טבעונות בטורקיה
28/10/2021
איך (לא) להוציא תושבות בטורקיה
23/01/2022
סיור בתחנה המרכזית תל אביב
התחנה המרכזית בתל אביב ריתקה אותי כבר מלפני המון שנים.
במשך הרבה הרבה זמן רציתי להירשם לסיור בתחנה המרכזית שלוקח אל תוך הקומות הנטושות של מקום שהציפיות לגביו היו כל כך גבוהות, ואיפשהו בדרך משהו הלך לאיבוד.
כל פעם דחיתי לצאת אל הסיור הזה בתואנות כאלה ואחרות, למרות שגרתי במשך 5 שנים בתל אביב ממש לא רחוק משם, והרבה מהמסלולים הקבועים שלי היו עוברים שם.
כששמעתי לא מזמן שהתחנה עומדת בפני צו סגירה, פחדתי שכשאחזור לארץ מהמסע הבא שלי, כבר לא תהיה לי את ההזדמנות לבקר בחלקים שלה שתמיד רציתי.
אז הפעם נרשמתי לסיור, הצטיידתי בפלאפון בלי מספיק סוללה (צילמתי כל כך הרבה שפשוט הפלאפון כבר לא עמד בזה), ויצאתי ביום שישי, ביום העמוס ביותר של התחנה, סוף סוף לראות את מה שכל כך רציתי.
ואגיד לכם דבר אחד - וואו!
זה היה by far אחד הסיורים הכי מרתקים שהייתי בהם, וזה ממש כאן מתחת לאף שלנו - וחבל לפספס!
נקודת ההתחלה והסוף כבר לא יראו לכם אותו הדבר
על התחנה המרכזית בתל אביב
קצת היסטוריה
המחשבה על הקמת תחנה המרכזית חדשה בתל אביב החלה כבר בתחילת שנות ה - 60 ע"י עיריית ת"א, לאחר שנוצר צורך לטפל בעומס התחבורה הציבורית בעיר, מאחר והתחנה המרכזית הישנה כבר לא ממש הצליחה לעמוד בעומס התחבורה שעברה דרכה.
הקרקע עליה נבנתה התחנה המרכזית הייתה קרקע בבעלות פרטית השייכת ליזם אריה פילץ, אשר קנה את הקרקע הזו שנים קודם לכן ועד כה נותרה חסרת שימוש.
מי שמונה להיות האדריכל האחראי על יצירת האומנות הזו, הוא רם כרמי, אותו אדריכל שעיצב את לא אחר מאשר מבנה הדיזינגוף סנטר. בזכותו, נולדו להם שני מבנים חסרי צורה ברורה, שגם אם אתם מבקרים שם באופן יומיומי ומנווטים בתוכם עם waze, עדיין תלכו בהם לאיבוד.
כבר אז אגב, הביעו חשש דיירי השכונות של האיזור, ובראשן נווה שאנן, שבניית תחנה שכזו תוריד את ערך דירותיהם.
לצערם, מסתבר שהם גם צדקו, רק שאחרים ראו את זה אחרת, אהמ אהמ -
"...בטוחני כי במהרה יחושו הכול במהפך שחל בסדרי התחבורה בתל אביב ובישראל כולה. השינוי האיכותי העובר על דרום תל אביב, הדוהרת כיום בכיוון איכות חיים של שנות ה-2000"
אכן שינוי איכותי
למרות ההתנגדויות, אין הן מנעו מהפרויקט השאפתני לצאת לדרך, ובניית התחנה החלה בשנת 67.
לקראת אמצע שנות ה - 70 נעצרה בנייתה של התחנה מאחר ונתקלו הקבלנים בקשיים כלכליים. (בשנת 1973 פרצה בישראל מלחמת יום הכיפורים אשר השאירה אחריה מדינה מדממת, ונוצר בישראל מחסור בחומרי גלם חיוניים להמשך הקמתה).
וכך, במשך שנים עמד לו שלד לא גמור של בטון בלב השכונות הקטנות של האיזור, הפיל הלבן נוהגים רבים לכנותו, עד שחודשה בניית התחנה לקראת אמצע שנות ה - 80.
המשך תכנון התחנה עבר לידיים חדשות, אל האדריכל יונה מרדכי, שהמשיך בפרויקט עד לסיומו.
