איך (לא) להוציא תושבות בטורקיה
23 בינואר 2022
פסטיבל הייליין באיטליה CCHF
13 בפברואר 2022
שבוע במיורקה ב - 100 יורו
אז אתחיל מלציין שהפוסט הזה כנראה לא מתאים לרוב המטיילים.
מה שכן, גם אם צורת הטיול המסופרת לא בהכרח מתאימה עבורכם, עדיין יכול להיות שתצאו מפה עם כמה טיפים על איך להוזיל את השהות שלכם במיורקה, וכמה בכלל דברים עולים כאן.
מיורקה לא זולה. למען האמת, זה אחד היעדים היותר יקרים שיצא לי לטייל בהם בשנים האחרונות.
עם זאת, אני עדיין חושבת שמישהו שמגיע לכאן לחופשה השנתית שלו, לשבוע/שבועיים אולי לא ירגיש כמה הטיול פה יקר לעומת מדינות אירופה אחרות.
אז כדי שיהיה לכם מושג כלשהו לגבי עלויות של דברים, איך מתניידים, מה אוכלים ואיפה ישנים (ואיך אני עשיתי הכל בצורה ההפוכה מכל אלו), מוזמנים לקרוא בפוסט הבא :)
ובכלל, אם אתם מרגישים שהפוסטים שלי עוזרים לכם להכיר מקומות חדשים ולטייל בצורה אחרת (וזולה!) אשמח שתפרגנו בחזרה באינסטגרם שלי, שם אני מפרסמת המון סטוריז על מעללי בעולם.
טוב אז, שנתחיל?
נקודות תצפית ששווה להגיע אליהן במיורקה
קצת על מיורקה
מיורקה הינו אחד מהאיים השייכים לספרד, והגדול מביניהם.
האי יחסית קטן, וגודלו משתרע על פני 3,600 קמ"ר, ואוכלוסייתו מונה כמעט כמיליון תושבים + מאות תיירים גרמניים.
סתם, האמת שבאמת מגיעים לשם המון תיירים גרמנים, והמקומיים מספרים שגם על הבריטים מיורקה נחשב יעד חביב ביותר.
קצת הופתעתי אפילו שבכל מקום יש שלטים, תפריטים, כרוזים בשדה בשפה הגרמנית, ומסתבר שלא מעט גרמנים רוכשים שם את בתי הנופש שלהם.
בכל מקרה, אם נעזוב את הגרמנים לרגע בצד, אז שתדעו שעיר הבירה של מיורקה היא פלמה דה מיורקה והיא גם העיר הגדולה ביותר באי.
התוודות על רגעים של טמטום - אני למשל במשך כל השהות שלי כמעט תייגתי באינסטגרם כל מקום שהייתי בו כפלמה דה מיורקה, עד שהבנתי שפלמה זו רק הבירה של האי, ושהאי בכלל נקרא מיורקה.
בכל מקרה, אני מאוד התרשמתי מכמה האי קטן ועד כמה קצת ניתן להספיק ממנו למרות גודלו.
למרות שלחצות אותו לוקח בערך שעה וחצי, אני הרגשתי שגם שבוע לא מספיק בשביל לראות את כל הנקודות הנפלאות הקיימות בו.
נקודה יפה לחכות בה לשקיעה ולקבל שפריצים של מים לפנים
איך מגיעים למיורקה
רבות הדרכים להגיע למיורקה.
האופציות העיקריות עבורנו היו או טיסה מברצלונה או מעבורת מברצלונה, פשוט כי שהינו בברצלונה לפני כן.
מעבורת
למרבה ההפתעה המעבורת יקרה פי שתיים מטיסה, ולוקחת פי 7 יותר זמן.
רוב המעבורות שבדקתי העלויות שלהן הן באיזור ה - 50 דולר לכיוון, והזמן המשוער הוא בערך 7 שעות של הפלגה.
למרות שמאוד רצינו להימנע מטיסה, העלויות הגבוהות והזמן היקר שמתבזבז שיכנעו אותנו דיי בקלות לקחת פשוט טיסה.
שימו לב שיש מעבורות גם ממרסיי שבצרפת, והעלויות כך טוענים המקומיים, הן יחסית זולות. שווה לבדוק.
טיסה
טיסה מברצלונה אל פלמה אורכת כ - 45 דקות בלבד.
