלים של קיגלי שוכנת אחת המסעדות הכי טובות שאכלתי בהן ביבשת. יש שם ג'ינאטס ועוד כל כך הרבה מנות טעימות ושוות - אסור לפספס!
Meze Fresh - מסעדה מקסיקנית מעולה ביותר בקיגלי. יש לא מעט אופציות לטבעוניים כולל טורטיות מלאות בדברים טובים, סלטים, נאצ'וס ועוד.
רוטב הג'ינאטס האגדי במסעדת אפריקן בייט בקיגלי
גם טנזניה מספקת שפע של פירות וירקות טובים וטעימים בכל מקום. האבוקדו מומלץ במיוחד!
בכל מסעדה מקומית, אפילו הקטנה ביותר, תוכלו למצוא מנה של אורז עם שעועית. צ'יפס גם תוכלו למצוא כמעט בכל מקום.
גם כאן הצ'פאטי שולט ותוכלו למצוא אותו בהמון מקומות, למרוח קצת אבוקדו מעל, להוסיף ירקות ולאכול.
סמוסה - בהרבה מקומות תוכלו למצוא סמוסה ממולאת בתפוחי אדמה. מאוד טעים!
מבוגה (Mboga) - מן ירקות ירוקים משתנים שהטנזנים מאדים/מטגנים וזו תוספת מאוד נפוצה בצד. כדאי לטעום, אני מאוד אהבתי. הולך מושלם לצד אורז ושעועית.
מנדזי - מן סופגניה מתוקה קלות שתוכלו למצוא בדליים של מוכרים בדרך. אחלה של קינוח כשבא לכם קצת מתוק.
תה - התה הטנזני אהוב עלי במיוחד. הוא מתוק בהגזמה, מלא בג'ינג'ר, והיווה חלק בלתי נפרד מארוחות הבוקר שלי בטנזניה. לא יכולה לספור כמה בקרים בהם שתיתי את התה הטעים הזה תוך כדי שאני מזיעה למוות :)
מסעדות מקומיות - אין לי אחת ספציפית להצביע עליה, אבל לאכול במסעדות המקומיות זה חלק בלתי נפרד מהחוויה בטנזניה.
אורז עם שעועית ומבוגה :)
מלאווי היא לחלוטין מדינת דוכני הצ'יפס. כמעט בכל מקום תוכלו למצוא דוכן צ'יפס שעשוי מפלטה רותחת שמרכזה כצורת קערה בה מטגנים את הצ'יפס מעל גחלים בוערות.
את הצ'יפס תקבלו בתוך שקית ניילון עם מלח וסלט כרוב קטן.
אם אתם יותר בעניין של לשמור על הבריאות, מלאווי מציעה גם הרבה מהמטבח המוכר של מזרח אפריקה כמו אורז שעועית.
הדבר הקשה ביותר לטבעונים במלאווי (ולא רק לטבעונים), זה ריח הדגים בכל מקום שפשוט אי אפשר לפספס.
איך הם אוהבים שם מאוד את הדגים הקטנים שלהם, אותם הם מייבשים בשמש במשך שעות ואוכלים כמו חטיף או מכינים מאכלים מקומיים איתם.
מה שיפה אבל במלאווי זה שהיא מלאה בראסטפארים, שכידוע דוגלים בטבעונות כך שאפילו עוגיות עם הפתעות תוכלו למצוא שם בגרסה טבעונית :)
צ'יפס - כלומר, זה רק צ'יפס, אבל אתם חייבים לפחות פעם אחת לקנות בדוכני הצ'יפס המיוחדים שלהם. רק להיזהר מהגחלים הבוערות!
מסעדה מקומית חסרת שם - בעיירה נקאטה ביי יש מסעדה קטנה ממש קרוב לנמל ממנו לוקחים מעבורת לאי ליקומה. אני לא זוכרת את שמה, אבל הבניין צבוע בכחול ולבן.
בכל מקרה, שם מגישים את האורז שעועית הכי טעים ביבשת, בהבטחה!
Hiccup Bar - בעיירה קייפ מקליאר ישנו בר של אנגלי שיכור וחצוף, בו עובד בחור לבנוני שמכין המון מנות שגנבנו מהערבים, החל מחומוס, פלאפל וכדומה.
כדאי מאוד לטעום את הפלאפל שמגישים שם!