במהלך כל השנים הללו תכנון מבנה התחנה השתנה ללא הרף וגדל בכמעט פי שניים.
אבל בסופו של דבר, בשנת 1993, 26 שנים (!!) לאחר שהחלה בנייתה, נפתחה סוף סוף התחנה המרכזית החדשה למבקרים.
רק בישראל חברים. רק בישראל..
הקטע האירוני הוא - שביום פתיחתה הופרח לשמיים בלון בצורת יונה (יונה מרדכי?) המחוברת אל פיל לבן (!!). משעשע.
היה שווה לחכות 26 שנים. החלק היחיד בתחנה שעדיין שוקק חיים
הציפיות מהתחנה המרכזית
הציפיות מהתחנה המרכזיות היו כל כך גבוהות ושאפתניות, שהיום זה פשוט נראה לנו מגוחך, תמים, ובעיקר - לא מחובר למציאות.
כמות הכשלים שלא עלו על דעתם של אותם יזמים ואדריכלים, היא דיי רצינית, ושכשבוחנים אותם היום נשאר רק לדפוק את הראש בקיר ולהגיד - למה??
אומנם הכשלים האלו הם מה שמביאים גם את העניין בתחנה, את מה שהפך אותה למה שהיא היום, ואת הסקרנות בלהגיע ולסייר בה, עדיין - יש המון אנשים שהפסידו וסבלו לא מעט במהלך הדרך.
מה שכן, כבר אז, ועד היום, התחנה המרכזית בתל אביב נושאת את התואר התחנה המרכזית השנייה בגודלה בעולם (כפיים!!), אחרי לא אחרת מאשר התחנה המרכזית בניו דלהי, הודו.
רוצים לשמוע עוד אנקדוטה קטנה? בנאום הפתיחה שלה נאמר שהיום עבר התואר "מסוף האוטובוסים הגדול בעולם" מניו יורק לכאן, אל תל אביב.
מטרתה העיקרית בכלל הייתה לשמש מרכז מסחרי ענק בעל 1,500 חנויות ודוכנים הפזורים בו, שאנשים יוכלו לנפוש ולטייל בו, גם בלי קשר לעובדה שהם צריכים להגיע מתל אביב לבאר שבע.
את הקומות הראשונות (1 ו - 2) הקדישו בתכנון למסופי האוטובוסים וקצת מסחר, ויתר המבנה לקניון שוקק חיים.
שימו לב אפילו בתמונה המצורפת לחזון שהיה למקימים, שבדיעבד נראה מצחיק, שבו אנשים מהלכים בתחנה בטוקסידו, שמלות ועקבים.
כשעוד האמינו שאנשים יסתובבו שם בחליפות
אך כגודל הציפיות..
מסתבר שלהציב מסופי אוטובוסים בקומה ראשונה, שהיא למעשה קומה שבכלל נמצאות מתחת לקרקע, זה לא רעיון כזה מבריק.
מי שביקר בתחנה יכול להבין בקלות כי כשנכנסים לתחנה מכניסה הראשית, כלומר מרחוב עם שמש, אור וחמצן, מגיעים בכלל לקומה 4. רגע, מה?
מה שזה אומר זה, שקומות 1 ו -2, אותן קומות שיועדו למסופי האוטובוסים הן בכלל 2- ו 3-.
מה לעשות שלתת את התיאור של מינוס בקומות זה לא אטרקטיבי במיוחד ומרגיש כמו חניון, אז נתנו להן להיות קומות 1 - 2.
אך גם ניסיון כיבוס המילים הללו לא מאוד עזר להיפתר מהזיהום אויר שנוצר שם, וכמה שנים לאחר מכן, נסגרו הקומות הללו לתחבורה, שעברה לקומה 6, ולקומה 7 שנבנתה ונפתחה בשנת 2002.
כל זה הפך את הקומות הללו ללא שמישות בעליל, כי מי ירצה להגיע לקומות מרתף שכאלה לעשות בהן קניות, אם אין בסופן אפשרות לקחת אוטובוס לאנשהו, ואט אט הן ננטשו ע"י המבקרים ובעלי העסקים האומללים.
מה שעוד קרה בדרך, זה שמאחר וקומות 1 ו-2 כבר היו מיותרות, אנשים לא ממש ששו להגיע לקומה 3 יותר, שאז היוותה קומת מעבר אל הקומות הללו, מן האויר הצח של קומת הכניסה אל האוויר החנוך והמזהם של האוטובוסים.
