לטייל לבד בארה"ב
17/01/2024
8 דברים שאסור לכם לפספס בטנזניה
26/01/2024
6 דברים שאפריקה לימדה אותי
אחרי שלושה ביקורים ביבשת, כנראה שלא ניתן לצאת ממקום כמו אפריקה מבלי ללמוד ממנה דברים.
ואכן, אפריקה לימדה אותי לא מעט, על העולם, על אנשים, על בעלי חיים ובעיקר על עצמי.
באפריקה טיילתי כמה חודשים לבד, מסע שיצאתי אליו עם המון חששות, פחדים ובעיקר מלא התרגשות.
אל המסע הזה יצאתי שנה אחרי הביקור הראשון שלי ביבשת שהיה באתיופיה, שהשאיר עלי חותם שלא יכולתי לנער מעצמי.
מהרגע שרגליי דרכו על אדמת אתיופיה ידעתי שאני מאוהבת ושאני עוד אחזור.
לאחר כמה שנים חזרתי שוב ליבשת, הפעם למרוקו הצבעונית שהעניקה לי מסע שנראה לי שלעולם לא אשכח.
במהלך המסעות שלי באפריקה למדתי להכיר את התרבות האפריקאית על גווניה, את דרך החיים הייחודית שלהם בהרבה מהמדינות, וככל שעבר הזמן הבנתי שהם מלמדים אותי הרבה יותר דברים מאפשר אי פעם אוכל ללמד אותם.
ולכן, בפוסט זה, שחלקו מלא בתובנות עמוקות על החיים, חלקו סתם תיאורים של סיטואציות ומצבים משוגעים אליהם נקלעתי במסעותיי, תוכלו לקרוא על החיים שלי ביבשת הזאת ומה היא לימדה אותי על החיים.
אפריקה אהובתי :)
לא לקחת כמובן מאליו שהאוטובוס שלכם יוצא בזמן או יש בו מיזוג
הרבה דברים אפריקה לימדה אותי לא לקחת כמובן מאליו, אבל נראה לי שהבולט שביניהם הוא ללא ספק התנהלות האוטובוסים ברחבי היבשת :)
מספיק שאחד משני התנאים הללו יתקיימו ונשללת מכם הזכות להתלונן לעולמי עד על התחבורה הציבורית בישראל.
מאז שהרכב שלי החזיר את נשמתו ליקום (עם עזרה קטנה שלי כמובן), וסיפק את חלקיו לערבים בשטחים, יצא לי לחוות כל מה שמישהו שנוסע באוטובוסים מכיר.
החל מאיחורים, מדילוגים על תחנות, מלרוץ אחרי האוטובוס או להתייבש בה למוות, אוטובוסים קפואים, אוטובוסים בלי אוויר, אוטובוסים עם ריח, קו 16 אל שכונת התקווה, בקיצור הכל.
בעוד פעם הייתי נוטה להתלונן על מר גורלי, היום אני מרגישה שהזכות הזאת נלקחה ממני.
אחרי שזכיתי לבלות את מיטב זמני ביבשת בתוך אוטובוסים או מיניבוסים, הבנתי שיש דברים שלקחתי כמובן מאליו עד כה בחיי.
באפריקה אוטובוסים יוצאים רק כשהכל מתמלא, (ולפעמים לוקח להם אפילו שעתיים להתמלא), באפריקה סביר שתחלקו מושב עם עז או עם מאמא שעל הברכיים שלה דלי מלא בדגים קטנים מתים, והיא לועסקת אותם תוך כדי שהיא מביטחה בכם עם חיוך.
באפריקה יהיו לכם נסיעות שאפילו עם אוזניות ומוזיקת מטאל באוזניים, לא תצליחו להתגברעל הרעש של מוזיקת האוטובוסים המזעזעת שלהם או למטיפים דתיים כאלה שעולים באמצע הנסיעה לאוטובוס ומנסים למכור לכולם שטויות שאך אחד לא צריך.
