אז אני אתחיל מלציין שבעיניי הפסטיבל CCHF באיטליה הוא כנראה הפסטיבל הטוב ביותר שהייתי בו עד כה (והייתי בלא מעט).
בהנחה והוא הולך להתקיים בשנים הקרובות (מי יודע עם הקוביד הזה מה יהיה), אני סופר ממליצה לנסות להשיג כרטיס ולהגיע.
אני אמנה בהמשך הפוסט את כל הסיבות למה זה הפסטיבל הטוב ביותר בהשוואה ליתר הפסטיבלים שהייתי בהם, ככה שבמידה וזמנכם או תקציבכם מוגבל, תוכלו לעשות את הבחירה הנכונה כשאתם שוקלים לאיזה פסטיבל להגיע במהלך השנה. ספויילר - לפסטיבל הזה :)
אז בין אם אתם הייליינרים מנוסים ובין אם אתם מתחילים, אתם הולכים לקבל חתיכת הפתעה כשתגיעו לכאן.
אז טוב, אני סתם מבלבלת פה במוח כדי שפסקת הפתיחה שלי תהיה ארוכה מספיק.
אז למה CCHF?
Cima Caldoline Highline Festival או בקיצור CCHF, הוא פסטיבל הייליין שמתקיים בצפון איטליה בלא אחר מאיזור שנקרא Cima Caldoline. מפתיע.
אם תפתחו מפה ותכניסו את הנקודה, תראו כמה חור זה.
אבל מסתבר שהחור הזה מושך לא רק הייליינרים אלא גם לא מעט תיירים איטלקיים (אבל לא רק), אולי כי באמת ממש יפה שם.
שנת 2021 הייתה השנה הראשונה שבה התקיים הפסטיבל, וזה לאחר שבשנת 2020 גילו את המקום סלאקרים מקומיים והחליטו שיהיה מגניב לשהות שם כל הקיץ ולעשות הייליין. האירופאים האלה חיים טוב.
מפה לשם הם רקחו את הרעיון לקיים שם פסטיבל, ואחרי חודשים ארוכים של ביורוקרטיה איטלקית (שהיא קשוחה כמעט כמו בארץ), קבלת אישורים, הכנות מטורפות, הרבה מאמץ מהקהילה המקומית האיטלקית המדהימה, ובעיקר הרבה גאזו (Gazo) כמו שהאיטלקים מרבים להגיד, הם הצליחו להרים את הפסטיבל המדהים הזה. וכל זה בשנת קוביד..!!
סחטיין עליהם ואני הכי שמחה בעולם לפרגן להם כי הם עשו עבודה יותר ממעולה.
לא כדאי לפספס :)
אז התאריכים המדוייקים של הפסטיבל (בהנחה שהוא יתקיים השנה) מתפרסמים לקראת בוא הקיץ.
שנה שעברה הפסטיבל התקיים באמצע אוגוסט, אז מניחה שגם השנה הוא יהיה בתאריכים דומים.
אורך הפסטיבל הוא כשבוע אגב, שזה פחות או יותר האורך המושלם לפסטיבל הייליין.
כדאי להתעדכן בעמוד הרשמי של הקהילה המקומית בפייסבוק לגבי התאריכים לשנת 2022.
שאלה מצויינת. לא בקלות הייתי אומרת.
אני הגעתי מבריאנסון בצרפת מאחר והייתי בפסטיבל הייליין באיזור לפני כן, ואסף אותי משם יושי, חברי הגרמני החמוד שגם דיי הציל לי את התחת במהלך הימים שלאחר מכן, כפרה עליו.
אבל אם אתם מגיעים מהארץ, לדעתי טיסה למילאנו (שזה בעצם אל העיר ברגמו) היא כנראה האופציה הטובה ביותר.
משם רכבת לברשיה (Brescia), שזו העיר הגדולה הקרובה ביותר, ומשם לקוות ולהשיג טרמפ אל Cima Caldoline עם איזה אירופאי עם רכב.
לקראת הפסטיבל הם פותחים קבוצת וואטסאפ לטרמפים אז לא הייתי מאוד דואגת.
מצד שני בחזור מהפסטיבל לא הצלחתי למצוא טרמפ למילאנו אז זה כן היה קצת תחת (וגם האיטלקים לא ששו לעצור לטרמפיסטית בימי קוביד).