עם זאת, אם אתם עם הרבה ציוד, מעבורת כנראה עדיין תהיה אופציה יותר זולה עבורכם, כי מה שקורה זה כשמוסיפים כבודה למטוס, המחיר יכלות להתייקר ב - 70 דולר אפילו.
אבל אם אתם מגיעים לאי רק עם תיק מטוס קטן (שזה מה שאנחנו עשינו), טיסה לכיוון אחד יכולה לעלות לכם אפילו 16 דולר בלבד.
אנחנו הזמנו כרטיסים להלוך וחזור, כי העלויות לזה היו נמוכות יותר מאשר כל כיוון בנפרד.
את טיסת ההלוך שלנו עשינו עם חברת Air Europa, שמאוד מומלץ לטוס דרכם, ואת הטיסת חזור עם חברת Ryanair, שלא מומלץ לטוס דרכם.
לכאורה כרטיס הטיסה היה אמור לעלות 40$ לשני הכיוונים, אבל אז חברות התעופה (ריינאייר) מתחילות להעלות לך את המחיר לאט לאט ככל שאתם מתקדמים בהזמנה.
אנחנו בחרנו טיסה עם השעות שהיו נראות לנו הכי נוחות והעלות שלה הייתה צריכה להיות 45 דולר.
כשמלקולם הזמין את הטיסה, לקראת התשלום המחיר עלה בדולר אחד יותר. אבל כשאני עשיתי את הזמנה דקה (!!) אחריו, עלות הההזמנה זינקה ב - 15 דולר - וזה לא מצב שבו פתאום אני יכולה להחליט שלא בא לי לשלם ולוותר על הטיסה הזו.
אז שילמתי.
מיורקה - לא רק חופים
**טיפ חשוב לפניכם:
בתהליך ההזמנה כמעט בכל מקום מנסים לדחוף לכם כל מיני דברים לקנות, תיזהרו מזה. אני נפלתי בפח ואותי דיי קשה להפיל בפח בדברים האלו, אז אני מאמינה שבדרך הזו הם מצליחים להוציא כספים ממטייליים תמימים ממני.
**טיפ חשוב נוסף לפניכם:
חברת ריינאייר - אחת החברות השנואות עלי ביותר.
שימו לב שאתם מבצעים את הצ'ק אין אונליין לפחות שעתיים לפני הטיסה. צ'ק אין בדלפק יכול לעלות לכם תוספת של 20 דולר אפילו!
ואנקדוטה קטנה:
טיסת החזור שלנו הייתה עם חברת ריינאייר - ומיד אחרי שהזמנו את הטיסה, קיבלנו מייל לעשות צ'ק אין. מלקולם הלחיץ אותי שנעשה צ'קאין כדי שלא נשלם על זה בדלפק, אבל מהלחץ לא שמנו לב שהטיסה היא הטיסת חזור ואין לנו מה לעשות צ'ק אין באותו הרגע.
עלות הצ'קאין כל כך הרבה זמן מראש עלתה לנו 3 יורו בערך, אז כשקיבלנו את הקבלה על התשלום, פתאום נוכחנו לדעת שחייבו אותנו על 10 יורו (מאיפה 7 יורו הגיעו כתשלום - אנחנו לא יודעים!).
בכל מקרה אני כבר אגיש החזר על הדבר, אבל חולקת איתכם את הסיפור כדי שתדעו לשים לב לכל הדברים הללו.
למרות שריינאייר חרא, עדיין שווה להגיע :)
איך מתניידים במיורקה
ההתניידות במיורקה היא בהחלט אחד ההיבטים שמייקרים את הטיול במיוחד.
יש כמה אופנים בהם ניתן להתנייד באי, ואתחיל מהצורה היקרה יותר ועד לזולה ביותר:
השכרת רכב
השכרת רכב במיורקה היא אומנם הפתרון היקר ביותר שתמצאו אבל גם בהרבה מובנים היעיל ביותר.
אם אתם מגיעים רק לכמה ימים בודדים (או אפילו שבוע) ורוצים באמת להספיק הרבה איזורים באי - רכב מפשט את העניין מאוד.
המרחקים באי סה"כ לא גדולים, וביום אחד עם רכב כנראה שתצליחו להספיק את מה שלנו לקח שלושה ימים בלי רכב.