וכל זה עוד מבלי שהתחלתי לדבר על עניין המיזוג, כי הוא פשוט לא קיים. באפריקה המיזוג באוטובוסים הוא במקרה הטוב החלון, שלך או של זה שלפניך.
אבל אם להיות כנה, מאוד אהבתי את הנסיעות באפריקה, כי הן פשוט היו חלק בלתי נפרד מהחוויה ותמיד קורה משהו מעניין אחר בכל נסיעה.
לפעמים רבים עם מקומיים שמרמים אתכם לגבי עלות הנסיעה, לפעמים האוטובוס בורח כשאתם יורדים לשירותים, לפעמים זולג עליכם כל הדרך אורז שמישהו אכסן מעליכם, לפעמים שמים לכם עזים בגגות, ולפעמים האוטובוס פשוט נתקע באמצע הדרך וכולם יוצאים לדחוף אותו.
מה שכן, תמיד אין בהם מיזוג ותמיד הם לא ייצאו בזמן :)
בדרך לעוד נסיעה מלבבת :)
לא צריך שיהיה לך בשביל לתת
במרבית המקומות בהם ביקרתי באפריקה, פגשתי את האנשים הפשוטים שחיים שם, אנשי הכפר, קהילות שבטיות, חקלאים שעובדים קשה בשדות וילדים שמשחקים יחפים ברחובות.
אבל לא משנה לאן באפריקה הגעתי, וכמה עני נראה המקום, קיבלתי את היחס הכי חם ונדיב שיכולתי לדמיין.
גם בפעם ההיא שנתקעתי יחד עם חבר באמצע סופת גשמים בזמן שהלכנו את הקונגו נייל טרייל ברואנדה, ולא יכולנו להמשיך ללכת, אירחה אותנו משפחה חמודה בבית הבוץ שלהם, יחד עם הילדים הקטנים המטונפים מבוץ שלהם, והתרנגולת שגרה איתם בחדר הקטן שבו הם חיים.
גם שם הם הביאו לנו משהו לאכול, ללעוס קצת קנה סוכר, וישבו איתנו עד שהגשם הפסיק.
הייתה גם את הפעם ההיא במלאווי שאני וצליל נתקענו בלי מקום לישון בו, ומשפחה שגרה באיזור אירחה אותנו לליהלה על מיטה מבמבוק שהם אילתרו כדי שיהיה לנו איפה לישון.
וכשהיינו במרוקו פגשנו בעל מסעדה, שלא רק שהיה בה את האוכל הטעים ביותר שאכלנו במרוקו, הבעלים גם הביא לנו מתנות יפות כתודה על זה שבחרנו לאכו אצלו, פינק אותנו בעוד מלא מנות שלא הזמנו, ולא רימה אותנו כשהחזבון הגיע ;)
בכלל, יש לי עשרות סיפורים על אפריקאים שאירחו, האכילו, ליוו והראו לנו את המקומות היפים ביותר, אפילו מבלי לבקש כסף בחזרה :)
הרבה מהם עשו זאת מטוב ליבם, ומתוך ההבנה ששפע זה עניין של תודעה ולא הכסף שיש לך בכיסים.
מצאתי טרזן באי הטרזן
זה ששונה שם לא אומר שזה פחות טוב
אני אסביר.
לא מעט מטיילים מגיעים לאפריקה ומתמלאים רחמים כלפי המקומיים על צורת החיים שלהם, העוני שהם חיים בו, חוסר הקדמה, או יתר הסטנדרטים שנולדנו להם כאנשי המערב.
בפועל העובדה שבאפריקה המקומיים חיים שונה מאיתנו, לא אומר דבר על איכות החיים או חשוב מכך - שמחת החיים שלהם.
זו אחת הסיבות שאני פחות אוהבת שאנשים מגיעים לאפריקה ממקום של "לתקן" אותה, וזו סיבה עיקרית שאני פחות תומכת בהתנדבויות באפריקה או גרוע מכך - חלוקת מתנות לילדים אפרקאים או למקומיים החיים שם.