לדעתי כדאי מאוד לחשוב על השכרת רכב כמה אנשים יחד אם מתאפשר. זה יהפוך את כל המסע לשם לכל כך יותר פשוט.
לא משנה איך, רק תגיעו! :)
לקראת תאריכי הפסטיבל יתפרסמו כל הפרטים המדוייקים של העלויות וההרשמה, אז קחו את הפרטים שאני נותנת פה כעירבון מוגבל כי המחירים עלולים להשתנות.
ב - 2021 כרטיס לפסטיבל עלה 80 יורו וכלל לינה במלון דירות. למתקמצנים שהעדיפו לאכול תחת בגשמים באוהל או לברי המזל בעלי הוואן, המחיר היה 50 יורו לשבוע.
כפי שאתם רואים, ההבדל לשבוע לא היה משמעותי ולכן היה הרבה יותר שווה לקחת מיטה במלון, ובשקלול של עלות תועלת יוצא שזה אחד הפסטיבלים הזולים.
- THC בטורקיה עולה 25 יורו בערך (אפשר לתרום גם יותר - ורצוי!), אבל לינה באוהל היא באיזור ה - 6-8 יורו ללילה, ולינה בבקתה היא באיזור ה - 10-20 יורו ללילה. אורך הפסטיבל הוא שבוע אז תעשו את החשבון.
- Drill & Chill בבוסניה עולה 80/50 יורו אם אני לא טועה עבור פסטיבל של 10 ימים שזה שווה וזה כולל את הקאמפינג (אוהלים/וואן).
- ביסמנטובה באיטליה עולה 50 יורו ל - 5 ימים וזה כולל קאמפינג (אוהלים/וואן).
- Valloire בצרפת עולה 50 יורו ל - 4 ימים של לינה באוהלים או בוואן.
- Potrero Up High במקסיקו עולה 50 דולר במכירה מוקדמת המתחילה כחודשיים מראש. חודש מראש המחיר עולה ל - 60 דולר ואם רוכשים בחודש האחרון העלות היא 70 דולר. המחיר הוא ל - 4 ימי פסטיבל וכולל לינה באוהל בקאמפ.
ווהו :)
לפסטיבל אירגנו לנו Chalet, שזה בעצם כמו מלון דירות ענקי, והכל היה שלנו!
יש כמה דירות, וכל דירה מאובזרת בשירותים, מקלחת ומטבח משלה, ומחולקת לחדר קטן המתאים ל - 4 אנשים, ועליית גג שמתאימה למשהו כמו 10-12 אנשים.
מה שהיה מגניב זה שכל הדירות בעצם מחוברות כך שאפשר לעבור מדירה לדירה בקלות ולארגן שם מסיבות ענק :)
ממש כאן מתחת תוכלו לראות וידאו שצילמתי של המלון.
חוצמזה יש גם רחבה לוואנים ורחבה לאוהלים. אבל בתכלס, המחיר ללינה בדירה לא היה גבוה יותר מדי מאוהל, ולחלוטין הייתה ממליצה לקחת מיטה בדירה.
בצורה כזו או אחרת, כמעט כולם מבלים ב - Chalet בכל מקרה.
- ב - THC בטורקיה אפשר לישון באוהל בקור או בבקתה במחירים מופקעים לטורקיה (פירוט העלויות בפסקה הבאה).
- ב - Drill & Chill בבוסניה אוכלים גשם באוהלים בלבד (אלא אם יש לכם וואן), והקמפינג היה מחולק לכמה איזורים וזה קצת באסה לא להיות עם כולם.
- בביסמנטובה באיטליה שאלוהים יעזור לי אוכלים קור באוהל, ואם יש לך חברים טובים הם גם יארחו אותך שם כדי שיהיה חם יותר ולא יעיפו אותך בלילה לאחר מכן כי הם קקות :) סתם נו, אוהבת אתכם.
גם הרחבה של הוואנים והאוהלים רחוקה אחד מהשני וזה שוב ממש מבאס.
- על valloire בצרפת יש לי הכי הרבה תלונות כי האוהלים הכי רחוקים בעולם מהוואנים שבכלל חונים באמצע העיירה. וגם אין תשתית לשום דבר (אפילו מים אין) והכל רחוק מהקמפינג ודורש לעלות על הרים ואין לי כוח. אפשר בטח להשכיר איזו דירה בעיירה אבל אז תהיו באמת רחוקים מהכל.
