
מסלול טיול במלאווי
20/06/2019
איך בונים מסלול טיול בגוגל מאפס
22/07/2019
טראק אבונה יוסף
כשטיילתי באתיופיה זה היה לזמן מוגבל.
היו לנו שלושה שבועות (מוזמנים לקרוא כאן את מסלול הטיול שלי באתיופיה) ולצערי נאלצנו לוותר על הטראק אבונה יוסף.
למזלי, לא מעט מטיילים זכו ללכת בין הנופים היופים של הטראק הזה, ואחת מהן אפילו הקדישה את הזמן וכתבה עבורכם את סיפור הדרך שלה על הטראק.
אז הפוסט הבא הוא פוסט אורח של סיון שמואלוביץ' בו היא כותבת על הסיפור שלה בטראק אבונה יוסף, תוך ציון כל הפרטים שאתם צריכים לדעת על הטראק.
אז אל תצאו אני - אומרים שלא כדאי לפספס את הטראק הזה. והכי חשוב - תודה לך סיון! :)
טראק אבונה יוסף - ה-שיא של אתיופיה
לאתיופיה הגעתי לפני 4.5 שנים כפשרה. לא רציתי טיול גדול אחרי הצבא, לא התאים לי "להיזרק" או לבלות במעוז ישראלי בחו"ל.
החלטתי שאני רוצה להכיר את אפריקה לעומק, ואיכשהו מצאתי את עצמי בגונדר, אתיופיה, למשך 3 חודשים מהקסומים בחיי, ואחרי 4 שנים הגעתי שוב לעוד חודש.
יש לי הרבה מאוד להגיד על המדינה ועל החוויה שלי בה (יכולים לקרוא גם פה), אבל יש לי תחושה שחלק גדול מהתחושות פשוט ישתקפו בחוויה שלי בטרק היפה ביותר שהייתי בו, האבונה יוסף.
באבונה יוסף הייתי בביקור השני שלי באתיופיה.
משום מה הוא לא נתפס כטרק "מאסט", כמו הרי הסימיאן או מדבר דנקיל, וגם אם רוב התיירים שמגיעים לאתיופיה עוברים בלליבלה, לרוב הם יטיילו רק בכנסיות (המרהיבות) החצובות בסלע - לכן הטרק הזה עדיין לא נהיה הומה אדם ומאוד תיירותי.
לליבלה הגעתי עם חבר מצרפת שהכרתי כמה ימים לפני, כשעשינו את מדבר דנקיל.
התארחנו בקאוצ'סרפינג במקלה (דרך מעולה ללון אצל מקומיים ולהכיר את החיים שלהם קצת יותר מקרוב. מומלץ בחום!)
הבחור אצלו ישנו המליץ לנו להמשיך לקאוצ'סרפר שהוא מכיר בלליבלה ושמו אבבה (Abebe), וחוץ מזה שהוא מארח בדירתו הצנועה בעלת 2 המיטות (וזהו בערך) מטיילים רבים מכל העולם, הוא גם מדריך טיולים בעל תואר ראשון במנהל תיירות מאוניברסיטת בהר דר, ולפעמים מדריך את הטרק.
האמת שלא ידענו שהוא גם מדריך לפני שבאנו, ואחרי שסיפרנו לו את התכניות שלנו הוא ציין כמה וכמה פעמים שאנחנו יכולים לבחור לטייל איתו, לבד או עם מישהו אחר, ונתן לנו תחושה מאוד טובה שההתארחות אצלו לא מותנית בזה.
הוא היה כ"כ מקסים שיאללה, זרמנו כבר לעשות איתו את הטרק.
בדיעבד - החלטה מדהימה! פרטים בהמשך :)

קצת מידע כללי על אבונה יוסף
ממש מעל העיירה לליבלה, בערך חצי שעה נסיעה ממרכז העיירה, נמצא רכס הרים אבונה יוסף ומתנשא בין גבעותיו ההר השלישי בגובהו באתיופיה (כ - 4,300 מטר).
אחד מסימני ההיכר והייחוד של הטראק הוא הלינה אצל משפחות מארחות שגרות לאורכו.
זה קצת לא ייאמן, אבל באמצע רכס גבוה, לכאורה באמצע שום מקום, גרות משפחות-משפחות, פזורות בשטח מאוד גדול.
לכל אחת המשק שלה, השטח החקלאי שלה, ונדמה שהם גרים בתקופת זמן אחרת.
אני לא יודעת מי יצר את החיבור הזה לנוף המדהים ולתיירים הרבים שבכל מקרה מסתובבים בלליבלה, אבל המשפחות כבר כמה שנים מאמצות את הרעיון באהבה ומארחות, כמעט על בסיס יומי, מבקרים אחרי יום מפרך בשטח.
מאיפה מתחיל הטראק?
כחצי שעה נסיעה מלליבלה נמצאת נקודת היציאה של הטראק.
נהגי הבז'אז' (כמו הריקשה בהודו) והמדריכים יודעים בדיוק מהי הנקודה אליה צריך להגיע, ויובילו אתכם בקלות אליה.
לדעתי מומלץ לא ללכת את המקטע הזה ברגל אם המטרה היא לחסוך את העלויות על הבז'אז'. זה שביל עפר מאוד ארוך ולא מעניין, ואם שילמתם למדריך הוא כנראה לא יגבה מכם תוספת תשלום על זה.

