הוצאת ויזה למצרים
25/05/2019טראק אבונה יוסף
14/07/2019מסלול טיול במלאווי
קשה לי להגיד למה בדיוק, אבל מלאווי הייתה אחת המדינות שהכי חיכיתי להגיע אליהן באפריקה.
משהו במלאווי הרגיש לי אחר, הקצב של המקום, הרוגע של האנשים, האווירה מסביב, ללא ספק הריח שבאוויר - משהו שם זורם אחרת.
כבר מהרגע הראשון שרגלי עברו את הגבול אל מלאווי הבנתי שאני במקום שהוא לא כמו יתר מדינות מזרח אפריקה.
בפוסט הבא תוכלו לעקוב אחרי מסלול הטיול שעשיתי במלאווי - מסלול של כשלושה שבועות לאורך אגם מלאווי, אל לב היערות שמסביב והאנשים החמים שמלווים את הדרך.
מסלול הטיול
יום 1 - חציית מעבר הגבול טנזניה - מלאווי
אל מלאווי הגעתי דרך הגבול היבשתי של טנזניה.
בגלל שהייתי קצת בבעיית מזומנים, ניסיתי לחצות את הגבול בצורה הכי זולה שניתן (אך לא בהכרח היעילה שבהן).
הנקודה הראשונה שיש להגיע אליה היא העיירה מבייה (Mbeya) בטנזניה, שהיא העיירה הגדולה ביותר הקרובה לגבול.
כדי להגיע למבייה עליכם לקחת אוטובוס או רכבת מהעיר דאר אסלאם. לרוב תצטרכו להישאר לילה באותה עיירה ולמחרת להמשיך את הדרך אל מלאווי.
ממבייה יש אוטובוס שיאפשר לכם להגיע לגבול, אך מאיתנו דרשו סכום לא סביר בעליל כך שלבסוף בחרנו לקחת מיניבוס מקומי שעצר לנו בתחנה מרכזית יותר בדרך וממנה לקחנו עוד מיניבוס לגבול.
איכשהו יצא שפספסנו את המקום בו היינו אמורות לרדת והמשכנו הלאה לאיזור אחר במלאווי. כשהבנו שטעות נעשתה הוריד אותנו הנהג בכפר הקרוב ומשם לקחנו מיניבוס נוסף, ומוטור (מונית אופנוע) אל עבר הגבול.
את הגבול חוצים רגלית והתהליך שם קצר יחסית מכיוון שישראלים לא נדרשים להוציא ויזה למלאווי.
בגרושים האחרונים שנותרו לנו לקחנו מהגבול מונית משותפת אל העיר הקרובה ביותר אליה יכולנו להגיע עם הכסף שנותר לנו - קרונגה (Karonga) שם העברנו את הלילה הראשון שלנו במלאווי.
בגלל שהגענו יחסית מוקדם לקרונגה, היה לנו קצת זמן להסתובב, לעשות סידורים ולהכיר בחור חמוד שליווה אותנו במהלך הימים שלנו שם.
יום 2 - מהעיר קרונגה אל Mushroom Farm
את החצי הראשון של היום השני שלנו במלאווי העברנו בעיר קרונגה.
עכשיו זה לא שיש מה לעשות שם יותר מדי, אבל השהות שם איפשרה לנו לתכנן את היעד הבא שלנו במלאווי ובעיקר להתאפס קצת על המקום החדש אליו הגענו.
גם ביום השני שלנו בעיר התלווה אלינו אותו בחור מקומי חמוד, שלקח אותנו למקומות הטובים ביותר בהם כדאי לקנות פירות וירקות, אל המסעדה הטובה ביותר לאכול בה אורז שעועית וכמובן אל האישה שמוכרת ארטיקים ממש טעימים.
מקרונגה לקחנו מיניבוס אל הכפר Chilumba, ממנו מתחילים את המסע אל עבר ה - Mushroom Farm.
משם יש לקחת עוד מיניבוס אל Khondowe, שהיא הנקודה ממנה מתחילים לעלות לחווה.
