איך זה לחיות חצי שנה באוהל באתר טיפוס בטורקיה
12/10/2021
טבעונות בטורקיה
28/10/2021
מסלול טיול בטורקיה - מאנטליה אל פמוקלה
האמת זה קצת נס שאצליח לכתוב את הפוסט הזה.
כדי לזכור את המקומות בהם אני מבקרת אני מכניסה את הנקודות והמידע לתוך מפת מפס.מי שאני בונה של היעד בו אני מטיילת. רוצים לדעת איך? הכנתי פוסט שמסביר במדויק איך מכינים מפה כזו גם >>
אבל מה שקרה זה שהלכתי לילה אחד לישון באוהל והבקבוק שלי טיפטף לו בעיקביות על הפלאפון שלי במהלך הלילה והשמיד אותו לחלוטין ואיתו את המפות ששמרתי של לא מעט טיולים ובפרט של המסלול המתואר.
ניסיתי לשחזר מתוך הזיכרון את המסלול שעשינו אני ושלושת חברי מאנטליה ועד לפמוקלה, כדי שאוכל לספר עליו כאן בבלוג, כי האמת שזה היה מסלול דיי שווה.
אם מעניין אתכם גם לקרוא מידע על המסלול שעשיתי מאיסטנבול אל אנטליה, תוכלו לקרוא כאן >> או בכלליות על החיים שלי באתר טיפוס בטורקיה, תוכלו לקרוא גם.
טורקיה מדינה מדהימה, וגם החלק הזה בה שווה ביקור, ולא רק במקומות המוכרים והתיירותיים.
טוב אז יאללה, בואו ננסה לשחזר את מה שהלך שם :)
עשינו המון עמידות ידיים בטיול הזה :)
תחנה ראשונה - אנטליה
את האתר טיפוס בו גרתי (גייקבאירי) ליד אנטליה תפסו כמה ימים גשומים, דבר שדיי הבריח אותי לאנטליה לשהות בתוך בית עם מקלחת חמה וקצת זמן לעצמי.
בבית של חבר שהיתי בערך ארבעה ימים אותם הקדשתי לעבודה, צפייה בנטפליקס וזלילה מתמדת של פלאפל.
מה שנחמד באנטליה זה שתמיד יש בה מזג אוויר נעים, וגם בימים הגשומים אנטליה זה מקום שממש נחמד לשהות בו.
התכנון העיקרי שלי היה להגיע לאתר טיפוס נוסף הנקרא אולימפוס, שנמצא בערך שעה נסיעה דרומה מאנטליה על דרך החוף.
שני חברים שלי מצרפת נסעו לשם לטפס, ורציתי לבוא לפגוש אותם, וכשחברה שלי שירלי (סינית עם שם ישראלי!) שטיפסה איתי באתר טיפוס בו גרתי שמעה שאני מגיעה לאולימפוס - רצתה להצטרף גם, אז קבענו להיפגש שם כולנו.
לינה: בבית של חבר באנטליה.
וכך, אחרי 4 ימים באנטליה הגעתי אל -
תצפית על העיר אנטליה
תחנה שנייה - אולימפוס (Olympos)
מאנטליה תפסתי טרמפים לכיוון אולימפוס. באופן נחמד ולא מאוד מפתיע איזה בחור ראה שאני מחכה לטרמפ, עשה סיבוב והחליט לקחת אותי כמעט כל הדרך לשם למרות שבכלל לא תיכנן להגיע לשם.
האמת שהוא היה מאוד נחמד והוריד אותי סופר קרוב לאיזור, ומשם לקחתי עוד טרמפ שקידם אותי קצת יותר.
הנוף החבוי כבר ישר מתגלה איך שיורדים מהכביש הראשי, וישר בכניסה יש נקודת תצפית לעבר העמק.
נסיעה של עוד רבע שעה מטה מהכביש הראשי מביאה אתכם אל שמורת הטבע אולימפוס ואתרי הקאמפינג שמסביבה.
