מדבר דנקיל באתיופיה

יום 4

את היום האחרון שלנו התחלנו מוקדם ונסענו ישירות אל שקע דאלול לצפות במעיינות המינרלים החייזריים שקיימים שם.

ההרגשה הייתה כמו לטייל על אדמה של כוכב געשי אחר אני קצת חנונית של אסטרונומיה, ואיו (io) הוא ירח של כוכב הלכת צדק. ומלבד לזה שהוא הירח האהוב עלי, הוא נחשב לגוף הפעיל ביותר מבחינה געשית במערכת השמש(אולי כמו הירח איו?) .

לאחר הביקור בשקע דאלול התחלנו בנסיעה אל המקום בו כורי המלח נמצאים עם שלל גמליהם, לצפות בשיירות הגמלים המופלאות מתהלכות.

כבר תוך כדי הנסיעה ניתן היה להבחין בשיירות הגמלים המסכנים הנדרשים לסחוב כמויות לא הגיוניות של אבני מלח על דבשותיהם.

בשלב מסויים עצרנו את הרכב והלכנו להכיר את האנשים הפשוטים שכורים את המלח, ולנסות בין לבין ללטף איזה גמל או חמור על האף.

בעיניי היה אפשר להישאר שם גם שעות מבלי שישעמם, ולנסות לכרות כמה מאבני המלח בעצמכם (זה לא פשוט בכלל!).

בדרך חזרה זכינו להיפרד מהמדבר בנסיעת שטח לא שגרתית בכלל, בה קצת התחפרנו בדרך (לא משהו שחבורת אתיופים קשוחים לא יכולה להתמודד איתו).

לחלקנו נתנו הנהגים לנהוג, ועשינו קצת תחרויות אחד עם השני במרחבים הפתוחים של המדבר.

המדריכים לקחו אותנו לנקודה מעניינת נוספת באיזור, עם מצוקים יפיפיים מכל עבר, ועשינו עצירה במעיין קריר ונעים (וכנראה מלא בילהרציה) שמסתתר לו בשקט בין המצוקים.

במעיין אכלנו את ארוחת הצהריים שלנו, והתחלנו בנסיעה חזרה למקלה.