השכרת רכב במרוקו
11/12/2023
לטייל לבד בארה"ב
17/01/2024
טרק בהרי האטלס במרוקו
כשעוד אני ובנזוגי מלקולם חשבנו על טיול עתידי במרוקו, ידעתי שיש הצעה עיקרית שתשכנע אותו להצטרף למסע - טרק בהרי האטלס!
אז מה אם זה אומר שאני צריכה עכשיו ללכת שישה ימים רצוף עם תרמילים על הגב אל פסגות גבוהות, זה היה ברור לי שזה יהיה הדבר שישכנע אותו על בטוח.
וכך, הצעתי לו שנצא לטיול סובב טובקאל של כ - 6 ימים, אל עבר פסגת טובקאל (הפסגה הגבוהה ביותר בצפון מרוקו), נעבור בין כפרים של ברברים בדרך ונחווה את הטבע הפראי של מרוקו.
אך כשבאנו להתחיל לתכנן את המסלול שלנו בהרי האטלס גילינו שפשוט אין מידע שאכן מתאים למה שרצינו לעשות, וגם המידע שקיים לא ממש ברור.
אך אל דאגה, בפוסט זה אשתף אתכם בכל המידע שמצאתי, חקרתי וגיליתי לקראת הטרק שלנו בהרי האטלס במרוקו, למה לא עשינו בסוף את סובב טובקאל אלא מסלול מאתגר אחר, איך נקלענו ללב ליבה של רעידת האדמה החזקה ביותר שהורגשה במרוקו בשנים האחרונות, ומהן בעצם האופציות השונות שלכם לטרקים אחרים בהרי האטלס.
מלבד חתיכת החוויה האישית שלנו בטרק הזה, אשתף אתכם בכל המידע פרקטי לגבי ההגעה אל הטרק, הציוד הנדרש, ואיך כדאי להתכונן.
אז נצא לדרך..!
כמה מילים על מרוקו לפני שנתחיל
אתחיל מלציין שפוסט זה נכתב לאחר רעידת האדמה הקשה שפקדה את איזור הרי האטלס במרוקו בסוף הקיץ של שנת 2023.
אנחנו נקלענו אל רעידת האדמה כשהיינו ממש בהרים, בסוף הטרק שלנו, כך שייתכן וחלק מהמידע שאספתי אינו מדוייק ב - 100%.
זכינו לראות כפרים מדהימים יומיים לפני שהם נחרבו לגמרי, ויצא לנו להכיר אנשים מדהימים שאין אנו יודעים מה עלה בגורלם ממש כמה ימים לאחר שפגשנו אותם.
אני רוצה להקדיש את הפוסט הזה לכל האנשים הטובים שפגשנו בדרך, שעזרו לנו ודאגו לנו, ושאנחנו מקווים ששלומם טוב.
תקוותי שעד לכתיבת פוסט זה הם כבר הצליחו לחזור לשגרה.
לצערי מעט לאחר שחזרנו לארץ מהטיול שלנו במרוקו, התחילה המתקפה על ישראל ב - 7.10, מתקפה שהשאירה את כולנו כואבים ועצובים.
מרוקו קיבלה אזהרת מסע חמורה, והמון ישראלים מביעים את חששם המוצדק להמשיך ולבקר במדינות מוסלמיות כדוגמת מרוקו.
אני ממש מקווה שיבואו אל כולנו ימים טובים יותר, שנלמד לבטוח מחדש אחד בשני, לטייל במקומות מופלאים, להכיר תרבויות שונות ולחזור לטייל במקומות כמו מרוקו.
אני בוחרת בכל זאת לפרסם את הפוסט הזה בתקווה שביום מן הימים הוא יהיה לעזר למטיילים שירצו לגלות את האיזור המופלא הזה והאנשים המיוחדים שחיים בו.
שלום ואהבה לכולם והפעם אנחנו באמת מתחילים..! :)
הכפרים הברברים בהרי האטלס במרוקו
קצת על הרי האטלס
הרי האטלס הינו רכס הרים מיוחד המשתרע לאורך צפון אפריקה, ומתפרס במדינות מרוקו, אלג'יריה ותוניסיה.
הרי האטלס מחולקים לשלושה טווחים עיקריים - האטלס הגבוה, האטלס התיכון והאנטי-אטלס, וניתן למצוא בהם פנורמה עוצרת נשימה של פסגות מושלגות, עמקים עמוקים וכפרים עתיקים של שבטי הברברים עתיקים.
באטלס הגבוה, שבו בעצם נתמקד, תוכלו למצוא את הפסגה הגבוהה ביותר של הרס הנקראת ג'בל טובקאל, וגובהה כ - 4,167 מטר.
היא נחשבת לפסגה הגבוהה ביותר בצפון אפריקה, ובכל שנה אלפי מטיילים מגיעים לשם לטיפוס מאתגר אל הפסגה.
אחד המאפיינים הבולטים של הר טובקל, זה שהוא עומד כמחסום טבעי אדיר בין מדבר סהרה הצחיח מדרום לבין האזורים הממוזגים יותר מצפון, מה שאומר שתוכלו להנות מנוף שונה לחלוטין משני צדדי הרכס.
בקיץ 2023 חוותה מרוקו רעידת אדמה חזקה אשר פקדה אותה בלב ליבם של ההרים, והותירה כפרים ברברים רבים הרוסים, וכמו כן הרוגים רבים מסביב.
מתחילים את דרכנו בהרי האטלס
איך מגיעים אל תחילת הטרקים בהרי האטלס?
איזור הרי האטלס הגבוהים (The high Atlas mountains) נמצאים כנסיעה של בערך 3 שעות מהעיר מרקש.
בהנחה ואתם מתכננים להגיע לאיזור כלשהו בהרים, בין אם זה חלקיו התחתונים, העליונים או פסגת טובקאל, נקודת המוצא שלכם צריכה להיות העיר מרקש.