אני בחרתי לישון ב - Kadir Tree House, מקום קסום ויפה, בבקתת עץ חמודה המאובזרת בשירותים ומקלחת, מיטה מפנקת ומזגן שמייבש את החיים.
אגב - אם אתם מגיעים לשם נסו לבחור חדר בקומה העליונה כדי שלא תצטרכו לשמוע את החריקות של העץ של אלו ההולכים מעליכם. זה טיפ שיעזור לכם מאוד מאוד בשש בבוקר :)
אני ושירלי חלקנו יחד חדר בעלות של 100 לירות טורקיות לכל אחת, מה שבהחלט היה שידרוג מהחיים באוהל בגשם בגייקבאירי.
המחיר כלל ארוחת בוקר וארוחת ערב (עם אופציות טבעוניות) וללא הגבלה :)
בקתות העץ של קאדיר - המקום המומלץ ביותר להיות בו באיזור :)
טיפוס ועתיקות באולימפוס
באולימפוס נשארתי בערך 3 ימים לטפס יחד עם אותם חברים שהגיעו מצרפת.
יש שם דיי הרבה מה לעשות מלבד לטיפוס, כולל מסלולי הליכה לפסגות של מצוקים, יש שם את העיר העתיקה אולימפוס, אשר נמצאת בתוך השמורה עצמה, וכמובן חוף הים הממש יפה שקיים שם.
הכניסה לשמורה עולה כסף, וניתן לקנות כרטיסייה של 10 כניסות ב - 40 לירות (20 שקל בערך).
אם אתם כמה אנשים, אתם יכולים לקנות כרטיסיה אחת ולחלוק אותה.
האמת שהמקום עצמו ממש פסטורלי, ולא סתם חזרתי לשם שוב במהלך הסיבוב הזה, וגם בעוד פעם חודשיים לאחר מכן :)
אבל הדבר שהכי אהבתי באולימפוס וספציפית בקאמפ של קאדיר, זה לחלוטין הכלב פינדיק!
זה הכלב הכי אח שפגשתי בחיים שלי! נוצר בינינו קשר מיוחד (כך אני מאמינה לפחות), והוא היה בא איתי לכל מקום שהייתי הולכת, גם כשסתם הייתי הולכת לאיבוד במשך שעות באיזור. לא משנה לאן - הוא היה שם איתי.
שמורת אולימפוס
תחנה שלישית - Tekirova
כפי שעוד תראו, המסלול המדובר לא היה עקבי, ואני לא ממש זוכרת מה הייתה הסיבה להחלטה להגיע לעיירה הקטנה Tekirova.
העיירה נמצאת כמה קילומטרים צפונה מאולימפוס, ואני ושירלי החלטנו שיהיה נחמד להעביר שם לילה כדי שנוכל להמשיך למחרת למקום כלשהו שאני לא זוכרת מהו או למה רצינו להגיע אליו.
תפסנו טרמפ שעצר לנו בטקירובה, אבל שירלי החליטה שהיא רוצה לחזור לאנטליה לכמה שעות כדי לעשות זריקה נגד כלבת (היא נשרטה ע"י חתול או משהו).
היא מצאה לנו קאוצ'סרפינג שם, אני נשארתי שם עם הציוד של שתינו, והיא המשיכה עם הטרמפ לאנטליה.
למען האמת, לא תמיד היה קל להבין את שירלי. הדיבור שלה היה קצת קשה להבנה, וגם הצורה שזה המחשבה שלה הייתה עובדת הייתה שונה להבנה - כנראה פערי תרבות שהיה צורך לגשר עליהם.
עדיין היה לי ממש כייף לטייל עם שירלי, פשוט לא תמיד הבנתי למה בחרנו לעשות דברים מסויימים, ונראה לי שגם היא לא :)
הטבע מסביב לאתר Sundance
הקאוצ'סרפינג שדפק אותנו
מפה לשם, בחור מאוד נחמד שגר בעיירה היה אמור לארח אותנו.
