דברים שווים לעשות באיסטנבול
08/12/2020איך זה לחיות חצי שנה באוהל באתר טיפוס בטורקיה
12/10/2021מסלול טיול בטורקיה - מאיסטנבול אל אנטליה
אל טורקיה הגעתי בתחילת אוקטובר 2020, אי שם באיזור הסגר השני בישראל.
בהתחלה טורקיה הרגישה לי כמו יעד ברירת מחדל שכזה, כי נוח וקל להגיע אליה, היא קרובה לישראל, זולה ולא צריך בדיקת קורונה כדי להיכנס אליה.
לא חשבתי שככה אתאהב בטורקיה.
זו לא הפעם הראשונה שלי בטורקיה הרי, כבר הייתי בה 5 פעמים לפני כן - פעם אחת כילדה, ועוד 4 פעמים שנסעתי אל פסטיבל הליכה על חבל המתקיים כל שנה בכפר מטפסים קטן ליד אנטליה.
מה שכן, זו בהחלט הפעם הראשונה שבה הכרתי את טורקיה לעומק, טיילתי ברחובות הערים המרכזיות שלה, פגשתי את המקומיים בכפרים, טיילתי בהרים והגעתי אל חופי הים השונים שלה.
אני קוראת למסלול שעשיתי מאיסטנבול אל אנטליה - מים אל ים אל ים, שכן התחלתי אותו בחופי העיר איסטנבול הפונים אל ים המרמרה, משם עליתי צפונה על עיירות החוף של הים השחור, ומשם הדרמתי מטה אל החופים מלאי השמש של הים התיכון בעיר אנטליה.
כל המסלול שלפניכם לקח לי חודש, כאשר שבועיים בתוכו עשיתי ברכב שהשכרתי.
המסלול יתואר בצורה יבשה יותר, ועל היעדים הספציפים אכתוב בהרחבה בפוסטים נוספים.
אז שנתחיל?
תחנה ראשונה - איסטנבול
את הטיול שלי התחלתי בעיר איסטנבול, עליה כתבתי פוסט מפורט שאותו ניתן לקרוא כאן >>
באיסטנבול שהיתי במהלך כל השבוע הראשון של הטיול שלי - פגשתי חברים שלא ראיתי המון זמן, ביליתי עם המקומיים, שוטטתי ברחובות העיר, ובעיקר נהנתי ממה שיש לעיר הזו להציע.
ביום השמיני לשהות שלי בטורקיה, השכרתי רכב יחד עם מתן הירש, הלוא הוא The Traveling Israeli, ויחד יצאנו למסע מופלא בחלקים הפחות מוכרים של טורקיה.
את הרכב השכרנו דרך חברת WindyCar הלא מאוד מומלצת. הם עשו לנו לא מעט בעיות במעמד השכרת הרכב והיו מאוד חסרי סבלנות כלפינו עד שכמעט וויתרנו לגמרי על עניין השכרת הרכב דרכם.
לבסוף לאחר הרגעת הרוחות בין הצדדים החלטנו לשנות אנרגיה ולצאת לדרך, וכך ביום השמיני של הטיול עזבנו את איסטנבול והתחלנו בדרכנו מזרחה.
לינה: שהיתי בדירה של חברים.
תחנה שנייה - Sapanca
מקום שכנראה לא שמעתם עליו מעולם, אבל לשם הגענו ביום הראשון שלנו מחוץ לאיסטנבול.
Sapanca זו עיירה קטנה, כ - 130 ק"מ בערך מזרחה לאיסטנבול, שאומנם לא ממש נכנסו אליה, אבל קרוב אליה העברנו את הלילה הראשון שלנו.
כל הדרך נסענו בכביש המהיר מאיסטנבול לכיוון אנקרה, ולקח לנו בערך שעה וחצי של נסיעה עד שהגענו לעיירה.
העיירה ממוקמת על גדות האגם Sapanca, ובערב הראשון שלנו החננו את הרכב באיזור קמפינג על גדות האגם, ומאותו הלילה התחילה מסורת נחמדה שיצרנו.
המכונית שהשכרנו אומנם הייתה ניסן מיקרה קטנה, אבל היא הייתה נועזת מאוד וכמו רובוטריק בלילות הפכנו אותה למיטה מאולתרת.
לינה: ברכב שלנו בנקודת קמפינג רנדומלית לחלוטין בתוך היער.