כלומר, במידה ואתם מגיעים במיוחד לטייל בהרי האטלס המקום הטוב ביותר לנחות בו (במידה ואתם מגיעים למרוקו בטיסה) או לנסוע אליו, היא העיר מרקש.
ממרקש עליכם לקחת מונית שירות על הכפר הקטן והמופלא אימליל (Imlil). אימליל הוא נקודת היציאה שלכם אל הטרקים השונים באיזור הרי האטלס, בין אם זה סובב טובקאל הקלאסי, סובב טובקאל הפחות קלאסי (מה שעשינו אנחנו), פסגת טובקאל בלבד או וריאציות שונות אחרות.
איך מגיעים אל אימליל?
שאלה מצויינת. הדרך הזולה ביותר להגיע לאימליל היא באמצעות מיניבוס מהעיר מרקש.
ניתן כמובן לקחת מונית פרטית או מונית שירות, אך לרוב העלות שלהן טיפה יותר גבוהה, ובסופו של דבר הדרך היא זהה.
אל תתפסו אותי במספרים אבל סביר שמונית שירות תעלה לכם באיזור ה - 50 דירהם לאדם, מונית פרטית כנראה בערך 300 דירהם, ומיניבוס כ - 25 דירהם לאדם.
יש לזכור שגם במקרה של מונית שירות וגם במקרה של אוטובוס, יש להמתין עד שהם מתמלאים ורק אז יוצאים לדרך.
הערה: אומנם הטרקים ה"רשמיים" בהרי האטלס מתחילים בכפר אימליל, טיולי היום בהרי האטלס בדר"כ יוצאים ממרקש, ויש סיורים מאורגנים גם שיכולים לקחת אתכם לאיזורים מומלצים.
אם אתם מטיילים עצמאית כמובן שניתן תמיד להתחיל בכפר כזה או אחר שקוסם לכם ולשוטט באיזורים השונים שסביב.
מיניבוס אל הרי האטלס
אופציות שונות לטרקים בהרי האטלס
בהרי האטלס ישנן כמה אופציות שונות לטיול וטרקים ואמנה כמה מהן כאן כדי שתוכלו להחליט מה מן האופציות שיכולות להתאים עבורכם וההבדלים ביניהן.
כשתכננו את המסלול המתאים עבורנו נתקלנו פתאום בהרבה אופציות אך במעט מאוד מידע, ומכיוון שכבר חקרתי את זה כל כך לעומק, אשמח שזה יעזור למטיילים הבאים.
טיולי יום בהרי האטלס
יש לא מעט חברות ומדריכים ברחבי העיר מרקש שישמחו לקחת אתכם לסיורי יום בהרי האטלס.
בסיורים מהסוג הזה תוכלו לבלות את מיטב שעות היום בכפרים שונים ברכס, לאכול ארוחה ברברית באחת הכפרים ולהנות ממסלולי הליכה שונים באיזור.
הסיורים כוללים הסעה הלוך וחזור מבית המלון שלכם, ארוחת צהריים, מדריך צמוד ועוד הפתעות.
מצרפת כאן קישור לטיול יום אפשרי בהרי האטלס למעוניינים >>
טרק אל פסגת טובקאל
אחת האופציות הפופולריות ביותר הוא המסלול אל פסגת ההר טובקאל, הלא הוא ההר הגבוה ביותר בצפון אפריקה.
למסלול הזה אתם נדרשים לקחת מדריך (זה חובה - ויבדקו אתכם בהלוך ובחזור שאכן יש לכם מדריך..!) והתשלום עליו אמור לכלול את המדריך, שהות ללילה אחד בקאמפ (Refuge Toubkal - יש שם שלושה) ואם תרצו גם ארוחת ערב ובוקר (מומלץ!)
לפרטים נוספים, מחירים והזמנת מיטה בקאמפ, לחצו כאן >>
ניתן כמובן לישון באוהלים מחוץ לקאמפ ולחסוך כמה שקלים. עניין האוהל אידיאלי במידה ואין מקום בקאמפ (כדאי ליצור קשר מראש ולברר), אך לטעמי אחרי הליכה קשה כדאי לפחות לקבל מיטה ושמיכה חמה בקאמפ - אך כל אחד וההרפתקה המעניינת אותו (אותי מעניין שיהיה לי חם ונעים בלילה למשל).
את מסלול פסגת הטובקאל ניתן לעשות ביום אחד אם אתם בכושר שיא וגדלתם כל חייכם בהרים של אוסטריה או משהו, ביומיים אם אתם מטיבי לכת ממוצעים, ובשלושה ימים אם אתם רק ממוצעים :)
רוב האנשים אגב עושים את המסלול ביומיים - יום ראשון יציאה מאימליל אל הקאמפ בשפת הפסגה, בלילה של היום הראשון מתחילים לעלות את הפסגה, וביום השני מתחילים לרדת חזרה מטה.
המסלול הזה יכול להיות קשוח מאוד, במיוחד על הברכיים שכן אורכו כ - 14 ק"מ לכיוון ונדרשת בו עלייה של כ - 2,500 מטרים.
חלק מהמטיילים לוקחים פרדות שיסחבו להם את הציוד, אך אני לא מאוד אוהבת את הרעיון של חיות שסוחבות לי דברים בעל כורחן (לשיקולכם).
אל פסגת ההר טובקאל בהרי האטלס
טרק סובב טובקאל הקלאסי
האמת שזה היה המסלול שחשבנו לעשות בהתחלה, אך לאט לאט הבנו שאין לנו בהכרח את האמצעים עבור המסלול הזה כרגע.
במקרה של טרק זה, רוב המטיילים עושים אותו בכיוון השעון, שכן זו הדרך להימנע מהצ'קפוינט שבודק אם אתם עם מדריך, וכך ניתן בעצם לעשות אותו עצמאית ללא מדריך אם תרצו ,ולמעשה בחינם.