- Potrero Up High במקסיקו מתקיים באחד מאתרי הקמפינג של האיזור שזה נחמד כי כולם יחד. מצד שני זה לא אתר הקמפינג הכי טוב שהייתי בו, אבל אין תלונות מיוחדות.
אפשר לישון שם באוהל וזה כלול במחיר או להשכיר חדר. (יש גם המון קאמפסייטים מסביב, לא חייבים לישון בקאמפ של הפסטיבל).
אז ב - Chalet לכל דירה יש מטבח מאובזר בכל מה שצריך (חוץ מקרש חיתוך משומה).
אין יותר מדי מבחר של סירים ומחבתות לכל מי שרוצה לבשל שם, אז אולי כדאי להצטייד בקצת ציוד משלכם. בכל מקרה, מצליחים להסתדר.
לפעמים יכול להיות קצת כאוטי במטבח כי בכל זאת מדובר על 15-20 אנשים שרוצים לבשל בערך באותו הזמן, אבל גם כאן מצליחים להסתדר.
הצטיידות במזון דורשת התארגנות מראש שכן אין באיזור איפה לקנות מצרכים.
רצוי להגיע עם מוצרי גלם לכל התקופה, או להחליט שבאחד הימים מנסים להשיג רכב/טרמפ למילוי המלאי.
ברחבה של המקום יש כמה מסעדות שאפשר לאכול בהן (הפיצה הכי זולה ויש גם אופציה לפוקאצ'ות טבעוניות).
בנוסף באחד הלילות הם אירגנו ארוחת ערב מאסיבית לכולם שיש להזמין מראש אם רוצים והיא בעלות של 15 יורו אם אני זוכרת נכון.
מתנחלת בוואן של יושי ומבשלת גם כאן :)
- ב - THC בטורקיה אפשר להשכיר בקתה עם מטבח או לחלופין לבשל במטבח המשותף של קאמפ בו אתם ישנים.
יש לכל קאמפ גם מסעדה שאפשר להזמין בה ארוחות לאורך היום.
- אל - Drill & Chill בבוסניה צריך להצטייד במזון מראש ולבשל עצמאית. יש כמה מקררים לאכסן את האוכל, אבל תתכוננו בעיקר לאכסן אותו איתכם באוהל. למזלנו כשהיינו שם אני ובר איכסנו את הציוד שלנו כולל האוכל בארמון ;)
אפשר לקנות שוברים לארוחת ערב משותפת גם. כשאני הייתי שם ב - 2019 עלות ארוחת ערב הייתה כ - 3 יורו.
- בביסמנטובה באיטליה זה גם על בסיס של להצטייד מראש במזון ולבשל עצמאית. רצוי להידבק לחברים עם וואן ולבשל אצלהם כמו שאני עשיתי :)
יש גם מסעדה שאפשר להזמין בה כמה מנות, אני אישית לא ניסיתי.
- הפסטיבל valloire בצרפת ממוקם בעיירה Valloire ככה שאין צורך להצטייד במזון מראש וניתן לקנות שם. יש גם המון מסעדות בעיירה ככה שרעבים לא תישארו.
- אל Potrero Up High במקסיקו רצוי להצטייד במזון, אבל אפשר לתפוס טרמפ לסופר הקטן בעיירה ולקנות משם כמה דברים. יש גם כמה מסעדות עם אוכל מקסיקני מקומי בדרך לליינים.
או שמנשנשים פיצה עם חברים מהגדה שבאים לפגוש אותך :)
מבחינת תשתית כללית אתייחס לעניין המקלחות והשירותים, איזורים משותפים, רחבות לשעשוע וכן הלאה.
מבחינת מקלחות ושירותים - לכל דירה יש מקלחת ושירותים משלה, מה שכן בבוקר ובערב אל תצפו שזה יהיה פנוי.
לא מעט פעמים עברתי בין הדירות לראות אולי אצל אחרים פנוי, אסטרטגיה לא מקורית למה שאחרים עשו גם :)
בכל זאת 10-15 איש על מקלחת אחת..