באפריקה פגשתי את האנשים הכי חייכניים בעולם, ילדים שמחים שמשחקים ברחובות, נשים חזקות בטירוף, חיי קהילה שאפשר רק לקנא בהם, ומשפחות שבהם כולם עוזרים לכולם.
אני באמת מאמינה שחלק מזה נובע מהתנאים שבהם הם חיים והחוסן שהם בונים בעקבות צורת החיים הזו.
הרבה מאוד פעמים במהך הטיולים שלי באפריקה שאבתי השראה ענקית מהפשטות הקיימת בה, ואני באמת חושבת שיש לנו כמערביים הרבה דברים שקיימים באפריקה שכדאי לנו ליישם.
החיים הפשוטים של אפריקה
ילדים הם עמידים
יש אפילו ספר כזה :)
אבל בחיי שהילדים האפריקאים הם הקשוחים ביותר שפגשתי מימי. לא סתם אני תמיד אומרת שתינוקות אפריקאים לא בוכים :)
באפריקה פגשתי ילדים שבגיל 8 כבר מדליקים מדורה ומבשלים סירים ענקיים עליה, ילדים שהולכים יחפים בגשם ויכולים להראות לי את כל השבילים הטובים ביותר ללכת בהם, ילדים ששוהים שעות באוטובוס חם ומזיע מבלי להתבכיין כשלי כבר בא למות, ילדים שסוחבים ילדים על הידיים, אבנים, תרנגולות או מים במעלה הר במשך שעתיים.
את הדברים הטובים ביותר שאפריקה לימדה אותי למדתי בכלל מהילדים שבה.
למדתי מהם את הקסם והפשטות שניתן למצוא בדברים הכי רגילים שיש. שלא צריך שיהיה לך יותר מדי כדי ליצור ביצירתיות יוצאת דופן משחקים לשחק בהם.
שמה שבאמת כייף בחיים זה ללכת יחף ברחוב, להכיר את כל מי שסביבך ולהיות סקרן לגבי כל דבר חדש שפוגשים בו לראשונה.
הסקרנות והרצון ללמוד שקיימים בילדים האלה הפתיעו אותי כל פעם מחדש, ואני מאמינה שזה משהו שהוא ייחודי במיוחד ליבשת הזאת.
הילדים של אפריקה..
שעועית לא בהכרח עושה גזים
או שזה אחד מהקסמים של אפריקה, כי אין לי מושג איך הם עושים את זה.
באפריקה אכלתי המון שעועית, המון. למעשה, בכל יום ארוחת הצהריים הקבועה שלי הייתה אורז עם שעועית אצל אחת המאמות האפריקאיות שבדרך.
להתפתעתי, זה לא נמאס עלי לרגע, אלא להיפך. אבל הדבר המפתיע ביותר בשעועית הזו, זה שהיא לא עשתה לי גזים, וזה בהחלט כשרון :)
במדינות מזרח אפריקה, במיוחד באיזור של אוגנדה, טנזניה, רואנדה, זמביה וכדומה, אורז שעועית זה כנראה המאכל הקבוע והנפוץ ביותר. מה שיפה בו זה גם שהוא טבעוני.
למעשה אפריקה הייתה אחד המקומות שהיו הכי קלים לי כמטיילת טבעונית (אם נוריד את מרוקו מהרשימה שם היה לי נורא ואיום, תביאו אוכל מהבית).
העובדה שלא משנה לאן הגעתי יכולתי למצוא לפחות מקום אכן שמוכר אורז עם השעועית, הפכה את הטיול שלי לכל כך הרבה יותר קל ומזין.
עד היום יש כמה תבשילים אפריקאיים שאני מנסה לשחזר ללא הצלחה, ומחכה כבר לחזור לסיבוב נוסף באיזור זה של היבשת כדי לשבת ליד מאמא, לשמוע את הסיפורים שלה ולאכול אורז עם שעועית שלא עושה גזים :)
אורז שעועית ללא גזים :)
החוויות האמיתיות קורות בדרך
כשהגעתי לאפריקה הייתה לי רשימה של אטרקציות שרציתי ממש לעשות.