בסובב טובקאל תזכו להנות מכל העולמות - טיול של כמה ימים בהרים בין הכפרים של הברברים, וגם עלייה לפסגת הטובקאל.
אורך המסלול הוא כ - 75 ק"מ, וניתן לעשות אותו בין 4-7 ימים, תלוי בקצב והרצון שלכם.
המסלול מתחיל באימליל, והתחנה הראשונה שלכם תהיה הכפר Tachiddirt, הליכה של כ - 12 ק"מ.
ביום השני תחוו את הפס הראשון שלכם בגובה של כ - 4,019 מטר אל כיוון Azib Likmet. סה"כ הליכה של כ - 12 ק"מ נוספים. בלילה הזה אין גסטהאוסים בדרך, לכן העצירה הזו מתאימה רק לאלו המטיילים עם אוהל.
ביום השלישי תמשיכו אל הכפר Amsouzart, הליכה של כ - 16 ק"מ.
ביום הרביעי תצאו מהכפר ותוכלו להעביר את הלילה באיזור Ifni Lake, הליכה של כ - 9 ק"מ. גם בנקודה זו אין גסטהאוסים כך שעצירה זו אף היא מתאימה רק למטיילים עם אוהל.
ביום החמישי תעברו את הפס השני שלכם במסלול, כ - 9 ק"מ בערך עד למחנה טובקאל (Refuge Toubkal) אשר ממנו עולים לפסגה.
בדר"כ כבר בחמישי בלילה ניתן להתחיל לעלות לפסגת הר טובקאל ולרדת אותה. סה"כ העלייה מהמחנה והירידה אליו מסתכמים בכ - 6 ק"מ.
ניתן כמובן לנוח יום נוסף באיזור ולטפס את הפסגה למחרת.
ביום השישי תרדו חזרה מהמחנה בחזרה אל אימליל, הליכה של כ - 11 ק"מ.
כמובן שתוכלו לחלק את הימים בצורה שונה, להוריד ימים או להוסיף. אם אתם מטיילים ללא אוהל תצטרכו ללכת קילומטרים רבים יותר בכל יום, כך שכדאי לשים לב לזה.
יכולים לנחש למה עצרנו כאן?
טרק כפרים בהרי האטלס
לפני שאגש לתיאור המסלול שאנחנו עשינו לבסוף, אני רוצה להציג לכם עוד מסלול נחמד שקיבלתי מידע עליו ושקלתי בכובד ראש לעשות.
המסלול הזה הוא מסלול מעגלי (המתחיל ונגמר באימליל) והוא מתאים למי שמחפש יותר את החוויה הכפרית האותנטית, ופחות עליות מחרידות לפסגות גבוהות :)
מכיוון שלא עשיתי אותו (אבל כן טיילנו בחלק ממנו), אני לא יכולה לתת מידע מדוייק, אך אתם מוזמנים פשוט לחוות בעצמכם את האופציה הזו.
אתם מוזמנים כמובן לשחק עם וריאציות שונות באיזור הזה ולבקר בכפרים אחרים, כך שמציעה לפתוח מפה ולבדוק את הנקודות שציינתי ומה יש באיזור.
נקודת ההתחלה שלו היא הכפר Imi Oughlad, ממנו אתם יכולים להמשיך עד לכפר הברברי Tinzert, שם תוכלו להעביר את הלילה ולהכיר את המקומיים.
סה"כ מדובר על הליכה של כ - 12 ק"מ ועלייה של כ - 300 מטרים.
למחרת תוכלו לטייל בכל איזור Azzaden Valley היפה ולהגיע על הכפר Tessa Wirgane.
יש שם Gite לישון בו וגם גסטהאוס. ממליצה מאוד לנסות ליצור איתם קשר מראש אם מתאפשר.
סה"כ ההליכה ביום זה היא כ - 11 ק"מ.
למחרת תוכלו להמשיך לכיוון הכפר Tizi Oussem, הליכה של כ - 12 ק"מ ועלייה של 600 מטרים בערך.
באיזור זה יש כמה Gite לישון בהם.
ביום האחרון תוכלו לעשות את מעבר ההרים Tizi n Mzik, עלייה של כ - 800 מטרים, ולרדת חזרה אל אימליל. סה"כ כ - 8 ק"מ.
בתים בכפרים הברברים בהרי האטלס
המסלול שבחרנו בהרי האטלס והחוויה האישית שלנו בהרים
לאחר שעות רבות של ניסיון להבין מה אפשרי עבורנו, מלקולם מצא על המפה מסלול שהוא סוג של סובב טובקאל רק מצידו המערבי של ההר.
ראינו על המפה שיש מעבר הרים שיכול לחבר אותנו אל הפסגה והחלטנו ללכת על זה תרתי משמע.
הנחנו שהמסלול ייקח לנו חמישה ימים (או שישה במידה ונרצה להאריך ביום), כך שהודענו למכרים לנו שאנחנו יוצאים להרים, שכנראה לא תהיה לנו קליטה, ונעדכן את כולם לאחר שישה ימים כשנחזור לאימליל.
בהחלט לא ציפינו שיהיה לנו מסע כזה מרתק, מפחיד ומרעיד :)
יום 1 - מגיעים אל אימליל
אל אימליל הגענו במיניבוס שניסה לקחת מאיתנו כפול מהמחיר אבל לא הצליח כי לא נתתי לו לצאת עד שהוא יחזיר לנו את הכסף אקסטרא שהוא לקח.
נסיעה של בערך שלוש שעות הביאה אותנו לאימליל, שחטפה מזג אוויר קריר במיוחד באותו יום למרות שאוגוסט ונמסנו במרקש, והכניס אותי אוטומטית למצב של לסבול.
את יתר היום שנותר לנו באימליל ניצלנו לקניות של ציוד שנותר לנו כדי להתחמם בהרים, לאכול ארוחה שבוא נגיד שמלקולם התחרט עליה אח"כ מאוד, ולהתפנקות בגסטהאוס החמוד והרחוק להחריד שבו ישנו.