אבל מה שיפה זה שאפשר עם רכב להגיע למקומות הכי נידחים, בין עם זה בהרים או בחופים, וכל זה מבלי אפילו לצאת מהמזגן :)
אם התקציב הוא לא עניין משמעותי עבורכם ואתם רוצים למצות כמה שיותר מהאי - תשכירו רכב.
גם כי -
אולי אפשר גם בסירה? :)
תחבורה ציבורית במיורקה
היא יקרה בצורה לא פרופורציונאלית לטעמי.
למרות שהאי הוא קטן (לוקח שעה וחצי לחצות אותו), עלויות התחבורה הציבורית הן דיי מוגזמות.
אוטובוס משדה התעופה אל מרכז העיר פלמה (חצי שעה נסיעה לכל היותר) עולה 5 יורו, ואפשר גם לרכוש כרטיס הלוך ושוב ב - 8 יורו.
שימו לב שהמכונה של הכרטיסים לא תמיד עובדת טוב, זה כנראה דבר ידוע, כי כשהיא בלעה לנו 5 יורו ולא הוציאה כרטיס, נהג האוטובוס לא היה מופתע ועדיין נתן לנו לעלות.
לא תמיד זה המקרה, ולמרות שכנראה יהיה מישהו שם שיוכל לעזור לכם לחבוט במכונה, לא כל נהג יעלה אתכם בלי כרטיס, ותאלצו להתקשר למספר של המכונה לשירות הלקוחות. ראו הוזהרתם!
ביום שהגענו לפלמה נסענו לפגוש חבר שגר בקצה השני של האי בעיירה בשם פורטו כריסטו, כשעה נסיעה בערך והעלות שלה היא 9 יורו!
אז לפניכם ההנחה שלי לעלויות התחבורה באי מההתנסויות האישית שלי והיא:
- אוטובוסים שחוצים את האי - 9 יורו.
- אוטובוסים למרחקים קצרים יותר, אשר נוסעים מחוץ לעיר - בין 4-5 יורו.
- נסיעה בתוך העיר - 2-3 יורו.
מה שכן, נראה שדיי נוח להתנייד עם תחבורה ציבורית כאן באי. האוטובוסים יוצאים יחסית בזמן, הם ממזוגים ונוחים, ונראה שניתן להגיע לכל עיירה קטנה בקלות באוטובוסים, אה וכן - התשלום מתבצע ישירות מול הנהג.
העיירה סאנטאני
ואיך אנחנו עשינו את זה - טרמפים
אז אחרי שגילינו שעלויות התחבורה הציבורית הן כפי שציינתי, וגם קיבלנו אישור מהמקומיים שטענו שאכן התחבורה הציבורית באי יקרה, החלטנו שלמקומות רחוקים ננסה להגיע בטרמפים, וכך היה.
בגלל שהמרחקים לא מאוד רחוקים, מספיק לפעמים טרמפ של עשר דקות כדי להגיע ליעד שרצינו.
המקומיים כל כך נחמדים, והאמת שלא מעט אנשים עצרו לנו, בין אם מקומיים או תיירים, ויותר מזה, הרבה פעמים הם ממש השתדלו לעצור לנו במקומות שבהם יהיה לנו קל להמשיך ולקחת טרמפים.
תפסנו טרמפים מפורטו כריסטו אל עיירה בשם סנטאני, וזה היה המקרה היחיד שנדרשנו ל - 4 טרמפים שונים כדי להגיע ליעד.
בדרך הכרנו בחור מקומי מלא אנרגיה שהסיע אותנו באוטו המגניב שלו, תפסנו טרמפים גם מסאנטני כל הדרך לפלמה, ולמרבה ההפתעה כל הנהגים שניסו לעצור לנו היו בעצם - נהגות בנות!
אחת מהן קירבה אותנו לאיזור שבו יהיה לנו קל להמשיך ממנו, וביתר הדרך נסענו עם בחורה גרמניה שחיה שנים בפיליפינים עם בנזוג פיליפיני, שהיא גם מדריכת צלילה, והיא הסיעה אותנו ממש עד הנקודה שרצינו לרדת בה בעיר, וגם נתנה לנו יין מתנה ומן טבליות להרחקת יתושים :)
מחכים לטרמפ שייקח אותנו
את הדרך הלוך מפלמה אל העיירה דאיה (אכתוב עליה בהמשך) עשינו אומנם באוטובוס, אבל בחזור, אחרי שהתייאשנו מלחכות לאוטובוס שאיחר בחמש דקות, תפסנו טרמפ עם שני תיירים בלגים חמודים שהגיעו ממש עד למרכז העיר.
