מסלול טיול במונגוליה וסיביר

באוגוסט 2018, ארזתי תרמיל ויצאתי לטיול של חודשיים במונגוליה וסיביר.

את הטיול לא תכננתי מראש, כלומר אפילו לא ידעתי איפה אני ישנה בערב הראשון שלי, ועם הימים לאט לאט נבנה בצורה טבעית מסלול טיול משל עצמו.

מונגוליה הייתה יעד שישב לי בראש לא מעט זמן, וסיביר נכנסה למסלול בהתחלה בעיקר כדרך לעקוף את הטיסה היקרה למונגוליה.

זאת הייתה הסיבה המרכזית למה את הטיול בחרתי להתחיל בסיביר, אבל לבסוף יצא שגיליתי יעד מדהים לא פחות.

במאמר הבא אתאר את מסלול הטיול שלי, כך שרובו אינפורנמטיבי ויבש בנתונים. אבל אל דאגה - תוכלו למצוא בו קישורים למאמרים מפורטים עבור כל חלק מהטיול שמתארים גם את החוויה.

מוסקבה

התחנה הראשונה בטיול שלי הייתה למעשה העיר מוסקבה.

כשהזמנתי טיסה לסיביר בכוונה קניתי אחת שיש בה קונקשן ארוך כך שאוכל לטייל קצת במוסקבה לפני.

במוסקבה נחתתי באיזור חצות, ואת הלילה העברתי על הספסל בשדה התעופה בניסיון לתפוס תנומה עד הבוקר.

באיזור שבע בבוקר התחלתי לצאת לכיוון מרכז העיר ואת הפרטים לגבי השיטוטים שעשיתי שם תוכלו לקרוא בפוסט של קונקשן ארוך במוסקבה.

בערב חזרתי לשדה ועליתי אל טיסה אל עבר העיר הסיבירית נובוסיבירסק.

נובוסיבירסק

אל נובוסיבירסק הגעתי בשעות הבוקר המוקדמות, ומשדה התעופה לקחתי אוטובוס היישר להוסטל כי כל מה שרציתי למעשה זה ללכת לישון.

אחרי התמקמות, שינה ומקלחת יצאתי לשוטט בעיר יחד עם אור, בחור שפגשתי בשדה התעופה של נובוסיבירסק.

בערב הלכנו לפגוש את אליהו, בחור דובר עברית שחי בעיר ויש לו הוסטל שבו הוא מארח ישראלים שמגיעים לעיר המשמימה הזו.

בהוסטל היו כמה ישראלים ויצאנו יחד איתם לארוחת ערב ובירה באחת המסעדות באיזור.

מתישהו מאוחר בלילה חזרנו שיכורים קלות ושמחים אל ההוסטל שלנו, וגילינו שלמעשה נעלו אותנו בחוץ.

בדרכים יצירתיות הצלחנו בסוף להיכנס, ונראה לי שלא מעט רוסים לא אוהבים אותנו עד היום בגלל זה.

למחרת לקחנו אוטובוס אל העיר גורנו אלטאי כדי להתחיל את חציית הגבול על עבר מונגוליה.

גורנו אלטאי וטראק אל הרי האלטאי

בבוקר למחרת הלכנו אני ואור לפגוש את שירה ותמר, שתי בנות ישראלית שהייתי איתן בקשר לגבי לטייל במונגוליה יחד.

אחרי שיחה קצרה החלטנו לאחד כוחות ולצאת יחד לטראק של חמישה ימים בהרי האלטאי של סיביר.

באותו יום עשינו קצת השלמת קניות לטראק והתחלנו את הנסיעה אל הכפר צ'יביט ממנו מתחילים את ההליכה.

את חמשת הימים שלאחר מכן בילינו בלב הרי האלטאי עם 15 קילו על הגב. את המסע שעברתי בימים האלה מוזמנים לקרוא בפוסט על הטראק של אגם שבלה.

בסוף הטראק לקחנו מונית משותפת אל העיר חסרת התכלית קוש אגש כדי להתחיל למחרת את החציית הגבול למונגוליה.