וכך, גוועה לה לאיטה גם קומה מספר 3, שהיום ידועה בתור המקום החצי נטוש הזה עם כמה חנויות נעליים זולות.
כשעוד הייתה תקווה למסחר. קומה 3 של התחנה
מה שהחל כפרויקט ש - רגע אני מתה על הציטוטים האלה -
"אנחנו נחליף את המסחר שנמצא בתת רמה ברחוב, על הרצפה, עם הלכלוך, נחליף את זה לרמה של חמישה כוכבים", הפך למקום הזה שבו חיילים אוכלים מנת שווארמה שנוייה במחלוקת בזמן שהם מחליפים אוטובוסים בדרכם לבסיס, ואזרחים רגילים שרק מנסים לברוח משם כמה שיותר מהר בדרכם ליעד.
המקום שהיה אמור להיות מרכז מסחרי, לא פחות מזה - קניון תל אביב, נותר כמקום חצי נטוש ודיי מלוכלך.
עם זאת, בתוך התחנה המרכזית מתקיים איזה קסם לא ברור, שמפספסים בקלות כשבורחים ישר לאוטובוס.
מן שילוב מוזר של תרבויות, פרוייקטים חברתיים שונים, מקומות אפלים ויצירות אומנות, וכל מה שצריך זה רק לבוא עם ראש פתוח ולתת הצצה לעולם קצת אחר, ששובר מיתוסים רבים על המרקם האנושי האופף את התחנה.
חמישה כוכבים
על הסיור בתחנה המרכזית
כשסיפרתי לאנשים שנרשמתי לסיור בתחנה המרכזית בתל אביב, הם בעיקר שאלו אותי - מה, מה יש שם לראות? אנשים שהם זומבים או נרקומנים? למה לשלם בשביל לראות את התחנה המרכזית?
אז בואו ואתחיל ואגיד, שזה היה לחלוטין אחד הסיורים היותר טובים ומעניינים שלקחתי בהם חלק.
אני הצטרפתי לסיור של יום שישי, שזה היום העמוס והמרתק ביום של התחנה, וזה עוד יותר הכניס אותי לאווירה המיוחדת הקיימת שם.
אני אישית נשארתי מרותקת לאורך כל הסיור, וזה למעשה גם השאיר אותי עם כל כך טעם של עוד, שבא לי לגלות עוד יותר על האיזור שמסביב לתחנה ואני מקווה להצטרף בעתיד לסיורים נוספים.
נקודת ההתחלה והסוף כבר לא יראו לכם אותו הדבר בתום הסיור
כמה פרטים טכניים
אני נרשמתי לסיור עם חברת CTLV, שמוציאה עוד כמה סיורים גם בנווה שאנן, סיורי גרפיטי בת"א וסיורים אורבניים נוספים בעיר.
הסיור בתחנה המרכזית ת"א מתקיים בימי חמישי בערב או בשישי בצהריים ונמשך על הנייר שעתיים וחצי (בפועל זה יכול לגלוש לגם יותר).
עלות הסיור היא 120 ש"ח, ואם אתם זוג תוכלו להזמין שני כרטיסים ב - 230 ש"ח. את מה שחסכתם תוכלו להשקיע באגרול בשוק הפיליפיני שבתחנה :)
אני יצאתי לסיור עם המדריכה הילה הראל, שפשוט ישר רואים שהיא חלק מהנוף התל אביבי של האיזור וחיה את העולם הזה שמסביב.
היא העבירה את הסיור בצורה מאוד מעניינת, ענתה על כל שאלה שצצה, ובאמת נתנה מן הרגשה של חיבור למקום הזה.
פתאום אחרי הסיור כבר לא כל כך רציתי שיהרסו את התחנה הזו..
הילה מספרת לנו סיפורים על התחנה
אז מה רואים בסיור?
אז אתחיל מזה שאני לא מתכוונת לספר כאן יותר מדי, בעיקר כי יש הפתעות בסיור שאני לא רוצה להרוס :)
חוצמזה שהגענו למקומות כל כך אפלים שהיה קשה לצלם שם תמונות טובות, אז זה משהו שרק העיניים שלכם יוכלו לראות.
לכן שווה להצטרף לסיור!