אז עם קצת סבלנות והרבה בקשות מדוייקות ליקום, אפשר לחלוטין להתנייד פה בטרמפים.
אני חושבת שהקושי האמיתי בלתפוס טרמפים במקום שכזה הוא בעיקר העמידה בשמש לעיתים.
**טיפ מועיל:
משהו שעזר לנו בדרך זה להכין שלט לאן אנחנו רוצים להגיע, ואז אפשר לדעת מראש עם הטרמפ רלוונטי בצורה הדדית.
קרה שמישהי עצרה לנו אחרי שהיא הבחינה בשלט דרך המכונית ואכן הגיעה בדיוק ליעד שרצינו.
מכינים את השלט ליעד הבא :)
איפה ישנים במיורקה
מלונות והוסטלים
יש בכל מקום, ומאוד קל למצוא.
מה שכן, העלויות הן כפולות מברצלונה או מכל עיר אירופאית אחרת שטיילתי בה בשנים האחרונות.
חדר בדורמס בהוסטל עולה באיזור ה - 20 יורו ללילה, ואני מניחה שחדר פרטי במלון עולה הרבה יותר מזה.
כשראינו שאלו המחירים ללינה, אבל עדיין לא רצינו לוותר על ביקור באי, החלטנו שפשוט ניקח איתנו -
אוהל
אז אתחיל מלציין שאין אתרי קאמפינג ברחבי האי, ואסור לפתוח אוהלים בחופים, או למעשה בשום מקום.
למרות שהספרדים באמת כל כך נחמדים, אם תמתחו את הגבולות בנושא הזה יש סיכוי שיעיפו אתכם במקרה הטוב או שתקבלו קנס במקרה הפחות טוב.
ולכן, היה עלינו למצוא מקומות מוסתרים שבהם יכולנו לפתוח אוהל.
בפורטו כריסטו ישנו באחד מהמפרצים הקטנים בחלק היותר נסתר של האי.
מצאנו שם איזור סלעי אבל יחסית שטוח שבו פתחנו את האוהל לקראת שקיעה וקיפלנו חזרה בבוקר.
בסאנטאני מצאנו איזור קטן בין הבתים המפלצתיים שקיימים שם שהיה נטוש ומיוער, ובו פתחנו אוהל בחלקת עשב קטנה שמצאנו.
בפלמה התרחקנו ממרכז העיר לאחד מהעיירות הקטנות שמסביב, וביער קטן שלרוב אנשים מטיילים שם עם הכלבים שלהם, מצאנו איזור ממש נחמד לפתוח בו אוהל.
אז אין לנו איפה לישון, אבל לפחות יש טיפוס :)
כמה חוקים שהקפדנו עליהם כדי לא להיתפס:
מלבד סנטאני, בכל יתר המקומות פתחנו את האוהל ממש לפני שהלכנו לישון וקיפלנו אחרי שקמנו.
לא השארנו את האוהל פתוח במהלך כל היום, גם כדי לטשטש עקבות, גם כדי שהדברים שלנו לא יהיו גלויים לעיני כל, וגם כי בכל המקרים נשארנו ללפחות שני לילות ולא רצינו לאבד את המקום שמצאנו.
חלק מעניין טשטוש העקבות כלל את העובדה שתמיד אספנו את כל הזבל איתנו (משהו שכדאי לאמץ בלי קשר), וכשלא רצינו לסחוב את התיקים הכבדים הסתרנו אותם בשיחים, ובעיקר הקפדנו לשמור על השקט עד כמה שניתן במקומות היותר עירוניים.
יתרונות וחסרונות לשיטה:
היתרון הכי בולט לאופציה של אוהל היא כמובן החיסכון בעלויות, שהן דיי משמעותיות במקום כמו מיורקה.
חד משמעית, אם לא היינו ישנים באוהל, לא היה סיכוי שהיינו מוציאים רק 100 יורו בכל השהות שלנו, מכיוון ש - רק עלויות הלינה באי לשבוע עולות 100 יורו לפחות.
ועם זאת, החיסרון הבולט העיקרי של כל זה - שאין ממש מקום להיות בו..