כל המידע שאתם צריכים לדעת על חציית הגבולות בין סיביר למונגוליה מפורט במאמר הבא - כתבתי אותו במיוחד בשבילכם!

העיר אולגי ושמורת הטאבן בוגד

ביום שלאחר החזרה שלנו מהטראק התחלנו את החצייה על עבר העיר אולגי במערב מונגוליה.

באולגי יצא שהתעכבנו שלושה ימים נוספים לפני שיצאנו לטראק בשמורת הטאבן בוגד.

על מה שעשינו, איפה ישנו ואיפה אכלנו בכל הימים האלה שהיינו תקועים באולגי תוכלו לקרוא במאמר הבא.

לבסוף, אחרי שסגרנו עם אחת הסוכנויות בעיר את המסלול אל שמורת הטאבן בוגד, יצאנו יחד, חמישה אנשים אל מסלול של שבוע בשמורה.

כמה מפתיע, אבל את פירוט המסלול, החוויה, העלויות ובעצם על מה שתרצו לדעת תוכלו לקרוא במאמר שכתבתי על שמורת הטאבן בוגד :)

אחרי שחזרנו מהשמורה נשארתי לילה נוסף באולגי, ולמחרת התפצלתי מהחבורה איתה טיילתי והמשכתי עם עומר, חבר מהטיפוס והחבורה איתה הוא מטייל.

מרכז מונגוליה ואולנבטאר

את שבעת הימים הבאים ביליתי יחד עם עומר וחבורתו בוואן שהם השכירו לכל המסלול שלהם במונגוליה.

באולגי למעשה הם נפרדו משני חברים שטיילו איתם, מה שהיה מעולה בשבילי כי היה לי מקום איתם לדרך לאולנבטאר.

יחד בעצם חצינו מרחק של כ - 1,000 ק"מ מהעיר אולגי אל העיר אולנבטאר ואת הלילות העברנו בין האגמים שבדרך.

את המסלול שעשינו יחד תוכלו לקרוא במאמר שכתבתי על מרכז מונגוליה שמתאר גם את כל החוויה הכוללת עם החמודים האלה.

אחרי שבוע של נסיעות הגענו אל העיר אולנבטאר, ובאותו ערב נפרדנו משחר ואביעד שהיינו איתנו יחד בוואן.

באולנבטאר העברתי לאחר מכן עוד יומיים מלאים שבהם אכלתי המון המון. בנוסף בין ארוחה אחת לשניה התעסקתי בעיקר בסידורים וארגונים להמשך הטיול שלי.

בלילה האחרון שלי בעיר נפרדתי מעומר ורותם ויצאתי אל מדבר גובי עם חבורה חדשה.

מדבר גובי

מדבר גובי היה אחת הסיבות המרכזיות שלי להגיע למונגוליה ולא היה סיכוי שאפסיד את המקום הזה.

אחרי שהתארגנו חבורה של שישה אנשים, יצאנו למסלול של חמישה ימים במרחבים המשוגעים של החלק הזה במונגוליה.

למדבר גובי היו לי רק חמישה ימים להקדיש, כי מיד לאחר מכן קבעתי עם חברים מהבית להמשיך איתם אל צפון מונגוליה.

לדעתי חמישה ימים במדבר בהחלט מספיקים כדי להגיע אל הנקודות הטובות ביותר באיזור, ואת המסע שלי וכל הפרטים שכדאי לכם לדעת על מדבר גובי תוכלו לקרוא במאמר הזה.

שבט איילי הצפון ובחזרה לאולנבטאר

ביום שחזרתי מהמדבר היו לי בדיוק שעתיים להוריד מעצמי את החול של הדיונות ולאכול המבורגר טבעוני ב loving hut, לפני שיצאתי לדרך אל עבר צפון מונגוליה.

באותו הערב לקחתי אוטובוס לילה לעיר מורון, ולמחרת אסף אותנו נהג שלקח אותו לאיזור של שבט איילי הצפון.