אז או שקמים מוקדם או שחוזרים לפני כולם מהליינים ואז בטוח תקבלו מקלחת חמה.
חוצמזה באיזור של בית הדירות יש רחבות שאפשר להתאמן בהם, כל מיני סדנאות שונות, איזור מוצל עם שולחנות וספסלים שאפשר לשבת בו ורחבה גדולה למסיבות :)
ומלא מלא מלא ליינים! :)
- ב - THC בחלק מהבקתות יש מקלחת ושירותים, ואם לא אז אפשר להשתמש במשותפים. המים החמים עלולים להיגמר מהר אז כדאי לנצל את השעות שאין אף אחד. אני גרתי חצי שנה שם בקאמפ קזבאן (מוזמנים לקרוא על החוויה שלי שם >>) ובהחלט היה חשוב להתקלח בשעות שאין אף אחד כדי לקבל מים חמים.
יש מלא רחבות לפעילויות משותפות בקאמפ הראשי (ג'וסיטו), ולרוב היינו מבלים במסעדה או במדורה שמחוץ לה.
- ב - Drill & Chill תתכוננו להתקלח עם צינור של מים קרים.
בערב בעיקר ישבנו באוהל הענק שבו אוכלים ארוחת ערב, ואחרי זה עוברים למדורה. אבל חוצמזה לא היה ממש מרחב משותף שכולם התאגדו בו.
במהלך היום יש את הספייסנט בקערה שנחמד לבלות שם ולעשות רודיאו.
- בביסמנטובה הם אילתרו מקלחות במיוחד לפסטיבל אבל מים חמים לא היו שם (וואלה - לא חם שם!).
לא הייתה איזו רחבה מעניינת לבלות עם כולם בערב, רק במסעדה או איפה שהוואנים חונים.
- ב - Valloire אין מה לדבר על מקלחת בכלל, אפילו מים בקאמפ לא היה.
חוץ מליד הליינים לא היה ממש איפה לבלות יחד בערב אלא אם היה איזה אירוע מעניין שאירגנו (ולא היה).
- ב - Potrero Up High יש מקלחות משותפות של הקאמפ, התפעול שלהם דורש מיומנות ולא תמיד יש מים חמים.
יש את המטבח המשותף שבו בילינו וכל שטח הקאמפ הוא סוג של רחבה לבלות בה.
הרבה איזורים לבלות בהם יחד - גם ליד הליינים
אז בהתחלה הסתמן שזה לא פסטיבל כל כך חברותי למתחילים (הם גם אשכרה כתבו את זה על טפסי ההרשמה).
אבל בסוף יצא שהם ריגרגו לא מעט לייניים למתחילים כך שאני בהחלט יכולה לאשר שהפסטיבל הזה מתאים לכל הרמות..!
האפרוצ' לליינים, בניגוד לפסטיבלים אחרים הוא יחסית חלום.
הליכה מתונה של בערך 30 דקות על כביש בנוף ממש יפה + 10 דקות הליכה נוספות בשביל הליכה ואתם מגיעים לסקטור הראשי.
בסקטור הראשי יש שני חלקים שאחד מהם דורש הליכה של גג 5 דקות במעלה הגבעה, ואל הסקטור השני נדרשת הליכה בעלייה נוספת קצת יותר קשוחה של בערך 10 דקות נוספות.
מה שחלק עשו זה או שנסעו עם הרכב את החלק שהוא על כביש (אפשר גם לתפוס טרמפים), או שפשוט הביאו אופניים :)
הנוף בהליכה בדרך לליינים
בפסטיבל יש שני סקטורים עיקריים.
בגלל שאני לא זוכרת את השמות הרשמיים שלהם נקרא להם - הסקטור הראשי שבו נמצאים רוב הליינים, התחרויות, רחבה להתפנן בה ובגדול כל מה שכייף ואני כמעט ולא זזתי ממנו.
והסקטור המשני של לעלות עכשיו עוד על ההר, אין לי כוח לזה, לליינים חשופים ומגניבים נוספים, אז רק פעם אחת הגעתי לשם.
כפי שציינתי הסקטור הראשי מחולק לשני איזורים.
בחלק אחד יש בקתה חמודה שאפשר להתפנן בה, מצוק לטפס עליו, ומלא מקום לג'אגלינג, קנדמה, עמידות ידיים ושאר משחקים.