את העלייה עושים בטרמפ (בתשלום סמלי) יחד עם כמה עשרות אפריקאים, וסביר לחלוטין שתיתקעו בדרך עם הרכב.
אז קצת נתקענו וגם קצת דחפנו את הרכב, ובעיקר חששנו שהתיקים שלנו יתגלגלו מהטנדר הישר במורד המדרון.
אך לבסוף הגענו אל החווה, ושמחנו מאוד להגיע למקום שכזה (במיוחד אני!)
ימים 3-4 - Mushroom Farm ומפלי ליוונגסטוניה
אז מה זה בעצם המקום הזה Mushroom Farm?
המאשרום פארם זו חווה אקולוגית שהוקמה ע"י כמה חברה אמריקאים צעירים, שגם דוגלת בערכי טבעונות (המדברים לליבי כמובן).
החווה ממקומות בהרים הירוקים של מלאווי כך שממול נשקף אליכם הנוף לאגם מלאווי, ולחלוטין אפשר להעביר שם כמה ימים עם ספר תוך כדי שמלטפים את הבטן של האוורד, חזיר המחמד שחי שם.
בנוסף, החווה היא נקודת יציאה אולטימטיבית אל מפלי לויינגסטוניה שבאיזור.
אנחנו יצאנו עצמאית לטייל בין הכפרים הקטנים בניסיון להגיע למפלים. בדרך עברנו בבית ספר באחד הכפרים וכמובן שמיידית כל תשומת הלב נמשכה אלינו.
לדרך הצטרפו אלינו חבורת נערים מבית הספר שכנראה לא ממש בא להם להמשיך ללמוד, שליוו אותנו עד למפלים, לקחו אותנו לאכול באיזור, גילו לנו כמה נקודות מעניינות נוספות, וכמובן ביקשו על זה כסף אחר כך.
אני אישית נגד חלוקת כסף, במיוחד לילדים, גם אם הם בוחרים ללוות אותי ולהראות לי את הדרך מיוזמתם.
הסברנו להם שלא מגניב לבקש מאיתנו כסף , ושלא יעשו את זה לתיירים הבאים. בסוף החלטנו לתת להם סכום סמלי על העזרה ושמצידנו יחלקו את זה אחד בין השני.
מנהיג החבורה עשה שם משא ומתן שלא היה מבייש את ביבי נתניהו, והוחלט למרות זאת שחלקם ימשיכו ללוות אותנו.
ימים 5-6 - מהחווה אל העיר מזוזו (Mzuzu)
בבוקר של היום החמישי שלנו במלאווי החלטנו לנסות לתפוס טרמפ מהחווה בחזרה לכביש הראשי ולהגיע אל העיר מזוזו.
אחרי בערך שעה של המתנה מחוץ לחווה הגיע נהג שודים שהסכים לתת לנו טרמפ שיקרב אותנו אל העיר.
במהירות הבזק הוא הוריד אותנו באחד הכפרים בדרך ומשם לקחנו מיניבוס אל העיר מזוזו.
את הימים הבאים העברנו בעיר ובהוסטל הטוב ביותר שם - Mzoozoozoo והתחברנו אל כמה מהראסטפרים המקומיים.
במסיבת רגאיי אליה הלכנו באחד הערבים פגשנו חבורה מדהימה של ראסטפרים שגם כיבדה אותנו בלא מעט מלאוויאן גולד :).
אל אחד מהם התחברנו אפילו מאוד, אנדרו החמוד, שגם בא לפגוש אותנו בהוסטל לעשות לנו ראסטות :)
בנוסף, צליל חברתי למסע חגגה בדיוק את יום ההולדת שלה, אז נשארנו בעיר כדי לחגוג לה שם את יום הולדתה ולהשתתף באיזו מסיבה/ספק אזכרה למישהו שמת (משהו לא ברור בעליל) שהייתה בהוסטל בו שהינו.
ימים 7-9 - העיירה נקאטה ביי והאי ליקומה
באופן מפתיע, למרות שאגם מלאווי ליווה אותנו מכניסתינו למלאווי, נקאטה ביי הייתה התחנה הראשונה שלנו על שפת האגם.