Mushroom Farm - הוסטל אקולוגי חמוד ומיוחד בהרים של איזור ליווינגסטוניה, בו תוכלו להנות מהמון מנות טבעוניות ומנות Raw, וכמובן לשחק עם חזיר המחמד של המקום - האוורד. (הוא אוהב ליטופים בבטן).
דוכני הצ'יפס הטעים של מלאווי
כשאני טיילתי באפריקה, ככל שהתקרבתי יותר ויותר למדינות בדרום היבשת כך הרגשתי שהרבה מהבחירות הקולינריות שלי משתנות.
זמביה היוותה בדיוק את התפר בין הבחירות הללו.
אני מצאתי שהרבה מהאוכל המקומי במסעדות המקומיות של מזרח אפריקה הלך ופחת, המחירים במסעדות עלו, ואת רוב המזון שלי צרכתי בסופרים ברחבי המדינה.
הרבה מהסופרים הללו מציעים ארוחות חמות, המון מהן טבעוניות לחלוטין, שהמועדף עלי מבין כולם היה Spar.
סניפים של Spar תוכלו למצוא בהמון מקומות בזמביה, והאוכל החם שמוגש שם טעים במיוחד.
אורז שעועית של Spar - הם מגישים אורז שעועית שונה למדי ממה שתטעמו ביתר היבשת, עם תבלינים שמזכירים לא מעט אוכל תימני. אני ממש אהבתי.
ג'ינאטס של Spar - אומנם זה לא בדיוק רוטב הבוטנים המפורסם של אוגנדה, אבל זה בהחלט טעים והיווה מרגוע זמני למכורי ג'ינאטס שכמוני. שם הם מוסיפים כנראה עלי תרד לרוטב, מה שנותן לזה מרקם קצת אחר, אבל עדיין מאוד טעים.
לא לשכוח לבקר ב - SPAR
כבר בבוטצוואנה התחלתי בנוהל הקבוע שלי להמשך הטיול של לקנות חומרי גלם בסופר ולבשל עצמאית.
המסעדות בחלק הזה של אפריקה הן כבר פחות מקומיות ואותנטיות, ולעיתים יקרות, ולכן ברוב הזמן בישלתי עצמאית או קניתי אוכל מוכן בסופרים.
הרבה הוסטלים מציעים גם מטבחים מאובזרים כך שניתן לבשל עצמאית ממש בקלות.
פעם בכמה ימים בנוהל היינו קופצות אני וצליל לסופר הקרוב ועושות קניות. זה היה חלק מהלו"ז ואפילו ממש אהבנו את החלק הזה בטיול שלנו.
בסופרים בבוטצוואנה תוכלו למצוא הכל מהכל ממש כמו בארץ ובמקומות מערביים אחרים בעולם.
- Spar: גם בבוטצוואנה תמצאו סניפים של ספאר בהרבה מקומות.
- Pick n Pay: אם אתם באיזור העיר גבורון תוכלו למצוא לא מעט סניפים של הסופר הזה.
קצת מהבישולים שהלכו בבוטצוואנה. עד היום אנחנו מחפשות את המתכון..
בנמיביה כבר סביר להניח שתתניידו עם רכב צמוד, ככה שבמקרה הזה ממש אין לכם ממה לחשוש.
את רוב הקניות אתם כבר באופן טבעי תעשו בעיקר בסופר (גם מטעמי חיסכון), וגם כי פשוט רוב הזמן תשנו בקאמפסייטים ברחבי המדינה ותבשלו עצמאית.
בהמון קאמפסייטים יהיה מן מטבחון אבן קטן שאפשר לבשל בו, בחלק אולי תמצאו מטבח מאובזר אפילו, ובחלק פשוט תדליקו מדורה ותבשלו על האש.
בגלל שאתם עם רכב אין סיבה שלא תצטיידו בכמות אוכל גדולה לדרך.
כל חברת השכרת רכב תציע לכם ציוד קמפינג מאובזר מא'-ת'. החל מסירים, מחבתות, סט סכו"ם, בלון גז ענק, שולחן וכסאות, ממש הכל, כל שלכל מקום אליו תגיעו (גם אם זה wild קמפינג על הדרך), תוכלו לבשל.
בנוסף, אם תרצו, תוכלו להשכיר גם מקרר קטן שישב בתוך הרכב (לנו הספיקה ציידנית).
רוב מוצרי הגלם שרכשתי היו מוצרים יבשים כמו ירקות, אורז, פסטה, עדשים, עוגיות וכדומה. אבל לחלוטין התפנקתי לא מעט בבקבוקי מיץ טבעי שמצאתי, בפירות שדורשים קירור ואפילו במעדני סויה של אלפרו!