אורך וקושי הטראק
את הטראק ניתן לעשות בין יומיים לשבוע, ותוכלו לבחור כמה ימים בא לכם. המלצה שלי - כמה שיותר :)
המסלול הקלאסי הוא מעגלי ואורך כשלושה ימים (שזה גם המסלול שאנחנו עשינו).
מבחינת קושי - הטראק מתאים למיטבי לכת +. בעיקר העלייה לגובה היא זו שמקשה מבחינה פיזית, וגם הטיפוס ל-3 הפסגות (ביום השני של הטראק).
עם זאת יש הרבה קטעים מישוריים ולא כל ההליכה היא רק טיפוס.
בגלל שעיקר הטיול הוא הטיפוס לגובה אז יכול להיות שלא הולכים מרחקים רבים, אבל זה עדיין לוקח זמן רב.
בבקרים התעוררנו בערך ב - 7:30/8:00 והתחלנו את ההליכה בסביבות 9:00, עד קצת לפני השקיעה - סביבות 17:00.
כמובן שיש הפסקות רבות במהלך המסלול, בשביל ארוחת צהריים ומנוחה.

התארגנות לטראק
כמו הרבה מהטרקים באתיופיה, יש אופציה לשלם על "הכל כלול" ואז אין דאגות למים, אוכל, סחיבה, לינה וכו'.
אפשר לוותר על חלק משירותים ולשלם פחות, ואפשר לעשות גם הכל בצורה עצמאית.
אם אתם מתארגנוים לבד, ניתן לקנות מצרכים בשוק או בחנויות בעיר לליבלה.
במהלך הטרק ניתן לאכול גם בבתים המארחים, שבכל מקרה תשנו אצלם, אז יכול להיות שתשלמו על לאכול אצלם.
אופציה נוספת היא למצוא בכפרים הקטנים מקומות עם אוכל (אנחנו שתינו בירה ואכלנו דאבו במקום קטן בירידה למטה).
לינה
במהלך הדרך תוכלו להתארח אצל משפחות מקומיות. תזכו להתארח במקומות הכי נידחים והכי מקסימים שראיתי, אצל משפחות חקלאיות, פשוטות, כמעט חסרות חשמל ואמצעים טכנולוגיים כאלה ואחרים.
האירוח הוא בבית גוג'ו, בית מסורתי, והלינה עצמה היא בבקתה נפרדת.
שימו לב שמאוד קר בגובה, לכן הם דואגים למלללא שמיכות :)
החוויה של הלינה אצל משפחות המקומיים במסלול היא זו שעושה את המסלול הזה לכל כך מיוחד.
חוויה מאוד ארצית, מאוד של פעם, של תקשורת ללא מילים (הם לא יודעים אנגלית), של ישיבה ליד המדורה כדי להתחמם, של אוכל טעים, של תרבות חקלאית עם המון גאווה, של להיות יחד בבית עם הסוסים, החמורים והפרות. בקיצור - מדהים ומומלץ!!!