חבר שלו גם התארח אצלו, והכל היה נראה דיי סגור. ישבתי איתם קצת לפטפט, ואז החלטתי ללכת לפגוש שני חברים שנמצאים באתר קאמפינג Sundance לא רחוק משם.
השארתי את הציוד שלי בדירה, הבחור הלווה לי את האופניים שלו, והתחלתי לרכב לעבר המקום.
האתר נמצא ממש על הים, שם פגשתי ידיד שלי, טיילנו על החוף ודיברנו מלא, ואחרי זה הלכתי לעשות ג'אגלינג בפלטפורמה המטורפת שיש להם שם עבור זה.
בזמן שאני שם קיבלתי הודעה מהבחור שמארח אותנו שאומר שהוא לא יוכל בסוף לארח אותנו, שהוא שמע ששירלי הלכה לבית חולים, וחבר שלו מפחד כי הוא בקבוצת סיכון ואסור לו להידבק בקורונה.
למרות שניסיתי להסביר להם ששירלי הלכה רק לעשות זריקה, הם ביקשו שאבוא לקחת את הדברים שלנו.
למזלי חברה מקומית שלי הייתה איתי באותם רגעים, ודיברה עם ידיד שמסתבר שגר בטקירובה שיארח אותי ללילה, והוא היה מקסים ממש, בא לאסוף אותי עם האופניים מהאתר קמפינג, נסע איתי לדירה להוריד שם את האופניים ולקחת את הציוד שלי ושל שירלי (שכבר נשארה באנטליה), והסיע אותי אליו.
לינה: את הלילה העברתי בעיירה אצל אותו חבר והכלב הקטן והפסיכופטי שלו שהתכרבל איתי בלילה והחליט לנבוח עלי בפראות כשקמתי באמצע הלילה להשתין. כלב חצוף.
עוד קצת מאיזור אולימפוס היפה
תחנה רביעית - בחזרה לאולימפוס!
כן, כפי שאתם שומעים. למחרת החלטתי לחזור לאולימפוס. ידיד שלי שפגשתי ביום שלפני החליט שהוא רוצה להצטרף אלי, ובנוסף קבעתי שם שוב עם שירלי שהגיעה עם חברה נוספת מארה"ב.
כל החברים הללו אני מכירה מהמגורים שלי באתר הטיפוס גייקבאירי.
מטקירובה אני וידיד שלי אסי תפסנו טרמפים בחזרה לאולימפוס, יותר מאוחר שירלי וג'ן הגיעו גם, והעברנו עוד כמה ימים יחד באולימפוס.
באחד הימים הגיע ידיד של ג'ן בשם וולאד, שגר איתה בעבר בטרינידד, אבל הוא בכלל ישראלי שגר באותו זמן בזמביה.
הם החליטו להיפגש בטורקיה והוא בא לפגוש את כולנו באולימפוס, ואת הערב העברנו בהחלטה לעשות רואד טריפ יחד עם רכב שהוא השכיר ולטייל באיזור קו החוף של מחוז אנטליה.
מטיילים בעיר העתיקה אולימפוס
עוד יום באולימפוס
נשארנו כולנו יחד לעוד יום באולימפוס שבו אני והבנות יצאנו לטפס יחד, בעוד הבנים שוטטו להם בחוף הים של השמורה.
הסלע בתוך השמורה כל כך מדהים שאם אתם מטפסים ומגיעים לאיזור - אתם חייבים לטפס שם!
לקרת אחה"צ נפגשנו כולנו שוב והחלטנו לנסוע לראות תופעה מאוד מיוחדת הקיימת באיזור שבה יש איזה גז שנפלט מהאדמה וגורם לרצפת האבנים בה לבעור ללא הפסקה.