ספארי, סיור גורילות, טרקים שרציתי לעשות, מקומות עתיקים שרציתי לבקר, חופים שרציתי להירקב עליהם וכדומה.
חשבתי שאלו הדברים עבורם הגעתי ליבשת כי אלו בדיוק הדברים עליהם חלמתי מאז שאני ילדה, אבל עם הזמן גיליתי שהחוויות המשוגעות, האותנטיות והיפות באמת קורות דווקא בדרך למקומות.
הסיפורים הזכורים לי ביותר הן מהנסיעות ממקום למקום, משיטוטים רנדומליים בשווקים של ירקות ומהליכה בין הכפרים והמפגשים עם אנשים וילדים בדרך.
באפריקה יצא לי לשוט לאי מהמם כשבחוץ סערה, כל הסירה מתמלאת במים ואני מנסה להציל את התרנגולות שילידי מספסל שנשבר וקרס עליהן, יצא לי ליפול לתוך ביוב כי ניסיתי לקצר דרך בוצית כשהיה לי פיפי מטורף, תפסתי טרמפ בטנדר שנתקע במעלה ההר וכולנו נאלצנו לדחוף אותו מעלה, וזה באמת רק חלק קטן מהסיפורים שקרו לי בדרכים.
אני תמיד אומרת שהטבע באפריקה מדהים, המפגש עם חיות הספארי הוא מיוחד במינו ואין כמו הליכה בטרקים יפים, אבל הקסם האמיתי ביבשת הזו הוא המפגש עם האנשים בדרכים.
זה כשבדרך לאיזה כפר פוגשים ילדים שעוקבים אחריך, או באוטובוס נוגעים ל בשיער כי הוא שונה, זה שבדרך לאיזה טרק האוטובוס שלכם נתקע פעמיים, צריך להחליף אותו ולקוות שהוא לא יתפרק בדרך, זה כשהמקומיים מלמדים אותך את השפה שלהם ואתם מכינים להם שקשוקה, וכשמבקשים מכם כסף אתם מביאים להם פיסת נייר שכתבתם עליהם את המילה Money, וכולם בכפר צוחקים.
אלו בהחלט הדברים שאני הכי מתגעגעת אליהם ביבשת הזו, ואני מאחלת לכם לחוות את הדרכים בדרך ליעדים :)
תקועים בדרך להרים. זו אפריקה :)
מילים אחרונות
נראה לי שהדבר הכי נפלא שאפריקה לימדה אותי זה שאפשר להגיע למקום שמעולם לא הייתם בו ולהרגיש בבית.
זו ההרגשה שהייתה לי כשדרכתי לראשונה באדמת היבשת הזו.
עד היום, למרות שטיילתי מאז המון, אפריקה היא אחד המקומות שהכי נכנסו לי ללב, ומלעשה כתיבת מילים אלו פשוט עושה לי חשק לבדוק טיסות לאיזו מדינה חדשה שם שעוד לא ביקרתי בה :)
תכלס כדי שאצליח לחסוך כסף ולתת לכם מידע נוסף על להיבשת הזו, יעזור לי מאוד אם תתמכו בעשייה שלי בבלוג.
אם התוכן שלי עוזר לכם במהלך הטיולים שלכם, אשמח שתעזרו לי להמשיך לגדול וליצור תוכן נוסף. הדרך הכי מופלאה, מלבד להמשיך לבקר בבלוג שלי ולהשתמש בקישורים שלי, היא לעקוב אחרי באינסטגרם..!
קישור לעמוד האינסטגרם שלי תוכלו למצוא כאן >>
תודה רבה על התמיכה ומאחלת לכם טיול מדהים ליבשת המיוחדת בעולם :)
---
אין להשתמש בתמונות בפוסט זה ללא רשות.