לא מהבחינה שאין איפה לפתוח אוהל, לזה צריך פשוט להיות יצירתיים, אלא יותר שאין מקום ללכת אליו להתקלח, לנמנם באמצע היום במזגן, להירקב מול קצת וויפיי, לראות סרט או לעבוד, וגם לא איפה להטעין את הפלאפון או המחשב.
בגלל שאני מטיילת עם מחשב, למרות שהסתרנו את התיקים, לא היה סיכוי שהייתי משאירה את המחשב שלי ללא השגחה במהלך יום שלם, כך שנאלצתי לסחוב את המחשב לכל מקום איתי.
וגם ככה את רוב הזמן בילינו בחוץ
מה אוכלים במיורקה?
אוכל בחוץ
מיורקה מלאה במסעדות בכל מקום, ואפילו בחופים הכי נידחים תמצאו מסעדה.
מבחינת טבעונות - היו המון מסעדות שרק עברתי לידן והיה מסומן בתפריט אופציות טבעוניות ובהרבה מהן האופציות נשמעו לא רעות בכלל.
אני אכלתי רק פעמיים בחוץ במהלך כל השהות במיורקה, בעיקר בגלל העלויות הגבוהות של הארוחות.
**הערה חשובה ואופטימית:
אני אומנם מתלוננת פה לא מעט על המחירים באי, אבל אני חייבת לציין שבאחת המסעדות בהן אכלתי, עם תפריט טבעוני לא רע בכלל, ממש על אחד החופים היפים של האי, הזמנתי המבורגר טבעוני וצ'יפס ב 12 יורו (48 ש"ח בערך), מחיר סביר בהחלט בהשוואה למחירים בארץ.
ומחיר אפילו זול בהשוואה למחיר של מנה זהה על חוף הים בארץ!
ככה שסה"כ המחירים באי דיי זהים ולעיתים אפילו זולים ממה שהתרגלנו אליו בארץ.
עם זאת, מנת פלאפל למשל, מנה שתוכלו למצוא בהרבה מקומות באי, עולה באיזור ה - 6-7 יורו ולרוב כוללת צ'יפס ושתייה, ובתקווה מזגן.
המנה הלא טבעונית שנראתה לי תמיד הכי משתלמת היא פיצה - שהיא גם טעימה וגם ברוב המקומות מגש פיצה יעלה לכם בין 5 - 9 יורו.
אז טווחי המחירים שיצא לי להבחין בהם במהלך השהות שלי באי:
- ארוחה במקומות הזולים היא בין 5 - 8 יורו למנה.
- במקומות הממוצעים בין 10 - 15 יורו למנה.
- במקומות היקרים הם 15 ומעלה למנה. והשמיים הם הגבול.
טפאסים זה קטע ספרדי כזה שקיים בכל כך הרבה מסעדות אבל פשוט נראה לי לא משתלם בעליל. מה שכן, אם בא לכם להרגיש קצת יותר את התרבות - לכו על זה.
אנחנו באופן אישי החלטנו לבשל עצמאית במהלך השהות באי.
הפעם היחידה שאכלנו בחוץ. אוכל מושחט :)
בישול עצמאי באי
בגלל שישנו באוהל לבשל עצמאית היה חלק בלתי נפרד מהחוויה.
גז מתברג לגזייה עולה 5 יורו בדקתלון ואת כל יתר ציוד הבישול הבאנו איתנו.
לפני שהייתה לנו גזייה קנינו פשוט פירות וירקות והכנו סלטים, או הרבה אבוקדו ולחם. או הרבה סלטי אבוקדו עם לחם בצד :)
אומנם האבוקדו באי הוא לא הכי זול, ויש מקומות שאפילו שילמנו באיזור ה 1.5 לאבוקדו אחד, זה עדיין יצא ארוחה זולה מאוד בהשוואה ללאכול בחוץ.
סנדוויץ עם אבוקדו וירקות בפנים שהכנו עצמאית עלה לנו באיזור ה - 2 יורו.
סופרמרקטים
מבחינת סופרמרקטים - נסו להימנע מהסופרמרקט EROSKI..!!
מאוד יקר שם בהשוואה לכל סופרמרקט אחר (קנינו מלפפון אחד ב - 3.5 יורו!!).
יש עוד מגוון נוסף של סופרמרקטים אחרים באי הזולים משמעותית יותר.