גם בנמיביה הסופרים מלאים בשפע של מזון, מה שירגיש לכם כאילו אתם במדינת עולם ראשון, עד שתעמדו בתור לצד אישה משבט ההימבה ותיזכרו שאתם באפריקה :)
בישולים טבעוניים בנמיביה
מלבד כל מה שציינתי, אפריקה מציעה עוד המון מאכלים טבעוניים לגמרי שקשה לי להכניס אותם למומלצים, אבל הם קיימים ולכן אציין אותם.
אוגלי - גם ידוע בשמו מיליפאפ בדרום אפריקה, פושו באוגנדה. אוגלי זו מן עיסה העשוייה מקמח תירס שנפוצה מאוד ברחבי אפריקה.
את העיסה אוכלים עם הידיים ותובלים אותה ברוטב שמוגש לכם ליד. אני לא התחברתי, והיה לי ניסיון רע מאוד עם הדבר הזה שעד היום רודף אותי.
בכל מקרה, אין מצב שאתם עוזבים את היבשת בלי לטעום את זה :)
קסבה - ירק שורש דמוי תפוח אדמה שגם הוא מאוד נפוץ ברחבי היבשת (ממזרח ועד מערב).
את הקסבה מבשלים (למרות שראיתי אפריקאים שאוכלים אותו חי), ולרוב יגישו לכם אותו לצד מנות אפריקאיות מסורתיות.
שווה לטעום, אך כמו האוגלי, גם לזה אני פחות התחברתי.
פורג' - הפורג' הוא מן עיסה דייסתית דלילה ומוזרה שהאפריקאים מאוד אוהבים (במיוחד לאכול בבוקר).
עוד לא ממש הבנתי אם שותים אותה או סתם אוכלים עם כף, אבל היא נפוצה בעיקר במזרח היבשת, ובטוחה שתצוץ לכם עוד מדי פעם במקומות נוספים.
כשטיילתי באתיופיה באופן אישי נמנעתי כמה שיכולתי מאכילה של פירות וירקות טריים. הפירות והירקות שלהם מלאים בחיידקים שהגוף שלנו לא רגיל אליהם.
בדיעבד יכול להיות שסתם הגזמתי, אבל לפחות לא קיבלתי שום קלקול קיבה :) אפשר גם להשרות אותם במים מטוהרים וזה אמור להיות בסדר.
לעומתי, הידיד שטיילתי איתו אכל הכל ושרד כדי לספר, אז כנראה שתהיו בסדר.
הפוסט הזה עשה אותי רעבה והכניס בי געגוע ענק למאכלי היבשת הזו.
אפריקה כל כך מגוונת ואתם תיתקלו בהמון מאכלים שיהיה לכם קשה לוותר עליהם אחרי זה.
תנסו דברים, תשוטטו בשוק, תאכלו במסעדות מקומיות ותטעמו את הבירות המקומיות.
--
עבור פוסט זה עזרו לי לא מעט מטיילים טובים, כי אני לא מוצלחת ממש בלזכור לצלם אוכל (אבל ממש טובה בלאכול!).
תמונה ראשית והרבה מתמונות האוכל צולמו ע"י צלילו, חגיגת האינג'רות צולמה ע"י הדס וזיו היקרים, המוכר בדוכן הצ'יפס צולם ע"י מטיילים במלאווי והיתר צולמו על ידי.
תודה לכל מי שעזר ונשלח לצלם לי דברים, הפוסט הזה ראה אויר בזכותכם!
הנגשת אתר האינטרנט שלנו לאוכלוסיות עם מוגבלויות הינה חשובה עבורנו, ולכן התקנו רכיב נגישות ייעודי באתר זה בכדי לאפשר לכלל האוכלוסיה לגלוש באתר.
למרות מאמצנו הרבים להנגיש את כלל האתר שלנו, יתכן ולחלק מהגולשים גלישה באתר זה לא תהיה אופטימלית. נשמח אם תצרו עימנו קשר במקרה זה.
רכיב נגישות מתקדם זה נבנה למערכת וורדפרס (Wordpress), על-ידי Webion - בניית אתרים.
ניתן להוריד רכיב נגישות זה בחינם באתרנו, ומומלץ להשתמש בו בתהליך בניית אתרים לעסקים.
2 Comments
יאמוש בא לי גי'נאטס
רוטב שהגיע מגן עדן 🙂