תחנה שלישית - Gölcük Tabiat Park
בבוקר למחרת התחלנו נסיעה אל עיר קטנה בשם Bolu, הנמצאת מרחק של 150 ק"מ בערך מזרחה מהנקודה ממנה יצאנו.
כמעט שעתיים של נסיעה הביאה אותנו אל פארק קטן עם אגם הנקרא Gölcük Tabiat Park, הנמצא טיפה דרומית לעיר Bolu.
העברנו את מרבית שעות השמש בפארק, מצלמים, עושים קצת ג'אגלינג ועמידות ידיים.
לקראת שקיעה נסענו להוריד את מתן בבית מלון באחד הכפרים באיזור, ואני עליתי חזרה להרים להעביר את הלילה בשטח.
מצאתי לעצמי ספוט סביר להחנות בו את הרכב, אירגנתי לי את המיטה ובישלתי לעצמי ארוחת ערב קלאסית שלי - פירה עם בצל מטוגן וסלט ירקות :)
לינה: אני - בנקודה רנדומלית ביערות באיזור. מתן - בבית מלון Sefa Green Hotel
תחנה רביעית - Bolu + Yedigöller national park
אז אחרי ששרדתי את הלילה הראשון שלי לבד בשטח בטורקיה, נסעתי לאסוף את מתן מהבית מלון וקיוויתי להצליח להתקלח שם, מה שלא צלח כל כך.
אז המשכנו לכיוון העיר Bolu שם עצרנו בבית קפה קטן, שם עבדנו כמה שעות, אכלנו ארוחת צהריים והמשכנו לנקודה הבאה שלנו.
בערך כשעה נסיעה צפונה (לא כולל עצירות), הגענו לפארק הלאומי (והמתוייר מסתבר) Yedigöller, שגם נקרא פארק שבעת האגמים (Seven Lakes National Park).
שוטטנו בין אגמי הפארק במשך כמה שעות, ואחרי זה החלטנו לנסות לישון בנקודה אחרת טיפה יותר צפונית לפארק.
בדרך לנקודה בה ישנו עצרנו בדוכן גוזלמה בדרך, של משפחה קטנה של בנות יפיפיות, שאירחו אותנו כל כך יפה ולימדו אותי להכין גוזלמה.
לינה: את הלילה העברנו בצד הדרך על גדול הנחל Devrek, שם סוף סוף יכולתי להתקלח במימי הנחל הקרירים :)
תחנה חמישית - העיירה Amsara
בבוקר קמתי לסשן יוגה מפנק על שפת הנחל, ואחרי ארוחת בוקר התחלנו בנסיעה צפונה אל העיירה Amsara השוכנת על חופיו של הים השחור.
המרחק שעברנו הוא אומנם רק 130 ק"מ, אך הנסיעה נמשכה במהלך מרבית היום שכן הדרכים בהרים פחות מסודרות.
אל אמסרה הגענו בשעות הערב, ואני יצאתי לשוטט בין רחובותיה ועליתי לכמה נקודות תצפית להביט על העיירה בלילה.
באמסרה שהינו יומיים שלמים.
היה לי את הזמן שלי לשוטט לבדי בסימטאות העיירה, שהפכה במהרה לאחת העיירות הכי חמודות ומיוחדות שטיילתי בהן בעולם.
יש בעיירה כמה נקודות תצפית יפות, המון מסעדות דייגים וברים, אפשר כמובן לצאת גם לשייט בים השחור, וסתם להסתובב ברחובות הקטנים של המקום.
לינה: באמסרה השכרנו דירת איירבנב.
תחנה שישית - העיירה צ'ידה (Cide) ו - Kure National Park
בלילה לפני שעזבנו את אמסרה ישנו בנקודת תצפית מדהימה על העיירה, ואחרי ארוחת בוקר התחלנו לרדת בחזרה לכיוון קו החוף את העיירה צ'ידה.
אני העברתי את הזמן בשיטוט על קו החוף של העיירה, ולקראת הצהריים התחלנו בנסיעה אל ההרים בתוך הפארק הלאומי Kure.
נסענו בין ההרים המדהימים של האיזור, פגשנו בהמון פרות ועברנו בכפרים קטנים בדרך, בהם גם עצרנו לאכול אוכל מקומי ולהצטייד במזון ללילות שלנו בהרים.
לקראת שקיעה מצאנו ספוט על נחל ממש נדהים, שם החננו את הרכב. אני נהנתי להתקלח במי הנהר הקרירים, ואחרי ששקעה השמש בישלנו ארוחת ערב.