בצפון מונגוליה בילינו שישה ימים מדהימים במיוחד, שעל המסע הזה כתבתי מאמר ארוך ומפורט במיוחד שאתם מוזמנים לקרוא כמובן.

בסוף המסלול לקחנו אוטובוס לילה בחזרה לאולנבטאר ואת היום שנשאר לי העברתי בעיר, באכילה מרובה כמובן.

את הערב בילינו יחד חבורת צפון מונגוליה שלנו, ללילה אחרון בהחלט במונגוליה.

למחרת נאלצתי להיפרד בעצב רב מהחברים הצרפתים שפגשתי ולראשונה נשארתי באמת לבד בעיר הזאת. כל מי שטיילתי איתו עד עכשיו במונגוליה כבר המשיך ליעדים אחרים וזו פעם ראשונה שנשארתי לבד להמשיך לדרכי.

באותו ערב כבר לקחתי אוטובוס לילה בחזרה אל סיביר, אבל הפעם אל העיר אירקוצק.

אירקוצק וימת באיקל

אל אירקוצק הגעתי אחרי יום ארוך של חציית גבולות ונסיעות שבסופו התמקמתי בהוסטל חמוד באיזור.

אחרי החלטתי לאן אני ממשיכה הלאה, למחרת כבר יצאתי אל הדרך אל עבר ימת באיקל.

אחרי שיטוט קצר בעיר, קניות של אוכל לדרך, לקחתי אוטובוס על עיירת הדייגים ליסטביאנקה.

את המשך היום שנותר לי ניצלתי לשיטוט בין השווקים שבעיירה, לחוף האגם שלהם, וגם עליתי אל נקודת תצפית ממש נחמדה.

למרות שחשבתי שאת הערב אעביר לבד בהוסטל, פגשתי בו לא מעט אירופאים חמודים, ויצא שכולנו ישנו יחד באותו החדר ואת הלילה העברנו בשיחה ארוכה על מיליון נושאים.

למחרת הצטרפו אלי זוג שוויצרים על עבר נקודת תצפית נוספת לאגם, ולקראת הערב לקחנו יחד אוטובוס חזרה לאירקוצק.

באירקוצק נפרדתי גם מהם, והמשכתי לבדי אל היעד הבא שלי.

סנט פטרסבורג

מאירקוצק החלטתי להמשיך את עיר שרציתי לבקר בה המון שנים.

בסנט פטרסבורג הגשמתי חלום קטן גדול, לראות את הפסל של פרש הברונזה, שזה כאמור הספר האהוב עלי ביותר בעולם.

מוקדם בבוקר לקחתי טיסה אל סנט פטרסבורג ושם התארחתי אצל חבר בבית המגניב שלו.

את השלושה ימים הקרובים העברתי בשיטוט ברחבי העיר, בגילוי של מקומות טבעוניים לאכול בהם, ולמען האמת, הייתי קצת חלשה אז השתדלתי לא להעמיס על עצמי יותר מדי.

אחרי שלושה ימים בעיר החלטתי לעבור לאסטוניה ולטייל שם במהלך עשרת הימים הבאים.

אחרי אסטוניה חזרתי לסנט פטרסבורג לעוד יומיים בהם התארחתי אצל חבר מהקהילת הסלאקליין העולמית, ומשם לקחתי טיסה בחזרה לישראל.

מילים אחרונות

הטיול שלי אל מונגוליה וסיביר ארך סה"כ חודשיים (בדיוק!) ונתתי גם גיחה קצרה בדרך אל אסטוניה (שעליה אספר כבר במאמרים הבאים).

את פירוט עלויות הטיול של מונגוליה כתבתי במאמר נפרד, ואם תוסיפו לזה עוד 250 דולר בערך זה אומר שכיסיתי גם את החלק של רוסיה בטיול.

רוצים לדעת מה ארזתי לטיול הזה? כדאי לקרוא גם את המאמר הבא.

--

התמונות במאמר צולמו על ידי, ואין להשתמש בהן ללא רשות, תודה :)