לילה: את הלילה העברנו ב - Dar Adouss, מה שהתברר כבחירה טובה..!
הנוף מהחלון בלילה בראשון שלנו בהרים
יום 2 - מאימליל אל Tizi Oussem
מאימליל יצאנו מוקדם בבוקר, אחרי שקנינו את הקוראסון הכי טעים בעולם במאפייה הקטנה שם (מומלץ!).
הייתה לנו הליכה קצרה מהגסטהאוס אל מרכז העיירה, ומשם לקחנו טרמפ קצר לנקודת ההתחלה שלנו ב - Imi Oughlad.
ניתן להתחיל את המסלול גם טיפה לפני איפה שאנחנו התחלנו כי בסופו של דבר הדרכים דיי מתחברות.
היום הראשון היה הארוך ביותר מבחינת קילומטרים, גם כי החלטנו להאריך אותו טיפה יותר כדי שאולי נוכל לקצר את משך הטרק שלנו בהרים או להקל על הימים הבאים לפנינו.
המסלול התחיל בעלייה מתונה אך דיי ארוכה של כ - 700 מטרים.
בהתחלה שלה ליוו אותנו קצת ילדי הכפר שאיבדו עניין כשעלינו כבר גבוה מדי עבורם, ולאחר מכן כבר התחלנו להגיע לאיזור שהוא יותר מבודד וחסר כפרים מסביב.
הנוף ממש יפה וגבעתי, ובחלקים מהדרך הוא ממש נפתח ומשתנה עם ההליכה.
זוכרים שסיפרתי לכם על המנה מהיום שלפני? אז תוך כדי ההליכה מלקולם התחיל להבין שמשהו לא טוב הולך לו בבטן, ואני קיבלתי מחזור, ככה שהיה לנו יום מעניין :)
בדרך פגשנו המון עזים חמודות, ואפילו קבוצה של אמריקאים שטיילה באיזור הזה גם. כשהגענו שוב לאיזור הכפרים של הברברים עשינו שם עצירה כדי להבין איפה כדאי לנו לישון, והכרנו גם כמה מקומיים נחמדים בדרך.
החלטנו להתקדם עוד כמה קילומטרים לכפר Tizi Oussem, שם העברנו את הלילה לבדינו בגסטהאוס (נקרא גם Gite) חמוד שמנוהל ע"י זקן חביב.
ישבנו להעביר את הזמן עם בחור בשם מוחמד שגר שם, שסיפר לנו על חיי הכפר, המסורות שלהם ועל החלומות שלו.
בשלב הזה כבר מלקולם לא הרגיש ממש טוב ועלה לו החום אז הלכנו לישון מוקדם.
סיכום יום 1 - סה"כ הלכנו כ - 13 ק"מ באותו היום ועלינו כ - 700 מטרים. את הלילה העברנו ב - Gite Tadarin.
מגיעים אל הכפרים ביום הראשון שלנו בהרים
יום 3 - Refuge Tamsoult
התחלנו את דרכנו בבוקר מוקדם במחשבה שנוכל להתקדם למחנה Tazaghart כבר באותו היום, הליכה של כ - 7 ק"מ סה"כ.
ההליכה שלנו הייתה איטית מאוד עקב כך שמלקולם לא הרגיש טוב וגם לי כאבה עוד הבטן.
החלטנו שנגיע ל - Refuge Tamsoult, גסטהאוס שנמצא באמצע הדרך, ננוח שם קצת ונראה איך נרגיש.
בסביבות שתיים בצהריים הגענו לשם, למרות שיצאנו מוקדם יחסית וסה"כ ההליכה הסתכמה בקצת יותר מ - 3 ק"מ.
החלטנו בכל זאת להתמקם שם ללילה כדי שמלקולם יוכל לנוח כי ידענו שבגלל שלא המשכנו היום, כנראה למחרת יצפה לנו יום ארוך.
בגסטהאוס פגשנו חבורת סקוטים נחמדים שאשכרה לבשו קצר בזמן שאני לבשתי עלי 4 שכבות, כובע צמר וכפפות, כי בשבילהם זה מזג אוויר של קיץ.
בנוסף פגשנו זוג נוסף שעושה מסלול דיי דומה לשלנו (האומנם?), ומשיחה קטנה איתם הבנו שלמחרת הם עושים את הפס שאנחנו צפויים לעבור. האמת שבזכותם הבנו בדיעבד את הטעות המאתגרת שציפתה לנו :)
בערב הכנתי למלקולם עדשים עם קצת מלח, והלכנו לישון בתקווה שלמחרת נוכל להמשיך כרגיל.
סיכום יום שני של הטרק - סה"כ הלכנו כ - 3.5 ק"מ ועלינו כ - 400 מטרים. את הלילה העברנו ב - Refuge Tamsoult.
הנופים רק משתפרים - הרי האטלס
יום 4 - מעבר הרים אל עבר Refuge Toubkal
קמנו בבוקר בהרגשה יותר טובה, והחלטנו שנתחיל ללכת לכיוון Refuge Tazaghart (המקום שאליו רצינו להגיע ביום שלפני).
הערכנו ששם נראה איך מצבינו, ואם נמשיך להרגיש טוב נתחיל לעלות את מעבר ההרים כבר באותו היום.
ההליכה התחילה בעלייה של כ - 300 מטר אל עבר מפל חמוד, שבו נשנשנו ארוחת בוקר ושתינו תה חם.
התחלנו כבר להרגיש הרבה יותר את הטמפרטורות מתקררות, והחלטנו להמשיך בעלייה שלפנינו.
אל המחנה הראשון ציפתה לנו עלייה של כ - 500 מטרים שהביאה אותנו כבר לגובה של כ - 3,000 מטרים סה"כ.