המקום נקרא The Flaming Rocks ושווה להגיע בשעות הערב כשכבר מחשיך כדי לראות את האש מכל עבר.
אנחנו הגענו יחסית מאוחר, ובכניסה שילמנו בערך 9 לירות כדי להיכנס.
מהכניסה לאבנים הבוערות יש הליכה מתונה כלפי מעלה של בערך קילומטר (כדאי להצטייד בפנסי ראש).
מכיוון שחזרנו מאוחר יותר משעת ארוחת הערב המוגשת בקאמפ,העובדים החמודים השאירו לנו אוכל ופינקו אותנו בכל מה שנותר :)
וכך נשארנו עוד ערב אחד כולנו יחד באולימפוס ולמחרת כבר יצאנו לדרך ברכב המפונפן שלנו - וולאד הנהג המהולל שעשה לנו בחילות בסיבובים, ג'ן והשירים המזעזעים שלה שהיא אוהבת מטרינידד, שירלי המצחיקה והלא מובנת בעליל, ואנוכי :)
לינה: Kadir Tree House
שירלי וולאד מתחממים מאש ה - Flaming Rocks
תחנה חמישית - העיר קאש (Kaş)
מוקדם בבוקר התחלנו נסיעה על עבר האופק. לא כל כך ידענו לאן נגיע, אבל לפי הכותרת משתמע שהגענו לעיר קאש.
הנסיעה בכביש הזה היא מאוד יפה, ובדרך עצרנו לכמה נקודות תצפית על העיירות והים שמסביב.
שירלי שממש חובבת הריסות של ערים עתיקות, הובילה אותנו בין כל מיני מקומות הרוסים שכאלה במהלך הדרך.
בשלב מסויים עצרנו בהריסות של עיר עתיקה (יש המון כאלה בטורקיה), שאני לא זוכרת את שמה, כי כפי שציינתי - המפה שלי של המסלול מתה יחד עם הפלאפון שלי.
ניסיתי למצוא באינטרנט ודרך תמונות את שם המקום, אבל ללא הצלחה. בכל מקרה לא הצלחנו להיכנס פנימה מכיוון שהאתר היה סגור (כשטיילתי שם זה היה בלב הסגר קורונה בטורקיה, ובסופי שבוע אתרים מהסוג הזה היו סגורים).
בצהריים הגענו לקאש שהייתה ריקה לחלוטין מכל אדם (הגבלות קורונה), בילינו קצת במזח שלה בניסיון לבדוק אם אפשר לשוט לאחד האיים (לא זוכרת למה החלטנו בסוף שלא, או שזה היה יקר מדי, או שאני כנראה לא רציתי לשוט כי אני מהמקיאים).
לאחר מכן ניסינו למצוא מקום לאכול בו, אבל מכיוון שהכל כמעט היה סגור, זו הייתה משימה בפני עצמה. בסוף מצאנו איזה מקום קטן ונחמד שהכין לנו המון אוכל מאפס ולקח על זה פי 3 מחיר.
הבחור שם גם דיי ניסה לשווק לנו את המלון שלו, מה שדיי עיצבן וגרם לנו לרצות לישון אצל המתחרים.
אחרי הארוחה המשכנו אל מבצר סימנה (Simena Kahlisi) לצפות בשקיעה. היה קצת קר אז צפינו בכמעט שקיעה וחזרנו חזרה לקאש.
המבצר עצמו ממש יפה, והנוף ממנו מדהים (הליכה לא קשה), ולחלוטין שווה עצירה. (התמונה הראשית בפוסט היא הנוף מהמבצר).
לינה: דירת AIRBNB בקאש.
עמידות ידיים עם היפות שלי בנמל בעיר קאש
יוצאים לטפס כמובן
למחרת יצאנו לטפס באתר טיפוס שיחסית קרוב לקאש.
את רוב היום העברנו במצוק, שם לטענתי איבדתי את הסכין אופינל (Opinel) שלי, שד"א זו פשוט הסכין הטובה בעולם.