חוצמזה, מעבר למה שרואים גם מעניין לשמוע את הסיפורים ולהביט בזוית חדשה על הארכיטקטורה היחודית (שקיימת אגב) בתחנה המרכזית.
אבל בכל זאת אשחרר כמה פרטים על הסיור:
הסיור בעצם מתחיל בקומה 4, הקומה השוקקת חיים של התחנה המרכזית, וביום שישי היא שוקקת אפילו מאוד כי כל החנויות שעדיין קיימות בה פתוחות לרווחה, המחירים זולים והסחורה סינית שכזו :)
אין זמן לקניות אומנם, אבל בהחלט עוברים בין הדוכנים השונים בדרך וגם בשוק הפיליפיני המפורסם.
לאחר מכן מתחילים לרדת מטה לקומות התחתונות ושומעים את הסיפורים שמאחורי מה שנותר שם.
אל הקומות התחתונות ניתן להגיע אך ורק דרך הסיור, והן למעשה הסיבה שכל כך רציתי לצאת לסיור הזה.
בין אולמות קולנוע נטושים, מסופי אוטובוסים ריקים, תוכלו למצוא עוד כמה מקומות חבויים ומרתקים, ובנוסף תבקרו גם במקלט נטוש ואולי תראו גם עטלפים :)
יצאו לי פה הרבה חרוזים :)
מבט מלמעלה על השוק הפיליפיני
משם עולים מעלה אל הקומות העליונות, ומי היה מאמין שיש כל כך הרבה מה לגלות בקומה 5, שתמיד נראתה לי כמו המקום הזה שמריח כמו פיפי ושאף אחד לא באמת רוצה להתהלך בו כשהוא עובר לקומה 6.
אבל אחד הדברים שהפתיעו אותי הכי הרבה הייתה הקומה האחרונה והחדשה ביותר ומיצגי האומנות הקיימים בה.
אנחנו ראינו חלק קטן, כי זה באמת חלק שאפשר להסתובב בו עצמאית, ואני מתכוונת לחזור לשם ממש בקרוב להשלמות :)
ובסוף הסיור מצפה לכם עוד הפתעה, שלי אישית לא היה מושג שמקום כזה קיים בתחנה.
מצד אחד בא לי לספר לכם עליו, ומצד שני הייתי רוצה שתופתעו כמוני.
מה שכן, במידה והתחנה תמשיך להתקיים עד שאחזור לארץ במאי, יש לי כמה תוכניות למקום הזה שיוכלו לעניין גם אתכם - שווה להישאר מעודכנים גם באינסטוש >>
הגרפיטי שהכי אהבתי בתחנה
עתיד התחנה המרכזית
אתחיל מזה שבאמת שום דבר עדיין לא ידוע לגבי עתיד התחנה המרכזית.
אז נכון, בשבועות האחרונים פורסם בעיתונות שהתחנה המרכזית צפוייה להיסגר ב - 5.12.21, מאחר ואין בידיה את אישורי בטיחות האש ההכרחיים למבנה כנדרש.
צו הסגירה אומנם תקף לקומות המסחר התחתונות, אך כדי להגיע למסופי האוטובוסים נדרש לעבור בקומות אלו ולכן בעצם כל בתי העסק ומסופי האוטובוסים נדרשים להיסגר.
האופציה השניה הקיימת היא שכל בתי העסק (הנטושים והלא נטושים) ואיזורי התחבורה הציבורית יסדירו את ענייני בטיחות האש בחודש הקרוב, מה שספק ויקרה כי מי ירצה להשקיע בדבר הזה כשגם ככה עתיד התחנה בסימני סגירה.
להזכירכם - התחנה המרכזית יועדה להתפנות לקראת סוף שנת 2023.
מהחלקים שכבר ננטשו לפני שנים. מועדון הקומדי קלאב
עתיד בתי העסק של התחנה
אם קראתם בקפידה את הפוסט, או שיצא לכם קצת לקרוא בעבר על התחנה, אזכיר לכם שהקרקע עליו נבנתה התחנה הינה קרקע פרטית ולא ציבורית.
מה שאומר, שבעלי העסקים שקנו חנויות ממיטב כספם, קנו אותם בצורה פרטית, והם אלו שיצטרכו לשאת בהשלכות.
פיצויים על הפינוי - לא בטוח שהם יקבלו.
יש הטוענים שכבר שנים ישנה יד מכוונת להזנחת התחנה, כדי שבעלי העסקים יסגרו אותם בעצמם.