שם צפינו בכל תחרויות הפריסטייל הייליין, עשינו מעגלי מוזיקה ושאר פעילויות היפיות אחרות.
מבחינת ליינים רוגרגו שם כ - 4 ליינים.
3 מהם ליינים של כ - 70 מטר ששימשו בעיקר לפריסטייל הייליין - אנשים לא טרחו נגיד ללכת אותם אלא רק לשחק עליהם + ליין נוסף של כ - 420 מטר בערך.
בחלק השני של הסקטור הייתה הגישה לרוב הליינים.
מצד אחד שלו 4 ליינים של כ - 100 -120 מטר, ובצד השני שלו 3 ליינים נוספים של כ - 250 - 300 מטר.
בנוסף, קצת מתחת לאיזורים הללו יש ליין של 30 מטר שהוא מאוד חברותי למתחילים (הוא לא חשוף ודיי נמוך).
הסקטור הראשי של הפסטיבל
גם הסקטור המשני מחולק לשני חלקים:
החלק הימני ייקח אתכם לאחלה ליינים למתחילים - 2 של 50 מטר שהם פחות חשופים וגבוהים + 2 של 70 מטר כשהקיצוני ביותר חשוף עם נוף משגע!
בנוסף יש שם עוד ליין של 100 אם אני לא טועה שממש חשוף.
(אני לא זוכרת במדוייק אם סה"כ היו שם 4 או 5 ליינים).
הגישה לחלק מהליינים לא הכי חברותית, במיוחד ל - 70 החשוף ביותר - חובה סלינג..!!
בחלק השמאלי שאליו לא הגעתי (נו אני עצלנית וזה דרש עוד הליכה על גבעה), יש 2 ליינים שאם אני זוכרת נכון הם בין 100-200 מטר, חשופים מאוד ולאחד מהם יש גישה יחסית מאתגרת.
סה"כ היו בפסטיבל 18/19 ליינים מרוגרגים (ויש פוטנציאל לעוד!)
רשת עכביש של הייליינים :)
אני אתחיל מלציין שמבחינת כמות ליינים, בגלל שאני לא זוכרת מספרים מדוייקים וזה גם משתנה משנה לשנה, בכל הפסטיבלים שהייתי היו משהו כמו 14-18 ליינים מרוגרגים.
ב - THC יש כמה סקטורים נפרדים ורחוקים אחד מהשני.
יש אחד שקרוב יחסית לקאמפ, אבל רוב הסקטורים דורשים הליכה (חלקם אפילו הליכה מעצבנת).
בחלק מהסקטורים יש מקום לשבת, לבלות ולהביט בהולכים על הליינים שזה נחמד. הישיבה לא תמיד נוחה אבל.
ב - Drill & Chill יש שני סקטורים שאין לי תלונות עליהם בכלל. ההליכה יחסית קלה לשניהם, אבל פחות יש מקום להתפנן הרבה אנשים יחד.
לא הייתה אווירה של ביחד בסקטורים כל כך.
בביסמנטובה האפרוצ' הוא 40 דקות מעלה דבר מעייף לעשות אותו כל יום, אבל מה שכן כל הליינים ממש במרחק סביר אחד מהשני, יש מלא מקום ליד הליינים, והם הקימו צילייה (או במקרה שלא גשמייה - כי היה לנו פסטיבל מאוד גשום).
אני באמת חושבת שאם המזג אוויר לא היה כזה נורא היה ממש כייף לבלות ליד הליינים עם כולם.
ב - Valloire, הפסטיבל שיש לי עליו הכי הרבה תלונות (אבל זה לא אומר שהוא לא מוצלח!) האפרוצ' הוא הכי נוראי. אפילו לסקטור הקרוב יותר לקאמפ יש הליכה קטנה ומעייפת מעלה, אבל מקום מצויין לבלות בו עם כולם.
האפרוצ' לסקטור השני הוא מהגיהנום (אולי כי הייתי כבר עייפה מלטייל), אבל הוא ארוך ובכלל כל הליינים הם במן צורת מדרגה שזה מגניב מצד אחד ומצד שני לעלות ולרדת כל פעם לליינים זה דיי מעצבן. וגם אין צל!