סה"כ עד לנקודה זו השביל היה ברור יחסית ויכולנו לנווט את דרכנו ללא הרבה בעיות. במחנה עצרנו לנוח, שם אכלנו פופקורן בשתיקה עם המקומיים ששומרים על המקום, וניסינו להבין אם כדאי לנו להמשיך את הדרך או לא.
סה"כ עד למחנה האחרון שלפני הפסגה ציפתה לנו הליכה של קצת יותר מ - 3 ק"מ סה"כ, והשעה הייתה בערך אחת בצהריים, ככה שלא מאוד דאגנו להמשך.
פגשנו שם שני צרפתים שהגיעו כמה דקות לפנינו וגם יצאו לדרך לפנינו. האמת שזה הכניס בי ביטחון להמשך לדעת שאנחנו לא לבד בדרך הזו, כי קצת חששתי מהמעבר הרים שלפנינו.
לבסוף החלטנו להמשיך ולעשות את המעבר הרים באותו היום.
ישר אחרי שיצאנו מהמחנה הדרך כבר לא הייתה ברורה כלל. זו הייתה מן עלייה מאוד תלולה על בולדרים ושביל לא היה קיים. מדי פעם ראינו קצת רוג'ומים שמישהו נדיב כנראה סימן, אבל רוב הניווט נעשה באמצעות Maps.me ולא באמצעות תוואי השטח.
קצת אחרי שהתחלנו לעלות ראינו את אחד הצרפתים יושב על סלע וחששנו שאולי הוא נפצע. כשהגענו אליו התברר שהפלאפון שלו נפל, וחבר שלו החליט לנסות לחפש את המכשיר.
יכול להיות שההחלטה לעצור שינתה לחלוטין את מסלול דרכם בטרק הזה, ואנחנו עד עכשיו מקווים שהם החליטו לא להמשיך.
Refuge Tazaghart - נהרס לחלוטין ברעידת האדמה
הגיע הזמן להמשיך לטפס..
אחרי פטפוט קצת עם הצרפתי שנשאר, החלטנו להמשיך בדרכינו.
המשכנו לעלות מעלה עד כשכבר לא ראינו את הצרפתים אחרינו בכלל, בעלייה שרובה המשיכה על בולדרים כשמעלינו עיזי הרים שמפילות עלינו אבנים מכל כיוון.
פעם ראשונה בחיי שלא שמחתי לראות עז בדרך.
רף הסבל שלי התחיל לעלות, איתן הרוחות שציפו לנו בחלק הזה והפחד מפציעה בטיפוס שלפנינו. היו חלקים במעבר שממש נדרשנו לטפס, שהיו חשופים לחלוטין וקצת מפחידים.
אני כבר התפללתי שכל העלייה הזו תיגמר, כי מסתבר שהמפה צדקה, וזה אכן הגיוני שמרחק של 3 ק"מ לוקח 4.5 שעות בתנאים האלו.
גם כשחשבנו שהגענו לסוף העלייה, נראה שחיכתה לנו עוד דרך לפנינו, ורמת העייפות שלי הלכה וגברה.
כשהגענו לפסגה שלנו הייתה בי הקלה מלווה בפאניקה חמורה. בגובה של 3,800 מטרים לא הייתי מוכנה אפילו לעצור ולנוח, כי כשראיתי את הירידה שלפנינו פחדתי שפשוט לא נשרוד אותה.
קיוויתי שכשנגיע לפסגה נוכל לראות את המסלול שלפנינו סוף סוף, אך מסתבר שחיכתה לנו ירידה תלולה מאוד, לא מסומנת ומלאה אבנים מתגלגלות.
התחלנו את הירידה כשכל הדרך אני על סף פאניקה מוחלטת מהמצב אליו נקלענו.
כל מה שחשבתי עליו זה שאנחנו חייבים להגיע למטה לפני שיחשיך, משהו שכבר סביר ואולי לא היה קורה.
מגיעים למעבר ההר כשהר טובקאל לפנינו
ועכשיו יורדים הכל..
אני התעקשתי לא לעצור לרגע, מה שגרם לסכול בקרב מלקולם שרצה לעצור לאכול ולשתות.
החשש שלי היה שניכנס לחשיכה, ובתנאים האלה של המסלול זה משהו שלא התכוונתי לתת לו לקרות.
העדפותינו השונות הביאו אותנו למצב שבו אני בפאניקה מוחלטת ומלקולם לא מצליח להבין אותי או להרגיע אותי, ושנינו מושכים לכיוונים שונים של התמודדות.
זה היה אתגר מעניין לקשר בינינו.
כל כך פחדתי שאחד מאיתנו ייפצע, שרק רציתי לרדת מההר הזה כמה שיותר מהר.
לאורך כל הירידה התלולה לא היה סימון שבילים ופשוט אילתרנו את דרכינו למטה, עד שלבסוף ראינו את הקאמפ מתחתינו, שועטים לעברו.
בערך כחצי שעה לקראת רדת החשיכה הגענו לקאמפ, שבורים לחלוטין, עייפים ורעבים.
התמקמנו במיטות שקיבלנו, אכלנו ארוחת ערב ודיברנו על החוויה הקשוחה שנקלענו אליה.
החלטנו שלא נוכל לקום לעלייה לפסגה באמצע הלילה עם כולם כי היינו כל כך עייפים, וסיכמנו שנקום בבוקר ונראה מה מצבנו.
סיכום יום 3 של הטרק - סה"כ הלכנו כ - 7 ק"מ, ועלינו כ - 1,500 מטרים. את הלילה העברנו במחנה Refuge Toubkal.
אני הייתי אומללה מדי בכדי לצלם. מזל שיש את מלקולם :)
יום 5 - וויתור על הפסגה וחזרה לאימליל
למחרת קמנו תפוסים ועייפים, והתחלנו את הבוקר שלנו בערך בשלב שהמטפסים שיצאו לפסגה כבר התחילו לחזור.