לינה: על גדות הנחל שמצאנו.
בבוקר שלמחרת קמתי בסביבות שש בבוקר לבוקר מעורפל, ויצאתי לטייל באיזור כדי לצלם כמה תמונות בערפל.
אחרי סשן יוגה וארוחת בוקר, המשכנו לטייל בהרים ולקראת הערב הגענו אל העיר קסטמונו (Kastamonu), בה העברנו את הלילה באיזה חניוi לא ברור (שהתברר לנו למחרת ששם נפתח השוק המקומי בבוקר).
בערב בזמן שבישלנו ארוחת ערב, הבחין בנו איש מבוגר שהציץ עלינו מהחלון של אחד הבתים שליד, ואחרי כמה דקות בא אלינו עם כמה תפוחים ביד.
הוא ראה שאנחנו מבשלים ואחרי כמה דקות כשסיימנו הוא יצא אלינו עם תה טורקי חם, וישבנו יחד על תה ועוגיות בניסיון ליצור שיחה שבורה עם האיש הנחמד.
לינה: בספק חניון ספק שוק בעיר.
תחנה שביעית - מדבר המלח
מהעיר קסטמונו התחלנו בנסיעה לכיוון קפדוקיה.
את הנסיעה שנותרה לנו חילקנו ליומיים, וככל שהתקדמנו בנסיעה הנוף ההררי התחיל להתחלף לנוף מדברי.
בדרך החלטנו לבקר במקום קטן שהיה נראה נחמד על המפה, ובסוף התברר כאחד המקופות היפים ביותר שטיילתי בהם - מדבר המלח של טורקיה.
איך שהגענו למדבר המלח ישר חלצתי נעליים והתחלתי להתהלך יחפה על אדמת המלח שמתחתי.
יחד עם מתן עשינו עשרות (הוא בטח עשה מאות) תמונות מגניבות וצילומי רחפן באיזור.
כשתהינו איפה נישן הלילה, חשבנו להמשיך לעוד איזו נקודה לפני כן שנשמעה לנו נחמדה - מפעלי המלח של האיזור.
התחלנו בנסיעה של כמה דקות דרומה, ואיפשהו בשטחים שם נכנסנו לאיזור של כפרים מאותרים וכביש רעוע לחלוטין.
באיזהשהו שלב הגענו לשער, בכניסה אליו עמר שומר שנתן לנו הנחיות כלשהן להגיע לנקודה מסויימת כדי לצלם.
איך שנכנסנו אני שכחתי לחלוטין כבר לאן רצה השומר שנגיע, ופשוט התחלנו לשוטט בתוך מכרות המלח, מתפעלים מהנוף שנגלה אלינו.
אני פשוט אתן לתמונה לדבר בעד עצמה.
את זמן השקיעה העברנו בצילומים במדבר המלח וכשירדה השמש הורדתי את מתן בבית מלון בעיירה קטנה ליד בשם Aksaray ואני נסעתי לי לאיזה חניון של איזה בניין להעביר בו את הלילה ברכב.
לינה: מתן ישן במלון כלשהו באיזור ואני ברכב כמו תמיד :)
צריכים ביטוח נסיעות לחו"ל? לכל המסעות שלי אני יוצאת רק עם נחלים
תחנה שמינית - קפדוקיה!
אל קפדוקיה הגענו בשעות היום היישר אל הכפר גורמה (Göreme) שהוא הנקודה המרכזית בקפדוקיה.
אכלנו ארוחת צהריים במקום נחמד וסביר בכפר, ואחרי שיטוט קצר בכפר עלינו לנקודת התצפית Love Valley (שאגב, זו הנקודה ממנה כדאי לכם לצפות בכדורים הפורחים בזריחה).
בערב הראשון שלנו ישנו בחניון קטן בתוך הרכב, כי למחרת קמנו בחמש לפנות בוקר לעשות כדור פורח.
עבורי זה ממש היה הגשמת חלום, וכך, מוקדם מאוד בזמן החשיכה נסענו למשרדי הסוכנות עימה יצאנו לרחיפה, משם אספו את כולנו במיניבוס קטן אל נקודת הזינוק.
בסביבות שש התחלנו להמריא.
הטיסה בכדור פורח היא בסביבות שעה, ואחרי שסיימנו את ההרפתקאה הקטנה שלנו המשכנו להסתובב באיזור קפדוקיה.