מסלול הטראק אבונה יוסף
יום א': מהעיר לליבלה - הבית של אביי ובוזויה.
היום הראשון מתחיל בעלייה מתונה, ועולים בערך מ - 3000 מטר גובה אל 3500 מטר.
כבר ביום הזה מתחילים לראות את הגובה והנוף המדהים של הרכס. עוברים דרך מטעים של גידולים כך שרואים את החקלאות המקומית וגם קצת מאופי החקלאות מערבית שנכנסה לאזור (אירופאים שבנו שם לודג'ים יקרים ובנו חווה, כך שקשה לפספס את הדפוס המוכר של החקלאות המודרנית אל מול המסורתית).
בתחילת הטראק עוברים בכניסה ה-בערך-רשמית לשמורה (מי שיטייל עצמאית יצטרך לשלם דמי כניסה של 200 ביר), ובדרך תראו גם בית ספר יסודי (שמעתי שהיו כמה חבר'ה שגם נכנסו אליו ואפילו עזרו שם קצת), ועוד נקודה קסומה וירוקה עם מפל.
הנוף המדהים ביום הזה מכיל בעיקר שקט, התיישבויות פזורות ומבודדות, בארות מים ובעלי חיים.
אה ואי אפשר לשכוח - מלא מלא ילדים שרוצים כסף/עט (ואת/ה שואל/ת את עצמך - איך גם לשם האנשים עם העטים הגיעו???).
את הלילה העברנו בבית של אביי ובוזויה - משפחה מקסימה המורכבת מאבא אביי, אמא בוזויה, 2 בנים קטנים ועוד 2 בנות שלומדות בבי"ס תיכון ולכן לא גרות בבית.
האינטרקציה איתם כללה בעיקר שיחה ברמות הבנה משתנות עם תיווך של המדריך וקצת יותר עם הילדים המתוקים שיודעים טיפה אנגלית.
הם כיבדו אותנו בקולו או פנדשה (חטיפים טבעיים מקומיים), אכלנו איתנם ארוחת ערב משותפת, שתינו תה סביב המדורה, ואפילו קיבלנו מסאז' רגליים באותו הערב שהמארחת התעקשה לעשות לנו!

יום ב': הבית של אביי ובוזויה -> 3 הפסגות -> הבית של אביי ובוזויה.
ביום השני מתחילים את הטיפוס לפסגות הרכס, כשהגבוהה בהן היא כ - 4,300 מטר.
לרכס יש 3 פסגות, שכל אחת מהן גבוהה ב-100 מ' מקודמתה - 4,100, 4,200 ו-4,300 וכל פסגה חושפת נוף עוצר נשימה שגם בדרך אליהן חווים אותו.
ההליכה ביום השני היא די נוחה, אבל בגלל הטיפוס לגובה הרב ייתכן שיהיה לכם יותר קשה ממה שנדמה לכם. (מומלץ מאוד לקחת כדורי גבהים).
בנוסף, בפסגה השניה לא באמת מגיעים עד הסוף. מי שרוצה לטפס צריך להיזהר שכן אין דרך פשוטה לעלות לשם, והירידה יכולה להיות מסוכנת.
בדרך חזרה מהפסגות אנחנו זכינו לעבור ליד שדה פורח ובו - עשרות קופים מתוקים - ככה שהדרך לגמרי שווה בפני עצמה!
את הלינה השני שלנו בחרנו להעביר אצל אותה המשפחה מהילילה הראשון.
בגלל שעשינו מסע של שלושה ימים ושני לילות, היה לנו באופן אישי נוח לישון אצל משפחה אחת, אבל כמובן שיש אפשרות גם לישון אצל כמה משפחות שונות במהלך המסלול.
בכל מקרה, ממליצה לכם לא להפסיד את המשפחה המדהימה של אביי ובוזויה!
הלילה עם המשפחה הזו היה רווי צחוקים, שירים ואפילו הצגה. הגיעו כמה חברים של המשפחה וביחד הם עשו לנו מחזמר של שירי חקלאים, ובו כיכבו גם הבנים המאגניבים שלהם - רקדו, שרו, הרימו מקלות - ואפילו גרמו גם לנו, התיירים, להביך את עצמנו.
את הערב סיימנו בסשן דגדוגים עם אביי הקורע מצחוק. זה מדהים כמה אפשר להנות ולהתחבר לאנשים גם בלי לדבר.

יום ג': הבית של אביי ובוזויה -> לליבלה.
אבבה הנהדר, שהיה כזה קשוב וכל עניינו בטיול הוא איך לגרום לכם להנות ולהפיק את המירב מהטיול (החל מהארגון המושלם והמדויק, דרך לקיחה לנקודות תצפית מיוחדות - וכלה בקשר המדהים שהוא יוצר עם כל אחד), החליט לקחת אותנו חזרה למטה בדרך אחרת מזו שהלכנו בה.
לא נראה לי שהרבה מדריכים עושים את זה, כי ביום הראשון שלנו ראינו חבר'ה שחוזרים באותה הדרך.
זו הייתה דרך לא מסומנת ומפולסת אבל מקסימה!
עברנו ליד התיישבות קטנה שחגגה חג דתי כלשהו, והוזמנו לחגיגה הכי אותנטית שהייתי בה (חבורה של זקני היישוב חוגגים עם בשר שהרגע הוכן, לחם מחמצת שגם הוא היה טרי טרי, וה-מ-ו-ן בירה מקומית (טֶלָה).
אחרי ירידה של מספר שעות והגעה לפרברי לליבלה, הגענו לבז'אז' שחיכה לנו (בתיאום עם המדריך) ואסף אותנו למחוז חפצנו - הבית של אבבה המדריך, שם עשינו מקלחת קרה ונעימה :)