ב - Potrero up High כל ליין נמצא כמעט במקום אחר. היו ליינים שלא טרחתי לנסות להגיע אליהם כי הם רחוקים.
יש שני סקטורים מרכזיים - אחד עם הליכה קלה ל - 2 ליינים כייפיים ממש, ועוד אחד עם קצת יותר ליינים ומקום לשבת בו אבל דורש הליכה מעצבנת רצח.
קצת ביאס שאין סקטור שאפשר ממש לבלות ולהשתעשע עם כולם.
מה שכן נחמד זה שיש מלא טיפוס סביב הסקטורים אז אפשר תמיד לטפס לבינתיים.
ונופים משגעים מכל כיוון אליו תפנו
אני אתן גם קצת מידע בנוגע לאספקט העגום הזה בפסטיבלי הייליין.
גם כאן, בדומה להרבה פסטיבלים אחרים, היו תורים מעצבנים מאוד ללייניים.
למרות שכמות המשתתפים היא מוגבלת (נדמה לי שכ - 180 איש), גם כשתחלקו את מספר המשתתפים במספר הליינים החלוקה תהיה כ - 10 אנשים על כל ליין.
אבל תמיד יש ליינים פופולריים יותר כמו הליינים הארוכים והליינים של המשחקים.
אני למזלי הגעתי חמישה ימים לפני שהפסטיבל התחיל אז היו לי לפחות 4 ימים של סשנים עוד לפני כן, מבלי שהיו אנשים על הליינים.
אבל ברגע שהפסטיבל התחיל, איתו התחילו התורים.
הפריסטיילרים התחזרו רצח על הליינים שם, בניסיון גם להתאמן לתחרויות. לי זה לא הפריע במיוחד כי לא התקרבתי לליינים האלה מתחילת הפסטיבל ובעיקר התמקדתי בליינים הארוכים יותר.
חיכיתי מלא לליין הזה. 270 מטר של אהבה
אבל הדבר שאותי באופן אישי הכי עיצבן, כי בגדול ברור לכולם שיהיו תורים וזה בסדר לחכות ואפשר לבוא מוקדם, היה שביום האחרון, יום התחרויות, היו ליינים שהוקדשו לתחרויות ומנעו מאנשים אחרים לעלות עליהם.
אני לא מדברת על זמן התחרויות עצמן, שהיה כייף לצפות במתחרים (והלוואי והייתי מספיקה לראות את כולם גם!).
אבל למשל אני המתנתי בערך 5-6 שעות לאחד הליינים הארוכים, למרות שהגעתי לפני 9 בבוקר (!!) לא רק כי התור אליהם היה ארוך (מובן, יום אחרון), אלא כי המארגנים היו צריכים להכין אותם לתחרות הספיד - משהו שלדעתי ניתן היה לעשות לפני תחילת הפסטיבל.
מה שקרה בעקבות זה הוא שעד שכבר עליתי לליין, התחרויות בצד השני התחילו ופספסתי את רובה.
כמובן שזה מחיר קטן לשלם עבור פסטיבל כזה מעולה, אז רק מציינת שאם אתם רוצים לחכות קצת - בואו מוקדם :)
וגם אפשר לטפס בזמן שמחכים לתור
אז חוץ הייליין וקצת טיפוס יש עוד כמה פעילויות שניתן לקחת בהן חלק במהלך הפסטיבל.
בכל בוקר ברחבה שליד המלון היו שיעורי יוגה הכלולים במחיר של הכרטיס.
בנוסף כל ערב באותה הרחבה היו סדנאות של אקרו יוגה (שהתחילו דיי בסיסיות אבל עברו לתרגילים הרבה יותר מתקדמים עם הימים).
ג'אגלינג כולם עושים בסקטור הראשי ולא היו איזה סדנאות מיוחדות.
מה שכן, היו בפסטיבל כמה אלופי קנדמה ואחד מהם העביר סדנה על הקנדמה. שווה!
העונג בלראות אנשים משחקים בקנדמה :)
אז חוצמזה שהייתה מסיבה מתוכננת מראש לאחד הערבים, גם כמה ערבים ספונטניים שנוצרו עם הימים.
המסיבה הייתה דיי שווה ודיי קרובה למלון. אנשים ממש רקדו כל הלילה והמוזיקה הייתה ממש טובה!