במהלך הימים שלנו בקפדוקיה טיפסנו אל כמה ארמונות כמו Uchisar Castle ונקודות תצפית שונות, אבל מה שהכי אהבתי היה דווקא הטיול שלנו ב - Pigeon Valley.
לינה: את הלילות הנותרים שלנו בקפדוקיה העברנו ב - Hostel Terra Vista.
תחנה תשיעית - Aladağlar Milli Park
אני מודה שזה היה המקום שהכי רציתי להגיע אליו במסע הזה ואחת הסיבות המרכזיות שרציתי להשכיר רכב.
ביום הראשון שלנו בהרים הגענו לחלק אחר פחות מוכר בפארק - ושוטטנו בין הכפרים הקטנים ושבילי הרכב הרעועים שיש בו - מה שהרכב שלנו שרד שם יישאר בסוד מפני חברת WindyCar :)
בשלב מסויים בהרים נתקענו מאחורי עדר כבשים מבלי לדעת מה מצב השביל שיהיה עבור הרכב בהמשך. מפה לשם הצלחנו טיפה להמשיך ולא לקח זמן רב עד שהתחפרנו קצת באדמה.
למזלנו הגיע רועה הצאן החמוד שפגשנו לפני כן, ועזר למתן לדחוף את הרכב, בזמן שאני מנסה לצאת מהצרה הזו.
לינה: לאחר מכן חזרנו קצת אחורה אל הנחל שבו עצרנו לאכול צהריים, וישנו על גדותיו.
ביום השני שלנו בהרים נסענו לכיוון מפלים ממש מיוחדים בשם Kapuzbasi שנמצאים באיזור אחר של הפארק.
הנוף בדרך לשם היה פשוט עוצר נשימה - צוקים גבוהים ומרשימים ליוו אותנו במהלך הדרך יחד עם נחלים צלולים וכחולים.
איזור שלחלוטין לא הרבה מטיילים מגיעים אליו (גם לא מטיילים טורקיים) - וחבל!
עבורי זה היה האיזור המרשים ביותר בכל הטיול שלי בחלק הזה של טורקיה.
את הלילה האחרון שלנו בהרים העברנו על גדות אגם שלא היה קיים, באיזו שמורה שהצלחנו להיכנס אליה במקרה.
אחרי הביקור שלנו בהרים נסענו בחזרה לעיר קייסרי, שם החזרנו את הרכב.
את המשך היום שלנו העברנו בעיר ובלילה לקחנו אוטובוס לילה לכיוון אנטליה.
לינה: על גדות נחלים ואגמים לא קיימים בהרים :)
תחנה עשירית - אנטליה
אחרי נסיעת לילה ארוכה, אבל לא רעה בכלל (אני ישנתי 95% מהזמן), הגענו בבוקר לאנטליה.
קצת אחרי זריחה נפרדו דרכינו שלי ושל מתן במסע הזה, ואני נסענו אל מרכז העיר אל דירה של חבר טוב.
באנטליה נשארתי מספר ימים - סוף סוף יש לי בית אמיתי לעצמי לכמה ימים, כזה עם מיטה ומקלחת :)
באנטליה שוטטתי בעיר העתיקה, עליתי לכמה נקודות תצפית, אבל בעיקר נחתי מההרפתקה של השבועיים האחרונים.
מאנטליה המשכתי אל כפר קטן באיזור, שם העברתי את רוב זמני כאן בטורקיה - אבל זה כבר לפוסט אחר :)
לינה: בבית של חבר ליד העיר העתיקה.
מידע כללי ועלויות
מסלול ואופי הטיול
אז קצת מידע כללי בנוגע לטיול שלי בחלק הזה של טורקיה.
הדרך מאיסטנבול אל קפדוקיה לקחה שבועיים, וזה החלק שעבורו השכרנו רכב.
לפני כן שהיתי שבוע וקצת באיסטנבול (בה התניידתי בתחבורה ציבורית בלבד/ברגל) ולאחר מכן בערך שלושה ימים באנטליה - כלומר סה"כ כחודש בחלק הזה של טורקיה.
סגנון הטיול שלי מאוד שונה משל אחרים - אני ישנה המון בשטח/מתארחת אצל מקומיים, אני מעדיפה לבשל מאשר לאכול בחוץ, אני פחות טיפוס של קניונים וקניות (מעדיפה שיטוטים בשווקים ולהתחבר עם המקומיים), ואני אוהבת לגלות מקומות חדשים ופחות לרוץ אל אתרי התיירות הרגילים (גם אליהם אני הולכת, כן? בעיקר כדי לכתוב לכם:))
אני מציינת פרטים אלו כי אלו הדברים המשפיעים בעיקר על הוצאות של טיול, ולכן לגמרי ייתכן שהוצאות הטיול שלכם יהיו משמעותית יקרות משלי.