מהעיר מזוזו התחלנו את הדרך אל עבר העיירה המתוקה וקטנה הזאת שמלאה באנשים טובים וריח של דגים מיובשים.
בעיניי נקאטה ביי היא מכלול שלם של חוויה מקומית אפריקאית, עם תזכורת רצינית לאופי התיירותי שבה.
בעיירה תפגשו לא מעט מטיילים לבנים, בעיקר אירופאים ואמריקאים, שחלקם ממש התאהבו במקום והחליטו להקים בו הוסטלים אקולוגים ועוד.
את שני לילות הראשונים שלנו שם העברנו בהוסטל Butterfly עליו המליצו לא מעט מטיילים.
בעיניי הוא היה תקוע רחוק מדי ממרכז העיירה, אבל מה שהיה נחמד בו זו הדרך אליו, במיוחד בלילות כשכל הגחליליות מלוות אתכם בדרך, וכמובן ההופעות החיות שניתן לקיים שם.
בשלב מסויים החלטנו להתארח במקום קצת יותר מקומי, ובחרנו הוסטל אחר ממש ברחוב הראשי של העיירה.
בנקאטה ביי תוכלו לצלול, לשנרקל, סתם לשבת על החוף ולשחות, ובנוסף אחת הנקודות אליהן ניתן להגיע היא האי ליקומה.
האי ליקומה הוא אי שאומנם נמצא במים הטריטוריאלים של מוזמביק השכנה, אך שייך למלאווי בפועל.
בימים מסויימים בשבוע ישנה מעבורת שלוקחת אתכם אל האי ומחזירה. 4 שעות זמן אפריקאי (בפועל זה יותר לכיוון ה - 8 שעות) ואתם באי.
לי הייתה שם חוויה מאוד מעניינת שנדרש פוסט שלם כדי להכיל אותה, אבל האי מאוד חמוד, עם ריח מאוד חזק של הדגים המיובשים, ובתכלס דיי שווה ביקור.
אחרי הביקור באי חזרנו אל נקאטה ביי ולמחרת המשכנו אל עיר הבירה של מלאווי - לילונגווי.
ימים 10-11 - עיר הבירה לילונגווי
אל לילונגווי הגענו באוטובוס מנקאטה ביי לקראת שעות הערב.
את שני הלילות שלנו בלילונגווי העברנו בגסטהאוס של כנסיית St. Peter שכנראה היה המקום הזול ביותר לישון בו.
למרות שהובטח לנו שם מים חמים אני נאלצתי לבשל לעצמי שם מקלחת חמה :)
בלילונגווי בעיקר עשינו סידורים להמשך הטיול, וטיפלנו בכמה עניינים רפואיים כמו כוויה שקיבלתי ברגל מגחל שנפל עלי מאחד מדוכני הצ'יפס של מלאווי, וגם בהצטיידות בכדורים נגד בילהרציה.
הדבר המרתק ביותר שחווינו בלילונגווי היה בעצם הסופרמרקט הגדול שיש בעיר, משהו שלא ניתקלנו בו כבר חודשים במהלך הטיול שלנו ביבשת.
פתאום להיכנס לסופר ענקי ומערבי, מלא בפירות וירקות, מאפים, שימורים ומה לא, היה שוק רציני עבורנו.
הדבר היחיד שהזכיר לנו במהלך הקניות שאנחנו עדיין באפריקה אלו הפסקות החשמל שחלו שם במהלך השהות שלנו.
אחרי יומיים בעיר ארזנו את התרמילים וכל המלא אוכל שקנינו והתקדמנו אל עיירת החוף הבאה שלנו.
ימים 12-16 - עיירת החוף קייפ מקליאר
מלילונגווי התחלנו את דרכנו אל עבר עיירת החוף קייפ מקליאר.
קייפ מקליאר היא עיירת חוף נוספת במלאווי וגם המתוירת ביותר שביניהן (ובצדק).
את קו החוף מלווים הוסטלים ולודג'ים מפונפנים של אירופאים ואמריקאים שקנו שטחים והקימו שלל מסעדות והוסטלים לאורך האגם.
