טנזניה

תמיד חלמתי על אפריקה. עוד כשישבתי לראות עם אבא סרטונים של נשיונל גאוגרפיק כילדה. המרחב הפרוע של היבשת הזו יחד עם החיבור מילדות לבעלי חיים וליופי של הטבע, השאירו בי חותם שהלך לצידי לעוד המון שנים לאחר מכן. בפוסט הבא תוכלו לקרוא על החוויה האישית שלי כבחורה לבד באפריקה, על ההחלטה לנסוע לשם לבד ולהגשים חלום, ועל איך חזרתי מאוהבת מתמיד.

יבשת אפריקה היא בעיניי אחד המקומות היותר קלים לטבעונים, בעיקר לכאלה שהם לא מפונקים ומסוגלים לאכול את אותה מנה שוב ושוב יום אחרי יום (כמוני). בפוסט הבא תוכלו לשמוע על איך זה להיות טבעוני במקום כמו אפריקה, מה האפשרויות, ממה כדאי להיזהר ואיך לטייל ביבשת בלי לפגוע בבעלי חיים.

למרות שרוב מי שמגיע מגלה את טנזניה רק דרך ספארי, הקלימנגרו או זנזיבר, חשוב לי לספר לכם שיש לטנזניה עוד הרבה מה להציע. למען האמת, טנזניה לא הייתה ברשימת המדינות שלי בטיול, אבל איכשהו יצא שבסוף הגעתי אליה וטיילתי בה חודש וחצי, וחלוטין לא הרגשתי שהצלחתי למצות את המקום הזה.

במאמר זה אתמקד בתכנון כל החוויה המדהימה הזאת ואפרט את כל מה חשוב שתדעו בנושא. תכנון הספארי יתמקד בשמורות המוכרות - סרנגטי, נגורונגורו, טרנגירי ואגם מניארה, עליהן אתן את המידע והטיפים שיעזרו לכם בתכנון אחת ההרפתקאות המעניינות ביותר באפריקה.

ספארי באפריקה הוא כנראה אחד הדברים המרכזיים שאתם צריכים להעניק לעצמכם ביבשת. כולנו בשלב מסויים מחיינו היינו מרותקים לנשיונל ג'יאוגרפיק באיזו סצנה של אריה אוכל זברה, או תנין צד מהמים איזו אנטילופה וחלקנו ממש חלמו על היום בו הם יזכו לראות את החיות האלה במציאות.

פנגני היא אחת מהפנינות היותר ייחודיות שיש לטנזניה להציע. עיירת חוף קטנה הנמצאת על קו החוף של מזרח טנזניה שלא הרבה תיירים מכירים ועם זאת עדיין מלאה באטרקציות מדהימות שממש לא כדאי לפספס!

רכס הרי האוסמברה (Usambara Mountains) הוא רכס הרים בצפון מזרח טנזניה כך שבין הגבעות הירוקות של הרכס מפוזרים להם כפרים קטנים ונקודות תצפית מפתיעות. אומנם טנזניה מציעה טראקים מאתגרים ומוכרים כמו הר מרו והקילימנג'רו, אך לא רחוק מהם מסתתר הטראק המיוחד הזה המציע לכם חוויה שונה מהרבה טראקים אחרים.

האי מאפיה הוא אי קטן באוקיינוס ההודי השייך לטנזניה. האי ממוקם דרומית לזנזיבר והוא הזדמנות מצויינת למי שרוצה לשלב רביצה בחופים יפים, צלילה באחד מהאתרים הטובים בעולם ואכילה של מלא קוקוסים, ועם זאת לדלג על החוויה התיירותית שזנזיבר מציעה.

בשבט המסאי התאהבתי מהרגע שהגעתי לטנזניה. משהו משך אותי אליהם ואל התרבות שלהם עוד בארושה, בימים הראשונים שלי בטנזניה. מהרגע שראיתי אותם מסתובבים ברחוב, מכוסים בשמיכת המסאי שלהם, הרגשתי שיש בהם משהו מיוחד יותר מהשאר, משהו שרציתי להכיר יותר לעומק. (וללא ספק להשיג לעצמי שמיכת מסאי אחת). 

הטארק בהר מרו הוא אחד הטראקים המוכרים והמאתגרים יותר שיש לטנזניה להציע. הר מרו הוא אופציה מעולה לטראק ביבשת ובטנזניה בפרט מהרבה מאוד בחינות.

את טראק הרי האולוגורו בטנזניה לא הרבה מכירים, אולי בעיקר בגלל שרוב האנשים שמגיעים לטנזניה בוחרים דווקא לטייל בהרים המוכרים כמו הקילימנג'רו או הר מרו.