ומאז אותו רגע לא הפסקתי להתלונן על זה שאיבדתי אותה ושקשה לי להמשיך בחיי בלעדיה.
הסתובבנו עוד קצת באיזור לאחר מכן, וניסיתי למצוא את הפלאפל המהולל בעיר קאש שמדברים עליו (או שאני דיברתי עליו?).
בכל מקרה, כמו הרבה דברים בטיול הזה, גם את זה לא מצאנו, אבל עשינו הזמנת פלאפל אימתנית ממקום אחר וזללנו להנאתנו את האוכל בדירה שהשכרנו.
לינה: באותה דירת AIRBNB בקאש.
נקודה יפה שעצרנו בה בדרך לעוד חורבה :)
צריכים ביטוח נסיעות לחו"ל? לכל המסעות שלי אני יוצאת רק עם נחלים
תחנה שישית - מרמריס
מקאש החלטנו להתחיל לנסוע לכיוון העיר מרמריס. למה? לא יודעים. וולאד החליט שזה היה נשמע לו כמו מקום נחמד להגיע אליו, ואנחנו זרמנו.
בדרך עצרנו בעוד חורבות ששירלי הובילה אותנו אליהן, והפעם גם הצלחתי אתר את השם של המקום הראשון שהיינו בו - Hellenistic Theatre.
החורבה שביקרנו בה לאחר מכן נקראת Xanthos Antik Kenti, וזה נשמע כמו איזו עיר מתוך משחקי הכס או משהו, וגם קצת נראית כזו, אבל לי כבר קצת נמאס מלראות מבנים עתיקים הרוסים, והחלטתי לא לשלם ולהיכנס אל העיר, אז רק צילמתי את ההריסות שרואים מבחוץ.
חוצמזה, הדרך למרמריס הייתה דיי ארוכה ואת מרבית היום בילינו בדרכים, שומעים את המוזיקה המזעזעת של ג'ן באוטו, בזמן ששירלי מתכננת לקחת אותנו לעוד מבנים הרוסים.
העיר העתיקה Xanthos
להיתקע עם תפוזים
אני דיי בטוחה שזה היום שבו זה קרה, אבל אין עדויות לזה כרגע, אז נניח שזה אכן קרה באותו היום.
עברנו דרך המון פרדסים של תפוזים, והחלטנו לאסוף כמה לדרך. התפוזים בטורקיה הם משו משו אגב (ואני בטוחה שאלו גם התפוזים שמיבאים לכאן).
בכל מקרה, עצרנו לרגע לקטוף תפוזים, והקארמה כך נקרא לזה, כבר חיכתה לנו בפינה.
למרות שבמקום קארמה אני גם אשמח לקרוא לזה - וולאד מתעלם ממיכל הדלק ההולך ומתרוקן. מפה לשם, לאחר גנבת התפוזים הקטנה שלנו, את האוטו שוב לא הצלחנו להתניע.
בהתחלה חשבנו שאולי מת המצבר, אז ניסינו לבקש מאנשים בדרך היעזרו לנו עם כבלים. אבל גם במכוניות הכי טרנטות שעברו בדרך (וואלה, לא עברו הרבה מכוניות בכלל), לא היו כבלים. איך זה יכול להיות, לא יודעת.
ואז עלה הרעיון שאולי הנורה של הדלק שמראה שהמיכל התרוקן, תוכל לרמז לנו מה הבעיה.
בשביל עברו איזה כמה חברה שהציעו להזמין לנו גרר, אבל החלטנו שאנחנו לא רוצים לגרור למרות שהגרר כבר הגיע, אבל אנחנו החלטנו שננסה להגיע לאיזו תחנת דלק קרובה למלא קצת דלק בג'ריקן ונראה אם זה יפתור את הבעיה.