עם זאת, עדיין ניסיתי לתת קצת מידע כללי על חלק מהעלויות הצפויות לכם בטיול בסגנון דומה בחלק הזה של טורקיה.
עלויות המסלול בטורקיה
השכרת רכב ותחבורה ציבורית:
באיסטנבול: כפי שציינתי התניידתי בעיקר במעבורות כדי לחצות בין החלקים השונים של העיר כשבתוכם טיילתי ברגל. נסיעה במעבורת עולה 4 לירות. נסיעה משדה התעופה אל שכונת קדיקוי עולה 8 לירות.
אנטליה: עלות אוטובוס לילה מקייסרי לאנטליה עלתה לנו 80 לירות.
השכרת רכב: העלות תלויה כמובן בסוג הרכב וכמות הימים שתטיילו, וגם איפה תחליטו להחזיר את הרכב.
אנחנו השכרנו את הרכב באיסטנבול והחזרנו בקייסרי. עם כל ההפתעות של עלויות נוספות בדרך, ביטוחים וכדומה, סה"כ כולל הכל השכרת הרכב עלתה לנו 1,550 ש"ח לשבועיים (כלומר, 775 ש"ח לכל אחד).
הוצאות הדלק הסתכמנו לכל אחד בכ - 450 לירות.
לינה:
אז כפי ששמתם לב, את רוב הלילות בטיול הזה העברתי ברכב (גם כשמתן החליט לישון במלונות).
באיסטנבול התארחתי אצל חברים, ובאנטליה גם התארחתי אצל חבר טוב, ולכן לא הוצאתי בערים הללו כסף על לינה.
ולכן, לינה עבורי במהלך החודש הזה יצאה כ - 60 לירות, על לילה אחד בדירת איירבנב שישנתי בה יחד עם מתן.
בגלל שאני מטיילת מתכלבת ולא מייצגת את המטייל המממוצע + מתן קצת הרבה פחות מתכלב ממני, אספר לכם גם כמה עלה לו הזמן הזה וזה כבר ייתן לכם אינדיקציה יותר מדוייקת לדבר.
אטרקציות:
מלבד הכדור הפורח בקפדוקיה שעלה כ - 70$, לא עשיתי אטרקציות תיירותיות כאלה ואחרות.
כניסה לפארקים מסויימים עלתה לנו 21 לירות לרכב (נדמה לי שהיו שני פארקים ששילמנו עליהם כניסה).
מחייה:
לעלויות המחייה אני מכניסה את עלויות המזון + דברים קטנים בדרך + ציוד לשטח שהייתי צריכה לרכוש וכדומה.
בחישוב גס במהלך החודש הזה הוצאתי באיזור ה - 800 לירות לכל היותר על עלויות מחיה שכאלו.
טיסות:
אני הזמנתי טיסה לכיוון אחד לטורקיה דרך חברת פגסוס שעלתה לי 90$.
תקשורת:
מסתבר שסים מקומי הוא לא הוצאה זולה - ויצא שהוצאתי 180 לירות על כרטיס סים + חבילת אינטרנט של כ - 25GB.
אז סה"כ, טיול מהסוג הזה של חודש בטורקיה יצא לי באיזור ה - 4,200 לירות (לפי שער השקל של אותם זמנים זה בערך 2,000 ש"ח).
אם תוסיפו בערך 800 ש"ח להוצאות שלי, כנראה שתקבלו את ההוצאות של מתן :)
מילים אחרונות
טורקיה מדינה מרתקת ביותר, ולדעתי לא מאוד מוערכת ע"י הקהל הישראלי.
יש הרבה יותר בטורקיה מאשר הנקודות התיירויות המרכזיות בה, ואני תמיד מציעה לכם לנסות לגלות מקומות חדשים בעצמכם.
מזכירה שיש לי פוסט מלא על העיר איסטנבול שאתם מוזמנים לקרוא, ופוסטים נוספים על חלקים אחרים בטורקיה יעלו בקרוב לבלוג.
---
מרבית התמונות צולמו ע"י, היתר ע"י האחד והיחיד - מתן הירש.