להזכירכם - לא מדובר בסניפים של רשתות כמו זארה או קסטרו, אלא בעסקים קטנים ופרטיים של אנשים שעוד מחזיקים את המקום בחיים.
ומה יקרה למרפאות הקיימות בה? לסניף הדואר? לבתי התפילה? (הידעתם שיש גם בית כנסת וגם כנסייה בתוך התחנה?)
האם יהיו לאותם מקומות תחליף ראוי בהתראה כזו קצרה?
ההתראה לפינוי התפרסמה כחודש בלבד לפני התאריך המיועד, מה שכבר גרם לכך שבתי עסק שכן הצליחו לשרוד את השנים האחרונות - החלו לפנות את החנויות שלהם, מה שהותיר כרגע תחנה עוד יותר נטושה ואומללה.
אלו שנשארו לבינתיים מחכים לראות מה יקרה בזמן אמת.
מסדרונות שלמים של חנויות נטושות
ומה יהיה עם המבנה עצמו?
אז בהנחה ואכן יסגרו את התחנה בשבועות הקרובים, מה יקרה למבנה? הרי הוא היה צפוי להתפנות רק בשנת 2023.
אז עכשיו יעמוד המבנה הזה ריק ונטוש לחלוטין עד שיחליטו מה לעשות איתו?
לא קשה לדמיין מה עתיד האיזור הזה יהיה כאשר מבנה בסדר גודל שכזה עומד נטוש במשך שנתיים/שלוש.
וגם אחרי שנתיים/שלוש, מה בכלל יבנו שם במקום? יש חלופות שונות שמוצעות אך שום דבר עדיין לא הוחלט.
לא יודעת אם פארק יפה לטובת הציבור יפתח שם, כי עם פארק לא עושים כסף, ואולי עתידו בכלל עוד מבנה למסחר? הפוטנציאל של שטח כה גדול במיקום שכזה הוא ענק.
ובכלל, אסור לשכוח שמדובר על מבנה של 7 קומות, עם מרתף שיכול לאכלס 20 אלף איש במקרה שאיראן תתפלף עלינו פתאום, בגודל 80,000 מטר.
איך בכלל מתחילים לפרק דבר כזה?
ומה יהיה עם העטלפים החמודים שחיים בו?
מה העתיד של מקום שכולו נטוש?
ולאן ילכו האוטובוסים?
נראה לי שהדבר שאולי הכי גדול בכל זה הוא איך מוצאים דרכים חלופיות לאלפי אוטובוסים שעוברים שם יום יום?
במיוחד קו 501 שלוקח אותי להורים שלי בשישי בצהריים :)
ממה שידוע לי מדברים על להעביר את רוב הקווים למתחם בחולון, חלק יצטרפו לעומס הלא נורמלי של תחנת ת"א מרכז, והיתר למסופים שונים ומשונים ברחבי דרום ת"א.
בפועל, לי אין מושג אם תוך חודש יוכלו כל המסופים הללו לקבל מאוד קווי אוטובוסים חדשים, אבל כנראה שאין דרך אחרת לגלות מאשר לחכות למועד שנקבע.
השרה מירב מיכאלי אמרה על פינוי התחנה המרכזית בדיון שנערך בתחילת אוקטובר 2021 ש"זה לא יקרה מחר בבוקר".
רק ש..מסתבר שזה כן.
ואם תהיתם לאן היום הולכים האוטובוסים. בשביל זה יש קומות נטושות :)
מילים אחרונות
למי שאוהב מקומות נטושים שמלאים בסיפורים ואומנות כמוני, יאהב מאוד לדעתי את הסיור בתחנה המרכזית.
אני ממש שמחה שבסוף הלכתי על זה ויצאתי לסיור הזה שרציתי כבר שנים.
התזכורת הזו שהכל זמני בעולם, ושאם לא נעשה היום את מה שאנחנו רוצים, יכול להיות שזה יעלם לנו, ועם העתיד הלא ברור של התחנה, זה בהחלט יכול לקרות ממש בקרוב.
אל תוותרו.
אבל אזהרה קטנה - אתם באמת עלולים לאהוב את המקום הזה יותר מלפני כן. :)
--
כל התמונות בפוסט זה צולמו על ידי.
סיור אידיאלי לאוהבי מקומות נטושים :)