וולאד שילם כמה גרושים לבחור הגורר שייקח אותו לתחנה דלק, ובזמן הזה, ניסינו אני וג'ן להבין איך בכלל מתפעלים את הרכב.
אחרי חצי שעה בערך חזר וולאד עם הג'ריקן, מילא את הדלק והפלא ופלא האוטו הניע שוב :)
בדרך חלק מהדלק שנשאר במיכל נפל על שירלי ונשפך על הדברים שלי ושלה, וגם 5 כביסות במכונה, לא הצליחו להוציא את הריח של הדלק מהדברים שלנו.
לינה: בדירה שהשכרנו במרמריס שהייתה אפילו יותר מפונפנת מהדירה הקודמת.
Hellenistic Theatre
משוטטים במרמריס
את היום למחרת החלטנו להעביר בשיטוט בעיר מרמריס.
אם להיות כנה, בימים שהם לא ימי קורונה, זו נראית כמו עיר שווה לחלוטין להעביר בה כמה ימים. כשאנחנו הגענו הכל היה דיי מת, המסעדות היו סגורות וגם החתולי רחוב נראו נרגנים שאף מסעדה כבר לא מאכילה אותם כמו פעם.
מבחינת אטרקציות לא יודעת אם במרמריס יש יותר מדי מה לעשות, אבל דווקא המקומות שביקרנו בהם היו דיי מגניבים.
ביקרנו במבצר מרמריס (Marmaris Kalesi), ואני ממש ממש אהבתי גם את המוזיאון הקטן שבפנים, וגם את הנוף על העיר.
עלות הכניסה היא 18 לירות (9 ש"ח בערך).
וחוצמזה בעיקר שוטטנו בעיר, בין הסימטאות הקטנות, וגם הלכנו לראות את פסל התמנון המפורסם (לא לפספס!)
לינה: אותה דירה שהשכרנו במרמריס.
מבצר מרמריס (או שזו אולי טירה?)
תחנה שביעית - פמוקלה (Pamukkale)
אחרי שיטוט בוקר בעיר שלא היה יותר מדי לעשות בה כי גם ירד גשם, התחלנו את הנסיעה לכיוון העיירה דניזלי (Dnizli), שהסיבה היחידה שמישהו מגיע אליה בכלל היא כי שם נמצאת שמורת פמוקלה המפורסמת.
הדרך לדניזלי הייתה דיי משמימה האמת, וגם העיירה עצמה לא מאוד מעניינת, אבל פמוקלה מקום ששווה ביקור בהחלט.
כניסה לשמורה עולה 80 לירות וניתן להישאר שם כל היום ללא הגבלה כמה שרוצים.
ההליכה בשמורה נעשית ללא נעליים, ואם אתם מגיעים בחורף מומלץ להביא גרביים ספייר וללכת עם גרביים.
אנחנו הגענו דיי מוקדם בבוקר ושהינו שם כמה שעות קל, עושים תמונות לאינסטגרם כמו כולם.
אגב אינסטגרם - מוזמנים לעקוב אחרי ולראות את כל התמונות הגנריות שגם אנחנו צילמנו שם ;)
אחרי פמוקלה נסענו למערת Kaklik, שזה פשוט מקום שכל כך שווה ביקור!! אחת המערות היותר יפות שביקרתי בהן.
לאחר מכן קפצנו לעוד ספוט עם מעיינות קטנים כמו בפמוקלה, אבל לצערי אני לא זוכרת את השם של המקום.
בערב כשחזרנו למלון הבינוני בו שהינו (היינו צריכים להתחיל להוריד את סטנדרט הלינה שלנו לקראת החזרה לגייקבאירי), נכנסנו לבריכה החמה שהייתה בו, שהייתה דיי מגניבה.
אחרי רבע שעה זה קצת נמאס וקשה לנשום, אבל היה כייף להתפנק שם בערב האחרון שלנו. העלות ללילה הייתה באיזור ה - 75 לירות לאדם.