את הלילה הראשון שלנו בעיירה העברנו באחד מההוסטלים הללו, Indaba Lodge, אבל גם הפעם כיוונו לחוויה שהיא יותר מקומית מזה.
באחד השיטוטים שלי בעיירה פגשתי דרום אפריקאי חמוד והזוי והוא חיבר אותי לבחור מקומי מהעיירה שהסכים לארח אותנו בדירה שלו עבור סכום סמלי.
צליל חברתי למסע התחברה מאוד לעוד מקומי שחי שם, והעברנו את הימים בהכנת שקשוקות למקומיים, שיטוטים בשוק המקומי ובילוי עם הילדים של העיירה.
קייפ מקליאר מציעה גם היא שלל אטרקציות מים תיירותיות כמו שנורקלים, הפלגות לאיים הקטנים שממול, צלילות וכן הלאה.
בעיניי שווה ממש לקפוץ לבר Hiccup Pub ששייך לאיזה אנגלי שיכור, אבל השף הוא בכלל פלסטינאי לבנוני שמכין אחלה של פלאפל וחומוס! טעים!
יש שם לא מעט מסיבות והרבה תיירים ומקומיים פוקדים את המקום אפילו סתם לבירה.
אחרי 4 ימים בקייפ מקליאר יצאנו על עבר היעד הבא שלנו.
מקייפ מקליאר הצלחנו למצוא טרמפ עם איזה מקומי עשיר למאנקי ביי, שגם שמח לנדב לנו את הבית (הריק!) שלו בלילונגווי כשנחליט לחזור לשם בהמשך הטיול שלנו.
ממאנקיי ביי התחלנו לתפוס מוניות ומיניבוסים רנדומלים, שחלקם ניסו לרמות אותנו, עם חלקם אפילו רבתי ממש, אבל לבסוף אחרי חצי יום של נסיעות הגענו אל העיירה זומבה.
ימים 17-19 - זומבה פלאטו (Zomba)
מעל העיירה זומבה מסתתר לה אחד המקומות היפים ביותר במלאווי.
באיזור יש נקודות תצפית יפות, מפלים ונחלים זורמים, רק שאנחנו לא הצלחנו לראות דבר בגלל הערפל :)
את הלילה הראשון שלנו באיזור העברנו בהוסטל שלצערי לא זכור לי שמו, אליו הגענו כבר בשעות הלילה המאוחרות בלית ברירה.
למחרת נפלנו על יום גשום וערפילי, ואחרי המתנה בהוסטל שהגשם ירגע החלטנו בכל מקרה לנסות להגיע אל מסלול ההליכה ברמה שמעל העיירה אל אחת מנקודות התצפית.
תפסנו מוטור איתו סיכמנו שיחזיר אותנו גם למחרת, כי התוכנית הייתה להישאר שם לילה באחת מהחוות הנקראת Trout Farm.
מפה לשם גילינו שהמקום לא בדיוק היה פעיל בעונה שלנו, אבל האמנו שנסתדר.
את ההליכה אל נקודת התצפית התחלנו למרות הערפל, ושמחנו בעיקר מלטייל באיזור היפה הזה של מלאווי.
בדרך לנקודת התצפית פגשנו משפחה מקסימה שגרה שם, שהסכימה לארח אותנו ללילה בביתם. סיכמנו שאחרי שנעלה לנקודת התצפית נחזור אל בית המשפחה להעביר את הלילה.
את הדרך לנקודת התצפית ליוו אותנו אח ואחות, בני עשר בערך, שיודעים לנווט יותר טוב מכל לוחם גולני, והובילו אותנו במעלה ההרים של האיזור.
למרות שלא יכולנו לראות דבר, היה פשוט כייף לשוטט עם שני הילדים האלה בין המרחבים הירוקים האלה, וללמוד מהם לא מעט על הדרך.
בשלב מסויים הגשם הראה סימני חיים, והתחלנו לרדת בחזרה למטה.