הקניות היומיות הממוצעות שלנו יצאו כ - 5 יורו בערך לשנינו בכל סופר אחר, לעומת ב - EROSKI שם יצא לנו 20 יורו לשנינו.
אין לי תמונה שקשורה באוכל, אז קחו עוד קצת מפלמה :)
דאמפסטר דייבינג
צלילת פחים - אני לא יודעת אם זה דבר שקורה כל כך על האי, אבל כן ניסינו כמה פעמים לבדוק את המזון שהסופרמרקטים זורקים.
באחת הפעמים המוצלחות מצאנו עוגה (שהייתה עטופה הרמטית לחלוטין), יחד עם שקית מלאה בקיווי (שנזרקה כי היו בה כמה שנמעכו), שקית מלאה בלחמניות וכמה יוגורטים שידעתי שמלקולם לא יאכל בסוף, אבל הוא לקח אותם בכל זאת ולא אכל אותם.
בפעם אחרת מלקולם מצא שני בגטים ושני מאפים מקומיים שנזרקו בקופסא מחוץ לסופר. הם כולם היו טיפה לא טריים כך שאומנם אי אפשר למכור אותם, אבל לאכול אותם בהחלט כן.
אבל הפעם המוצלחת ביותר הייתה כשפשוט הגענו לסופר מקומי ושאלנו אם יש דברים שנזרקים היום, ובעל הסופר אמר שכן, אבל שנחזור בחצות.
עשינו קניות לכמה דברים בסופר למען ההגינות, ואז המוכר אמר לנו - חכו שניה יש לי שקית בשבילכם ונתן לנו שתי שקיות מפוצצות בשוקולדים ומאפינס, לחם וביסקוויטים, גבינות דוחות רצח, ועוד שלל דברים לא בריאים בעליל.
האמת שלא יכולנו להשתלט על כמות המזון שקיבלנו, שפשוט החלטנו לחלק את רובו לאנשים בדרך.
חילקנו יותר מקילו של מאפינס קטנים - חלקם שמנו לאנשים כהפתעה על המראות של מכוניות, את חלקם חילקנו להומלסים ברחבי פלמה.
היו כמה ששמנו בהפתעה על מושבי אוטובוס וחיכינו לתגובה, חלק שמתי במכונות של משקאות קלים וחטיפים, בתקווה שאנשים יופתעו שהם קיבלו עוד משהו.
באחת הפעמים כששמתי במכונות, איש האבטחה שלהם ראה אותי דרך המצלמה ויצא אלי כדי שאקח את המאפינס משם. טוב נו, לא כולם אוהבים שמחלקים בחינם מתוקים לעולם.
קצת בנוגע לשתייה
אז מסתבר שמי השתייה בברזים אינם ראויים לשתייה ברחבי האי, ולכן תאלצו לקנות לא מעט בקבוקי פלסטיק.
אני ממש לא אוהבת את הרעיון הזה ולכן ניסינו לקנות את הבקבוקים הגדולים של 5-6 ליטרים.
בחלק מהאיזורים במיורקה תוכלו למצוא גם נקודות מילוי של מים ראויים לשתיה.
תפקחו עיניים למעמדים מסוג זה ברחוב וזה יכול לחסוך לכם לא מעט כסף ולחסוך לעולם פלסטיק.
מלקולם מדגמן את אחת משקיות המאפינס שקיבלנו במתנה
מה עושים במיורקה?
מיורקה מלאה באטרקציות שונות ומשונות, אספר בעיקר מה אנחנו עשינו וגם מה האפשרויות שעומדות בפניכם שלא עשינו אבל קיימות בכל זאת.
העיר פלמה דה מיורקה
בפלמה דה מיורקה לא בילינו יותר מדי.
למעשה חוץ מלנחות שם ולהמריא בחזרה אל ברצלונה, לא ממש הקדשנו לעיר זמן. בעיקר בילינו בה בשעות שאחרי שנחתנו באי וביום האחרון שלנו באי.
אותנו יותר עניין להגיע למקומות הקטנים באי מאשר לבלות בעיר.
בכל מקרה יש כמה נקודות ששוות ביקור שבהחלט נהננו בהן:
קתדרלת La Seu
כנראה האטרקציה המרכזית של העיר.
הקתדרלה עצמה יפה ומרשימה ומאוד קשה לפספס אותה.
הסמטאות הצרות שמובילות אליה מאוד יפות וכייף סתם לשוטט בהן.