לינה: מלון בינוני בדניזלי.
פמוקלה. מאוד השתדלתי לא להעלות משם תמונת עמידת ידיים :)
תחנה שמינית - חוזרים הבייתה לגייקבאירי
מדניזלי התחלנו את הדרך שלנו חזרה לקאמפ ליד אנטליה בו גרנו.
האמת שהדרך חזרה הייתה כל כך יפה, והעונות השתנו בה בקצב מסחרר. רגע אחד היינו בשמש של דניזלי, רגע אחרי קפאנו באיזור מושלג ויפיפה בכפרים של טורקיה, ורגע אחרי הגענו לקרירות ההרים של אנטליה.
זה היה ערב השנה החדשה, והיה כייף לראות את כולם אחרי שבועיים ומשהו שלא הייתי שם, להשתכר איתם למוות ולהתעלף הרבה לפני חצות.
החבורה שלנו שכרה יחד בקתה בקאמפ, בה נרדמתי עם כל הבגדים שהיו עלי ומבלי לצחצח שיניים.
אני זוכרת שהיה לי קר למרות שהייתי מכוסה במלא שמיכות, אבל היה לי כייף לדעת שהחברים שלי פה לידי.
וכך, מסע הרוד טריפ המשותף שלנו נגמר, ונשארו הזכרונות שהצלחתי להעלות פה על הכתב.
נראה לי שזכרתי דיי הרבה, לא? :)
החבורה שלנו יחד עם הבעלים של Kahdir Tree House
מידע כללי ועלויות מסלול הטיול מאנטליה אל פמוקלה
מסלול ואופי הטיול
אז קצת מידע כללי בנוגע לטיול שלי בחלק הזה של טורקיה.
את העלויות לגבי האתרים אליהם נכנסנו - רשמתי במהלך הפוסט.
חלק מהזמן כאמור טיילנו עם רכב, אבל וולאד החליט לפנק אותנו ולא ביקש תשלום חזרה על הרכב, אז אין לי מושג כמה זה עלה.
מה שכן, כששכרתי רכב בחלק אחר בטורקיה, העלות הייתה בערך 1500 ש"ח לשבועיים (וזה פחות או יותר הזמן שטיילנו עם הרכב גם הפעם).
מבחינת לינה - גם כאן וולאד החליט לפנק אותנו, ולא רצה שנחזיר לו על הדירות ששכרנו יחד.
באולימפוס כן שילמתי עצמאית, וגם בדניזלי. המחירים רשומים במהלך הפוסט.
מבחינת אופי הטיול - הכל היה דיי זורם ועל הרבה דברים החלטנו תוך כדי תנועה. יש עוד המון מקומות כאמור שלא ביקרנו באיזור הזה שנראים לי שווים ביקור.
לדעתי הוצאתי סכום דיי מועט בזמן הזה, ואני משערת שהכל יחד בערך עלה לי 1000 לירות (500 ש"ח).
פינדיק!! הכלב הכי אח ביקום
מילים אחרונות
זה היה חתיכת מסלול מוזר ומהנה בתוך הטיול הארוך שעשיתי בטורקיה.
אבל אלו בדיוק הדברים שאני אוהבת שקורים לי כשאני מטיילת :)
מזכירה שיש לי פוסט שלם על המסלול שעשיתי מאיסטנבול ועד אנטליה שאתם מוזמנים לקרוא.
ובכלל, עוד לא מעט מידע על החיים שלי בטורקיה והמידע שצברתי לטיול במדינה המדהימה הזו.
למרות שרוב האנשים שהיו חלק מהמסלול הזה איתי לא יכולים לקרוא עברית, עדיין חשוב לי לכתוב לכם שאני אוהבת אתכם ונהנתי מכל שניה בחברתכם :) גם כששמענו מוזיקה נוראית ברכב..
---
מרבית התמונות צולמו ע"י, היתר ע"י אנשי החבורה שלנו.