חוצמזה הם אירגנו ערב של הופעות, אבל זה לא היה מופעי האש הרגילים של כל פסטיבל.
המופעים היו ממש מיוחדים ואי אפשר שלא להתאהב בג'ובאני כשהוא מופיע עם הדיאבלו שלו :)
וחוץ ממנו היה את לוקה, שהוא פשוט כישרון לא מוסבר בג'אגלינג. פשוט רמה אחרת..! בחיים לא ראיתי משהו כזה (יצא לי לראות אותו בביסמנטובה לפני כן), אבל המופע שלו היה פשוט אחר ומדהים בצורה יוצאת דופן.
בערב של הארוחה המשפחתית הגדולה היו עוד מופעים של רודיאו ליין ואנשים כשרוניים נוספים.
ככה כמעט כל ערב היה מה לעשות ולראות, ואם לא היו פעילויות מיוחדות פשוט בילינו יחד בדירות.
אנשים מוכשרים מכל עבר
אחד הדברים הכי נחמדים בפסטיבל הזה אלו התחרויות.
בגלל שממש אפשר לשבת כולם ולצפות במתחרים הייתה אנרגיה מטורפת וכולם באו לצפות.
אנשים שם היו ברמה ממש גבוהה והיה דיי מהפנט לצפות בהם ולא משעמם בכלל.
מה שכן, זה קצת מבאס שביום האחרון התחרויות תופסות זמן ליין חשוב מיתר האנשים.
טים האלוף נותן בראש בתחרות פריסטייל
בסקטור הראשי שבו נמצאים רוב הליינים, התחרויות, רחבה להתפנן בה ובגדול כל מה שכייף ואני כמעט ולא זזתי ממנו, יש גם מצוק טיפוס קטן.
לא איזה משהו פנתסטי, אבל בהחלט יכול להעביר את הזמן שמחכים לליינים.
המצוק מפנה דרומי ככה שהוא כל היום בשמש, אבל אם יש יום מעונן או בשעות היותר מאוחר ממש סבבה לטפס.
הדירוגים הם בערך מ - 6A-7A (אולי יש דירוגים גבוהים יותר שלא שמתי אליהם לב).
אני טיפסתי שם רק ביום אחד מתוך כל הימים שהייתי שם.
אז אם אתם מתכוונים לטפס שם למשל (או ממשיכים לאיזורים נוספים באיטליה), רצוי להביא איתכם חבל, ראנרים, סלינגים, מיילונים, נעלי טיפוס ובעצם כל מה שצריך לטיפוס בשטח.
עבור הייליין ממש חשוב שיהיה לכם את הציוד האישי שלכם - רתמה, האנגאובר, סלינג וטבעת ננעלת. (חלק מהאפרוצ'ים לליינים יכולים להיות מסוכנים, במיוחד בסקטור השני, וסלינג וטבעת ננעלת זה משהו שכל מי שעושה הייליין צריך שיהיה לו!).
לדעתי כדאי גם שתמיד יהיה איתכם טייפ במידה ומי שלפניכם הוא מחריב טייפים מקצועי. (כל הפריסטייל היילנרים האלה)
רתמה טובה זה חשוב כפי שאתם רואים :)
במידה ואתם ישנים בבית הדירות אין צורך בשק"ש וכדומה. המיטות מאובזרות בשמיכות חמות וכריות.
כמובן שתביאו איתכם דברים למקלחת (לא מקבלים מגבות ממה שזכור לי).
תביאו בגדים חמים כי בלילות נהיה קר.
בכלל מזג האויר יכול להיות הפכפך שם אז כדאי להתכונן לחורף וקיץ בשבוע אחד :)
מעיל גשם הוא חובה, נעלי הליכה טובות לאפרוצ', תרמיל קטן שתוכלו לקחת איתכם כל מה שצריך למהלך היום בסקטורים, טאייצ' צבעוני לתמונות טובות על הליינים וכמובן כל צעצוע או כלי נגינה שיש לכם.
אז בנוגע להתנהלות עם כסף, על הכל ניתן לשלם ביורו (מזומן או באשראי) אז אין מה לדאוג.
רצוי למשוך כסף לפני ההגעה אם אתם רוצים שיהיה עליכם מזומן (כדאי) כי אין שם איפה למשוך כסף.