הבנו שפיזית לא נוכל לעמוד כרגע בעלייה של כ - 1,000 מטרים (או יותר נכון ביריד שמגיעה אחריה!), והחלטנו לוותר על הפסגה ולחזור חזרה לאימליל.
בדיעבד זו ההחלטה הכי טובה שעשינו מבלי אפילו לדעת זאת.
אחרי ארוחת הבוקר התארגנו והתחלנו בדרך חזרה לאימליל, כ - 11 ק"מ של ירידה מתונה יחסית שגם בה כבר היה לי קשה וכואב ללכת.
לקראת ההגעה לאימליל עצרנו בכפר קטן בשם Aroumd שם שכשכנו את רגלינו בנחלים הנחמדים של האיזור.
הרגליים שלי כבר היו מלאות בשלפוחיות וזה היה אפילו מרענן במקצת :)
כשהגענו לאימליל עצרנו לאכול משהו קטן ולחפש את הבחור של הקוראסונים שלצערי באותו יום לא הכין אותם.
הבטחתי לו שאחזור מחר לשם לפני שנעזוב את אימליל.
את הערב העברנו בגסטהאוס שבו שהינו לפני היציאה להרים, כשבמהרה הבנתי שגם אני עכשיו חטפתי קלקול קיבה.
כבר במהלך הלילה התחלתי להרגיש לא טוב, כך שבהחלט שמחנו שאנחנו נמצאים באימליל ולא בפסגת הטובקאל באותם רגעים.
סיכום יום 4 של הטרק - סה"כ הלכנו כ - 11 ק"מ וירידה של כ - 1,500 מטרים. את הלילה העברנו שוב ב - Dar Adouss באימליל.
הדרך חזרה לאימליל
יום 6 - כשהאדמה רעדה במרוקו
קמתי לבוקר זה עדיין חולה וחלשה, ואת רוב היום העברתי במיטה.
מלקולם הלך למרכז העיירה להביא לנו אוכל, אבל חוצמזה ניצלנו את רוב היום שלנו למנוחה מהטרק שעבר עלינו.
היה כייף לבלות את היום במיטה, לצפות בסרטים ופשוט לנוח.
לא ידענו כמה ההחלטות שלנו בימים האחרונים הפכו לגורליות בשלב זה, אבל היקום בהחלט הגיע לבשר לנו את זה במהרה.
לקראת הערב אני נרדמתי מוקדם, ומלקולם עוד צפה בסדרה במחשב, כשלפתע הרגשנו איך כל הבית שאנחנו נמצאים בו מתחיל לרעוד.
אני חושבת שהתעוררתי מיידית, מבלי להבין מה קורה אך בהבנה מוחלטת של זה שקורה!
הרעידה הייתה כל כך חזקה וארוכה שפשוט קפאנו במקום מחובקים, שומרים על הראש אחד של השנייה. אלו היו השניות הארוכות ביותר שחוויתי.
כשנגמרה הרעידה לא ממש ידענו מה לעשות, עד שהמאחרים שלנו דפקו לנו על הדלת בפאניקה שנצא החוצה מהר.
בשלב זה עוד הייתה לי קליטה והספקתי לשלוח לכמה אנשים שהייתה רעידת אדמה במרוקו ושאנחנו בסדר. כשעה אח"כ כבר לא הייתה קליטה לאף אחד יותר.
את המשך הלילה העברתי עדיין עם חום יחד עם אנשי הכפר בחוץ, לא מבינים את גודל האסון עדיין.
כואבים על הכפרים השלמים שנמחקו שראיתי רק לפני ימים בודדים
יום 7 - תקועים באימליל בין הריסות
אחרי לילה ללא שינה, החלטנו שבטוח מספיק לחזור לחדרים ולנסות לישון.
מכיוון שלא ידענו מה קורה סביבנו, מה גוזל הנזק והעובדה שאין לנו חשמל או שום חיבור לעולם החיצוני, החלטנו ללכת למרכז העיירה ונסות למצוא מקומיים ותיירים שאולי יש להם עוד מידע.
הגענו לסיבוב בכפר והשמועות התחילו להגיע לאוזנינו שכל הדרכים חסומות, שייקח ימים לפנות את כל האבנים שקרסו, ושאנחנו בייסקלי תקועים פה.
אני יותר דאגתי מהעובדה שההורים שלי בטוח מודאגים, וניסיתי למצוא כל דרך ליצור איתם קשר ולעדכן שאני בסדר.
רק לקראת הערב שגם אותו בילינו באוהל בחוץ עם משפחות הכפר, אמרו לנו שני תיירים שיש אנטנת תקשורת במרחק של שני קילומטר הליכה, ושיש אנשים שהצליחו להשיג שם קליטה.
וכך, ב 9 בערב, יצאנו להליכה אל האנטנה כדי שנוכל להודיע להורים שאנחנו בסדר.
הצלחנו להשיג קליטה ולעדכן את כל מי ששלח הודעות ודאג, וקיווינו שלמחרת כבר נוכל אולי לצאת מאימליל.
מטיילים במרוקו
יום 8 - מאימליל בחזרה למרקש
התעוררנו באוהל שלנו לבוקר האחרון שלנו בהרי האטלס.
קיפלנו את הציוד והודנו עמוקות למארחים שלנו בגסטהאוס ששמרו עלינו ודאגו לנו לכל אורך הימים שלנו בחברתם.
כשהגענו למרכז הכפר הבנו שהדרך היחידה שלנו החוצה היא במונית, אז עם עוד שני מטיילים שפגשנו עלינו על המונית אל עבר העיירה Asni, שמשם הבנו שהדרך כבר פתוחה לתנועה.
במהלך הנסיעה ראינו לראשונה מה קרה מחוץ לאימליל, את הבולדרים שנפלו על הכביש, הבתים שנהרסו והאנשים שחיים כעת באוהלים.