הגענו רטובים לגמרי אל בית המשפחה, שהכינה במיוחד בשבילנו מיטה מאולתרת מבמבוק באחד החדרים, וכיבדה אותנו בסוג של דייסה מוזרה, ואת הערב העברנו בצפייה בטלוויזיה יחד איתם.
למחרת בצהריים התחלנו את דרכנו בחזרה אל זומבה, ומשם לקחנו מיניבוס בחזרה אל העיר לילונגווי, במטרה להמשיך את המסע שלנו אל זמביה.
ימים 20-21 - בחזרה אל לילונגווי
כדי לבצע את המעבר ממלאווי אל זמביה היינו צריכות להגיע בחזרה לעיר הבירה לילונגווי.
מה שהיה נחמד לדעת הוא שמחכה לנו בית ריק של עשירים במיוחד לשתינו בעיר :)
כשהגענו לבית שאירח אותנו לא האמנו למראה עינינו. בית אפריקאי שיש בו מיקרוגל (לא ראינו מיקרוגל כבר מעל לשלושה חודשים!), מטבח ענק מאובזר, סוויטה לישון בה, ובעיקר הרבה מאוד דלתות.
בבית נשארה רק המטפלת של הבית, החתול והכלב של המשפחה.
את השעות האחרונות שלנו במלאווי העברנו בשיטוט בין מסדרונות הבית, סידורים אחרונים לפני היציאה לזמביה, ובעיקר בישולים מפנקים במטבח של הבית.
בבוקר האחרון שלנו לקחנו מהתחנה המרכזית אוטובוס ישיר של 14 שעות הישר אל עיר הבירה של זמביה, לוסקה, ונפרדנו לשלום מהמדינה המקסימה הזו.
מידע כללי
הטראק אל הר מולנג'י
בצער רב נאלצנו לוותר על הטראק אל ההר מכיוון שמזג האויר לא איפשר זאת.
מידע על הטראק תוכלו לקרוא בסיפור הדרך של זיו והדס.
עלויות טיול למלאווי
למרות שאת כל עלויות הטיולים שלי באפריקה תוכלו לקרוא כאן, אסכם פה בכמה מילים על עלויות הטיול שלי במלאווי.
במלאווי לא עשיתי שום אטרקציות מיוחדות בעיקר כי הכוויות ברגל שלי לא איפשרו לי להיכנס למים, אבל גם כי קצת מיציתי את חוויית האטרקציות באפריקה ורציתי להוריד הילוך.
לכן כל העלויות של הטיול שם הסתכמו לעלויות מחייה.
ויזה: ללא עלות לישראלים :)
עלויות מחייה לשלושה שבועות (אוכל, לינה ושטויות): 330$.
מילים אחרונות
את כל הנקודות המצויינות בפוסט תוכלו למצוא כמובן במפת המסלול של מלאווי בבלוג.
מלאווי היא לחלוטין מקום שניתן להיתקע בו לעוד הרבה מאוד זמן, במיוחד אם הפכתם לחסינים לריח הדגים המיובשים שלהם.
אחרי שלושה שבועות במלאווי אם כמה שהיה קשה להיפרד, שמחתי להתקלח ולא להריח כמו דגים אחרי זה.
מלאווי סיפקה לי כמה מהחוויות הכי משוגעות שחוויתי ביבשת, למרות שלא עשיתי בה אטרקציות תיירויות מיוחדות.
בעיניי היא יפה ומושלמת גם ללא הניסיון לרדוף אחרי מה לעשות כל הזמן. מספיק פשוט להיות עם האוכלוסיה המקומית, קצת מלאווין גולד ואולי גם עוגיות חלל :)
תהנו!
---
אז חלק מהתמונות צולמו על ידי, וחלקן ע"י צלילו, שאלוהים יברך אותך בבנים זכרים על זה שאת מצלמת הכל! :)
2 Comments
הייתי במלוואי לפני 20 שנה. עכשיו חולמת לחזור אליה עם הילדים שלי. זו המדינה שהכי אהבתי באפריקה ושמחה לשמוע שעדיין יש בה קסם. תודה על הפוסט
היא עדיין קסם 🙂