ברחבה שלה תוכלו לצפות במזרקה הכי גדולה בעולם (שאני ראיתי:)).
קתדרלת La Seu בפלמה
Bellver Castle
מבצר מהמאה ה - 14 שאנחנו לא ביקרנו בו.
ההליכה אליו היא דרך יער שמתארים כנחמד.
החופים של פלמה
אם לא נמאס לכם עדיין מחופים ברחבי האי, שווה לקפוץ גם לחופים של פלמה.
אפשר גם להשכיר אופניים ולרכב לאורך הטיילת אם לא חם למות כשאתם שם.
שיטוטים ברחבי העיר
אני חובבת מושבעת של שיטוטים חסרי תוכן בערים, אבל אם אתם אוהבים מטרות אז שווה להגיע לעיר העתיקה למשל, ויש גם סמטה חמודה שנקראת Via Verí, יש גם את Paseo Marítimo על דרך הים, ואם אתם בקטע של קניות במחירים מופקעים אז Paseo del Borne זה הרחוב שלכם.
המזרקה הגדולה של פלמה
פורטו קריסטו (Portocristo)
מפלמה אנחנו הגענו לעיירה קטנה בצד היותר מזרחי של האי.
הגענו לשם כדי לעשות הייליין (הליכה על חבל בגובה), אבל אחד הדברים היותר מפורסמים של האיזור אלו המערות שאפשר למצוא שם.
Drach Caves (Cuevas del Drach)
מערות שנחצבו ע"י מים שחודרים מהים התיכון.
בתוך המערות יש מעיינות שאפשר לשוט בהם אפילו בסירה.
אל המערות היותר תיירותיות תוכלו להגיע עם מדריך וסירה, ולשוט במעיינות של המערות המוארות מכל כיוון ומעניקות אווירה קסומה מסביב.
מידע על הסיורים הללו ניתן למצוא כאן >>
אנחנו ויתרנו על הסיורים הללו בעיקר בגלל המחיר, וגם כי מקומיים שפגשנו גילו לנו על מערה שממש קרובה לאיפה שפתחנו אוהל, אז הלכנו לשם והיה דיי מדהים.
לקח לנו כמה ניסיונות למצוא אותה כי היא מאוד חבויה, אבל זחילה קלה בכניסה ולאט לאט נפתחה בפנינו מערה ממש יפה עם מעיין בתוכה.
הורדנו בגדים ונכנסו ערומים למים וזו הייתה בהחלט חוויה כייפית ביותר.
המצוקים של פורטו כריסטו
טיפוס מעל המים (DWS)
אז ממש מתחת לאיפה שאני מהלכת על חבל, נמצאים כמה מסלולי טיפוס שאפשר לטפס אותם.
לחובבי הז'אנר מציעה לבדוק בגיידבוק מה המסלולים הקיימים שם, כי כשאנחנו היינו שם היה דיי רוחי ולא מומלץ להיכנס למים.
בימים שהרוח רגועה שווה לנסות. יש אפילו חבלים בחלק התחתון של המצוק, כנראה לעזור להתחיל את הטיפוס או אולי כדי לא למות מטביעה שם. מי יודע.
המצוק לא מאוד גבוה וכנראה הדרך להגיע למים היא לקפוץ. אבל לא יודעת. לא הייתי מציעה בהכרח להקשיב למישהי שכתבה לכם באיזה בלוג לקפוץ ממצוק :)
הייליין בפורטו כריסטו
קאלה סנטאני (Cala Santani)
אחרי פורטו כריסטו ירדנו טיפה למטה לשתי עיירות חמודות, שמפורסמת שבהן היא סאנטאני.
הגענו שם כדי לעשות DWS - טיפוס מעל המים בלי אבטחה, ככה כשנופלים בעצם נופלים למים.
יש שם את הקשת המפורסמת (Es Pontas) שמושכת אליה את רוב התיירים המגיעים לאי ונקודות תצפית יפות.
אנחנו ניסינו לטפס אותה שכן יש מטפס מפורסם שבזכותו היא מפורסמת בקרב הקהילה, אותי הגלים קצת הפחידו אז לא שחיתי לקשת, אבל מלקולם כן טיפס אותה והגיע לפסגה.
רוב התיירים המגיעים לעיירה בעיקר לנופש בטן גב. יש בעיירה רצועת חוף קטנטנה אבל יפה שאפשר להתחרדן בה בכייף.