כשהגענו למרקש קצת הופתענו מכמה מהר המרוקאים כבר חזרו לשגרה, והקור של ההרים התחלף במיידית לחום אימים של מרקש.
באותם ימים להסתובב בחלקים מסויימים של מרקש הרגיש קצת כמו מחנה פליטים - מאות מרוקאים שבתיהם לא ראויים למגורים יותר התקבצו ברחובות וישנו באוהלים.
הרובע היהודי במרקש נפגע במיוחד, וזה היה דיי עצוב לראות את מה שנשאר.
אני בטוחה שעד לכתיבת מילים אלו כבר הספיקו המרוקאים לשפץ את הכל, לחזור לשגרה ולחיים בהרים.
את הלילה העברנו במרקש בהוסטל Hostel Dream Belko, והתכוננו להרפתקה הבאה שלנו במרוקו :)
חוזרים למרקש ובדרך הריסות מכל עבר
הכנות וציוד מומלץ לטרקים בהרי האטלס
גם באוגוסט הולך להיות לכם קר בפסגות השונות של הרי האטלס ובפרט בפסגת טובקאל, ולכן כדאי להצטייד בציוד טוב וחם למסע הזה.
איזה ציוד נדרש לטרק בהרי האטלס?
אז לא משנה כל כך באיזה מסלול תבחרו, כל עוד הוא מעל ליום אחד רצוי להצטייד בציוד הבא:
- תרמיל עם מערכת גב (רצוי לא יותר מ - 40/45 ליטר).
- נעלי הליכה טובות, רצוי עמידות למים.
- גרביים חמות (ושיהיו גרביים ספייר).
- מקלות הליכה (מומלץ, מומלץ, מומלץ..!!)
- שק שינה חם
- כפפות, חם צוואר וכובע צמר (בעיקר אם אתם מגיעים לפסגות הגבוהות).
- מכנסי טיולים (מומלץ כאלה שמתייבשים מהר).
- מעיל חם (במיוחד כזה שייגן עליכם היטב מהרוח).
- פנס ראש (במיוחד עבור העלייה לפסגה בלילה, אך לא רק).
- אוהל (רק במידה ואתם מתכננים להעביר לילה או יותר בשטח).
- גזייה וגז (כדאי שיהיה עליכם, וניתן להצטייד באימליל בבלון גז מתברג, אך במרוקו יותר פשוט להתנהל עם גזיית ניקוב).
- מטען נייד לפלאפון.
הרי האטלס - חוויה שלא נשכח
איפה ניתן להתארגן על ציוד לטרק בהרי האטלס?
אז אם אתם כמוני, והגעתם למרוקו החמה באמצע הקיץ, אחרי כמה חודשים בפורטוגל החמה, ייתכן ולא יהיה עליכם את הציוד הנדרש לטרק במינימום מעלות.
למרות שכן הבאתי איתי ציוד חלקי מתאים כי שקלנו עוד לפני שטסתי לפורטוגל אם לנסוע למרוקו או לא, עדיין היו חסרים לי פריטים רבים.
אז קודם כל ברצוני להרגיע אתכם שאת כל הציוד הנדרש תוכלו למצוא באימליל - החל מנעליים, מקלות הליכה, תרמילים, מעילים, ביגוד חם נוסף ועוד.
רוב הציוד המוצע בחנויות הקטנות מיועד להשכרה, וחלקו גם למכירה אבל הם דורשים סתם מחירים מופרזים.
כדאי מאוד להשכיר את הציוד שנדרש לכם (וכן - רצוי להתמקח על המחיר, כי לעיתים הם סתם מגזימים בעלויות).
למשל כשהייתי שם אחד המוכרים רצה איזה 20 דולר על החם צוואר הכי מכוער ומשומש שראיתי בחיים.
רוב הציוד הוא משומש אך שמיש בהחלט, ויש שם לא מעט חנויות שיציעו לכם מבחר רב של פריטים.
אני השכרתי שם כפפות, כובע צמר, קניתי גרביים (כי יש גבול) ומעיל חם בעלות של כ - 30 ש"ח.
במידה ואתם עדיין מעוניינים בציוד משלכם שיישאר, ממליצה לקפוץ לסניף של דקתלון במרקש לפני היציאה לטרק. (אנחנו קנינו שם מקלות הליכה ששמרנו איתנו).
מלקולם ברגע של נחת
ומה עושים עם אוכל ושתייה במהלך הטרק בהרי האטלס?
אז קודם כל, בלי קשר לאיזה טרק אתם עושים - כדאי שיהיו עליכם קצת צ'וקולוקים לדרך.
אנחנו עשינו קנייה קטנה בסופר במרקש, כי כבר הייתנו בדקתלון באיזור, ומשם קנינו קצת דברים שחשבנו שיהיה קשה למצוא במדינה (העיר העתיקה).
שקדים, אגוזים, פיצוחים, קטניות וכן האלה - תוכלו תמיד לקנות במרקש או באימליל.
אנחנו ממש אהבנו את הממרחי אגוזים ושקדים שהם מכינים על המקום שגם אותם ניתן לרכוש באימליל, ותכלס השילוב של כל מה שציינתי עם לחם דיי סגר לנו את הפינה במהלך ההליכה עצמה.
במהלך הטרק שאנחנו עשינו לא היה ממש איפה להצטייד באוכל במהלך היום (במיוחד כשעברנו פס או איזורים יותר שוממים), כך שרצוי לא לצפות ליותר מדי אוכל באיזור הכפריים.
בערב תמיד תוכלו להתפנק על טאג'ין חם בגסטהאוסים או המחנות שבהם תשנו, ולרוב הם מציעים גם ארוחת בוקר בתשלום.
אנחנו לא ממש לקחנו איתנו אורז או מצרכים לערב, כי דיי בנינו על ארוחת הערב המוגשת בגסהאוסים, כך שברוב הלילות אכלנו שם, ובאחד מהם לגעתי בישלנו את העדשים שהבאנו כי מלקולם לא הרגיש טוב.