ציוד שכדאי לקחת איתכם לאבונה יוסף
בגלל שלנו היה home base אחד אז לא היינו צריכים לקחת את כל הציוד איתנו ובנוסף, גם הביאו חמור שיסחוב את התיקים שלנו.
אני לקחתי תיק יום 35 ליטר בו ארזתי את כל הבגדים ויתר הציוד, ותיק כתפיות פשוט לאוכל ולמים למהלך היום.
אז מה כדאי להכניס לתיק?
ביגוד חם
הביגוד למהלך היום תלוי בעונה בה אתם יוצאים לטראק, אבל לערב תמיד תמיד תצטרכו בגדים חמים, לא משנה כמה חם היה ביום.
אני הבאתי כמה שכבות של בגדים כולל כובע חם, מחממי אזניים, כפפות - כל החבילה.
אמנם יש אספקת שמיכות בבתים המארחים (אותנו תגברו ב - 5 שמיכות עבות וכיפיות), אבל כל אחד יודע איך הוא מתמודד עם קור. אני - לא אוהבת אותו, אז הייתי קצת מומיה, אבל הצלחתי לשרוד :)
קרם הגנה + כובע
באפריקה השמש חזקה במיוחד - מומלץ שתמיד יהיה איתכם קרם הגנה וכובע שיגן עליכם מהשמש.
נעלי הליכה טובות + סנדלים
לא להתפשר על נעלי הליכה טובות. לא לשכוח שיש עלייה לא פשוטה לפסגת ההר.
כדאי גם להביא איתכם סנדלים כדי לאוורר את הרגליים בערב.
ציוד נוסף חשוב
נייר טואלט, אלקוג'ל, פנס ראש, מזכרת למשפחה (אני הבאתי להם במבה), וכמובן מצלמה (:

עלויות וסוכנויות
ההיכרות עם אבבה ממש עשתה לנו את הטיול, ואפשר להגיד שהוא החבר הכי טוב שרכשתי באתיופיה.
האירוח אצלו מאוד מאוד הוסיף לחוויה, הוא מאוד עזר להתמקם ולהתמצא בלליבלה, טייל איתנו ברחבי העיירה, לקח אותנו לנקודת תצפית מ-ה-מ-מ-ת לראות את השקיעה, תר איתנו את כל המלונות למצוא ווייפיי טוב, לקח אותנו למקומות שהוא הכי אוהב לאכול בהם, הכרנו את החברים שלו והרגשנו שכלום-כלום לא חסר לנו כשאנחנו איתו.
תוך כדי הטיול למדנו שהוא בחור מאוד צנוע, לא מפרסם את עצמו למרות שהוא מאוד מוכשר, וכך יוצא שאין לו הרבה עבודה.
הוא מאוד משווע ללקוחות אבל לא מאוד ממולח בשיווק עצמי. הוא מכלכל את אמא שלו ולכן כל טיול הוא אוויר לנשימה עבורו.
ממליצה לצאת איתו מכל הבחינות!
הוא עובד הסוכנות Ethio Kings Tours ובה הוא מחוייב לגבות 35$ ליום, בפועל הוא לוקח 30$ (יכול להיות שזה תלוי בעונות).
המחיר כלל בעצם הכל - הדרכה, אוכל, מים, לינה, הקפצות, סחיבת הציוד (הצטרפו עוד 2 אנשי צוות - מישהו שעזר עם הציוד בליווי חמור, ומבשלת).
אה, ולא לשכוח להשאיר טיפ - אנחנו השארנו לו טיפ של 10$.

מילים אחרונות
אני נהנתי לקרוא את סיפור הדרך של סיון באבונה יוסף, מקווה שגם אתם!
ובנימה זו, תודה לך סיון על הכתיבה, הזמן שהשקעת ועל זה שבחרת לספר לנו את הסיפור שלך.
אתיופיה עד היום היא המדינה האהובה עלי ביותר על הגלובוס וזה פשוט עושה חשק לחזור ולטייל שם (ולהשלים את כל המקומות שאני פספסתי).
--
התמונות לאורך הפוסט צולמו ע"י סיון ואין להשתמש בהן ללא רשות.