הקשת המפורסמת גם בקרב מטפסים
העיירה דאיה (Deia)
אחרי הביקור שלנו בצד המזרחי יותר של האי, נסענו בחזרה אל פלמה, ומשם לקחנו אוטובוס אל העיירה דאיה הנמצאת בצד המערבי.
הנסיעה לוקחת בערך כחצי שעה/שעה, כך שלחלוטין אפשר לקפוץ לבקר בה אפילו ליום אחד.
אנחנו החלטנו לעשות בדיוק את זה שכן לא רצינו לבזבז זמן נוסף במציאת מקום לפתוח בו אוהל בעיירה ללילה ולאחר מכן לחזור שוב לפלמה.
אם יש לכם יותר זמן דווקא כן הייתי ממליצה להעביר שם לילה.
העיירה ממוקמת בין הרים של מיורקה, וכבר בכניסה אליה הנוף ממש מרשים.
בכלל, העיירה מתוקה ממש ויש בה משהו מאוד ציורי.
אפשר לעלות בה לנקודת התצפית המפורסמת שלה ליד Cementiri de Deia (בית קברות בקיצור) לצפות מלמעלה על סמטאות העיירה.
דבר נוסף שאפשר לעשות בה זה ללכת חלק קטן מתןך אחד משבילי ההליכה הקיימים בדאיה, אשר לוקח אתכם ממרכז העיירה אל רצות החוף Cala Deia.
החוף עצמו ממש חמוד, ויש כמה מסעדות המקיפים אותו. המים צלולים ונעימים (קצת קרירים) ואפשר גם לשוט ממנו לאיזורים נוספים בים.
גבעות העיירה דאיה
מקומות שאנחנו לא ביקרנו בהם אבל נחשבים לאטרקטיביים
אני אספר כאן בעיקר על דברים שסימנתי לי במפה שבא לי לעשות ובסוף לא יצא לי לעשות משיקולים שונים.
כמובן שיש יותר מזה לעשות כאן במיורקה, כמו מסלולי הליכה יפים, חופים מעניינים, מסעדות טעימות וסיורים כאלה ואחרים.
Cuevas de Artá
עוד מהמערות המגניבות שיש להם ברחבי האי.
המערות האלו נמצאות בצד המזרחי הצפוני ונחשבות לדיי מוכרות.
אז שוב, אני עפתי על המערות האלה ואני חושבת ששווה לבקר באחת מהן כאן במיורקה למרות שהן תיירותיות והסיורים יקרים להחריד.
אם בכל זאת תרצו, מצרפת פה קישור לאתר שלהם >>
מבט מלמעלה על מיורקה
Parc Natural de S'albufera
פארק לאומי הנמצא בחלק הצפוני של האי, ונחשב לפיסת טבע חשובה באיזור ועשיר בבעלי חיים דיי מגניבים (לפחות ככה זה נראה לפי התמונות בגוגל).
לי זה נראה כמו מקום נחמד לבקר, ואם תרצו לקרוא עוד פרטים, מצרפת פה קישור עם מידע >>
Faro de Formentor (מגדלור)
אם אתם בקטע של מגדלורים (יש אנשים כאלו), אז שווה לשקול להגיע לקצה האי בנקודתו הצפונית ביותר ולתת גיחה למגדלור שנמצא שם.
המגדלור ממוקם בקצה המצוקים וזה נראה כמו מקום שווה לצפות בו בשקיעה.
יפה פה. שווה לעצור ולהביט.
מילים אחרונות
מיורקה הוא אי קטן וחמוד ולחלוטין שווה ביקור.
ממליצה להקדיש למיורקה לפחות שבוע (ואפילו לפחות שבועיים), כדי באמת למצות את מה שיש למקום להציע. (במיוחד אם אתם לא מתכננים להשכיר רכב).
לחלוטין כדאי לשקול את המקום הזה לחופשה המפנקת הבאה שלכם שאפילו לא דורשת טיסה ארוכה לאיזה אי קאריבי.
--
כל התמונות בפוסט זה צולמו על ידי או ע"י מלקולם שסוף סוף טרח בטובו לשלוח לי תמונות, ואין להשתמש בהן ללא רשות. תודה :)
במציאות יש לו חיוכים נורמליים. מלקולם ❤