לגבי שתייה - כדאי להצטייד מראש במים ליום הראשון ולקנות בכפרים הברבריים כשניתן. לא בכל הגסהאוסים מוכרים מים מינרליים, והעצה הזו תקפה עוד יותר במיוחד אם אתם מתכוונים לישון לילה באוהל.
מלקולם החמוד בהרי האטלס
הערות חשובות ומידע נוסף בנוגע לטרק בהרי האטלס
אציין כמה כמה הערות שנראות לי שכדאי וחשוב להדגיש אותן למען הכנות ובטיחות בטיול שלכם בהרי האטלס.
אוהל
לא חובה לקחת אוהל איתכם לטרקים בהרי האטלס, אך אוכל בהחלט יקנה לכם גמישות בבחירת מסלולים אפשריים ובקצב ההליכה.
ישהם מסלולים כמו סובב טובקאל שפשוט לא ניתן לעשות בלי אוהל מבלי לקצר אותו לשלושה ימים קשוחים מאוד, שכן לא תמיד תוכלו למצוא מחנה לישון בו.
הזמנת מקום מראש במחנות
במידה ואתם מסתמכים בטיול שלכם בהרים במחנות הפזורים לאורך המסלולים, רצוי להזמין אותם מראש..!
לעיתים הקליטה אינה טובה במחנות הללו, במיוחד במסלולים הפחות מתויירים, ולכן כדאי לנסות וליצור קשר מראש.
הזמנה מראש גם תאפשר לכם לחשב ולהחליט האם לקחת ציוד לארוחות ערב ובוקר או לאכול כבר במחנות את מה שמוגש.
טיול עם מדריך
מלבד לפסגת הר טובקאל, אליה אתם מחוייבים לצאת ולחזור עם מדריך (ישנו צ'קפוינט במסלול ששם בודקים שאתם עם מדריך ולא יתנו לכם לעבור ללא), ליתר המסלולים לא נדרש מדריך.
אם קראתם את החוויה שלנו, מדריך יכל לעשות הבדל גדול.
אם אתם אוהבים לטייל עצמאית לחלוטין מבינה את החלטתכם, כי אני גם כזו.
אך כן רוצה לסייג ולהגיד שבהרי האטלס כן כדאי לשקול לקחת מדריך שגם אולי יוכל לספר ולתקשר עם האוכלוסיה המקומית סביב, וגם אשכרה להוביל אתכם בדרכים רצויות ובטוחות :)
טלפון לווייני
אחרי החוויה המשוגעת שלנו בהרים, והעובדה שלאחר רעידת האדמה יותר דאגתי מזה שההורים שלי דואגים, אני בהחלט מציעה להגיע עם טלפון לוויני במיוחד במידה ואתם מתכוונים לטייל ללא מדריך בהרים הללו.
כסף מזומן
אחת הסיבות שהיינו קצת לחוצים לגבי מספר הימים שלנו בהרים זה כי לא היה לנו מספיק כסף מזומן לשלם איתו על המחנות בהרים.
אנא וודאו שיש עליכם מספיק כסף לפני שאתם מגיעים לאימליל שכן במחנות בהרים לא ניתן לשלם באשראי או לשלם מראש אונליין.
נופי הרי האטלס כמה ימים לפני רעידת האדמה
מילים אחרונות
החוויה שלנו בהרי האטלס בהחלט הפכה לבלתי נשכחת עבורנו.
ניסיתי לתת לכם בפוסט זה גם כמה שיותר פירוט על האופציות הקיימות לטיול בהרי האטלס, וקצת שעשוע עם הסיפורים האישיים שלי בדרכים.
אני רוצה להודות לכל מי שעזר לנו אחרי רעידת האדמה - לסוכנות הביטוח נחלים שדאגה לנו באופן אישי ואף איפשרה לנו לחזור בטיסה מוקדמת יותר (שלא ניצלנו).
אני רוצה להודות גם לכל המקומיים המדהימים שפגשנו בדרך ועזרו לנו, במיוחד למארחים שלנו מ - Dar Adouss שדאגנו לנו מאוד והשיגו לנו ציוד כדי שנוכל לישון בחוץ בבטחה.
למידע נוסף על מרוקו ועזרה ממטיילים נוספים, מזמינה אתכם להצטרף לקבוצת הפייסבוק של מרוקו לישראלים שם תוכלו לקבל עוד מידע רלוונטי נוסף בנוגע לטיול שלכם למרוקו.
אם התוכן שלי עוזר לכם במהלך הטיולים שלכם, אשמח שתעזרו לי להמשיך לגדול וליצור תוכן נוסף. הדרך הכי מופלאה, מלבד להמשיך לבקר בבלוג שלי ולהשתמש בקישורים שלי, היא לעקוב אחרי באינסטגרם..!
קישור לעמוד האינסטגרם שלי תוכלו למצוא כאן >>
תודה רבה על התמיכה ומאחלת לכם טיול מדהים במרוקו :)
--
כל התמונות צולמו על ידי, ואין להשתמש בהן ללא רשות.
יש לי התוודות..
חלק מהקישורים בפוסט זה הם קישורי שותפים, מה שאומר שאם אתם לוחצים עליהם ומזמינים דרכם, זה לא עולה לכם יותר, אבללל אתם בהחלט מקדמים אותי לעבר המיליון הראשון שלי ;)
החלום שלי זה להתפרנס מהבלוג הזה, ואני מקווה שבזה שאני מקרבת אתכם לטייל במקומות עליהם חלמתם, תוכלו לקרב אותי להגשמת החלום שלי.
אז רק אם אתם מעריכים את התוכן שלפניכם ומאמינים בי, הכי אשמח שאת ההזמנות לטיול שלכם תזמינו דרך אותם קישורים.