תביאו כלי נגינה לג'אמים עם אנשים מוזרים
החוויה האישית שלי לעומת כמה כייף בפסטיבל הם שני דברים שונים.
הגעתי לפסטיבל שבוע אחרי פרידה מהבנזוג האמריקאי שלי, דבר שהיה לי לא פשוט.
המצב הנפשי שלי אחרי הפרידה לא היה טוב, הרגשתי לבד, ודמיינתי המון כמה כייף היה אם הוא היה שם איתי.
בנוסף, השנה שלפני כן הייתה אינטנסיבית חברתית שכן גרתי חצי שנה בגייקבאירי טורקיה, ולאחר מכן טיילתי כמה חודשים עם מלקולם ככה שכבר הייתי חייבת את הזמן לבד שלי בשלב הזה.
חוצמזה שמבחינה פיזית הטיול שלנו יחד היה קשה - סחבנו המון משקל, עברנו יחסית מהר ממקום למקום, טיפסנו, עשינו הייליין, טיילנו בהרים, ככה שכשכבר הגעתי לפסטיבל הייתי עייפה מאוד פיזית (כמה ימים לפני כן הייתי בפסטיבל בצרפת גם).
היו בפסטיבל המון רגעים שהייתי חייבת את השקט שלי. למזלי בימים הראשונים היה לי את הוואן של יושי להיות בו לבד, דבר שמאוד עזר לי.
וגם היה לי את ג'ובאני המתוק שהיה במצב דומה לשלי והשיחות איתו עשו לי מאוד טוב ונתנו לי המון כוח ואהבה.
רגעים עם עצמי..
למרות שעברתי בפסטיבל משבר נפשי עם עצמי שלא קשור להייליין, היה לי ממש ממש כייף.
קודם כל האנשים שם היו הכי יפים בעולם. הפסטיבל היה ממש בינלאומי (בדומה לטורקיה ובניגוד לאחרים), ככה שהיה קל לתקשר עם כולם באנגלית ולא הרגשתי "בחוץ".
האנרגיה הייתה מדהימה ומפרגנת והיה כל כך כייף לפגוש אנשים שלא ראיתי מלא זמן כמו יושי, באסטי המתוק שלי, דורון ורמונה כמובן, חברים שפגשתי בשוויץ לפני כן, וכמובן את ג'ובאני החמוד.
הליינים היו משגעים ונהנתי מכל אחד מהם.
שמחתי סוף סוף לקבל ביטחון על ליינים ארוכים והיו לי הליכות טובות ומלאות זרימה עליהם. נהנתי לאכול תחת גם על הקצרים יותר ולהתנסות על ליינים שלא הלכתי עליהם לפני.
סה"כ היו לי המון רגעים טובים שם ואני סופר שמחה שלמרות הקושי הנפשי הלכתי לשם ופגשתי עוד המון אנשים טובים ומדהימים (ומוכשרים בצורה אחרת!!).
וגם דורון ורמונה באו אחרי שלא ראיתי אותם שנה! :)
נראה לי שחפרתי מספיק כמה זה פסטיבל טוב.
אגב, זה לא אומר שלא שווה להגיע ליתר הפסטיבלים, ורצוי לשלב אפילו כמה..! חלקם גם ממש בסמוך לאותם תאריכים והיתר מפוזרים במהלך השנה - אז לחלוטין אפשר או לשלב כמה יחד או פשוט לנסוע לכאן ולשם במהלך השנה.
אני אכתוב בהמשך על הפסטיבלים הנוספים שהייתי בהם, אבל אם לבינתיים תרצו מידע על הפסטיבל בטורקיה עם כלללל הפרטים עליו - מוזמנים לקרוא כאן >>
ולמי שלא ממש מכיר אותי או רוצה לעקוב, יוצא לי לעשות הייליין בכל מקרה מקומות בעולם, אז מוזמנים לעקוב אחרי המסעות שלי באינסטוש >>
וזהו לבינתיים. נתראה בפסטיבל הבא :)
--
קצת קרדיטים: רוב התמונות בפוסט צולמו ע"י.
חלק נרחב צולמו ע"י סיריו.
1 Comment
וואו, תודה על הפוסט המדהים, אינפורמטיבי ואישי 💙