עלויות טיול תרמילאי באפריקה
26/06/2018
העיירה פנגני (Pangani)
08/07/2018
למה לא לחלק מתנות לילדים באפריקה
מדי פעם עולה הדיון בפורומים מסויימים וברשתות חברתיות של מה לתת לילדים האפריקאים החמודים כשמגיעים ליבשת.
לא מעט אנשים מרגישים את הצורך כשהם מגיעים למדינות עולם שלישי, למלא את המזוודות שלהם בדברים שניתן לחלק לילדים המקומיים.
בעוד ברור לי שהעניין מתבצע מתוך כוונות טובות של המטיילים, לשמח את הילדים המקומיים ובכך לשמח גם את עצמם, לרוב זה יוצר יותר נזק מתועלת שחשוב לי לשים עליו את הדגש.
המאמר הבא הוא מאמר דעה שנכתב מתוך צורך אמיתי ליצור מודעות לנושא של חלוקת רכוש לילדים שנובע מתוך החוויות האישיות שלי ביבשת ותפיסת העולם שלי.
אדם לבן = מתנות
אחת הבעיות הגדולות ביותר לדעתי שנובעות מחלוקה של מתנות לילדים האפריקאים היא שהם לומדים שאם רואים אדם לבן רואים מתנות.
אם לא מספיק שהאוכלוסייה המקומית רואה באדם לבן ארנק כסף מהלך, ומי שיצא לו לטייל במדינות עולם שלישי בטוח חווה לא פעם הצקות מהמקומיים בסגנון של Give me money, ובטח תהה גם לעצמו מי לעזאזל היה האיש שאי פעם חילק כסף לאותם אנשים.
אז מסתבר שמישהו מתישהו חילק כסף למקומיים הללו ומאז זה תפס חזק. ומסתבר שיש עוד כאלה אנשים שעדיין עושים את זה, ומה שהם עושים יוצר נזק גדול גם לתיירים הבאים שמגיעים וגם לאוכלוסיה המקומית.
כשאוכלוסיה שלמה מסתכלת עליך כגוש של כסף ותו לא, בשלב מסויים זה יכול להפוך למטרד של ממש ולעיתים למצבים לא נעימים מול האוכלוסיה המקומית, והגרוע ביותר זה שהילדים לומדים מזה גם כן.
כשטיילתי באתיופיה הרגשתי את זה בצורה הכי מובהקת. עשינו מסלול הליכה באחד האיזורים התיירותיים באתיופיה, והילדים שם פשוט לא עזבו אותנו לרגע. כל מה שהם רצו זה שנביא להם עט, או סוכריה או עוגיה או חולצה והפחות מנומסים פשוט ביקשו ישירות כסף. ואני לא מדברת על ילד אחד או שניים אלא על כולם.
היו ילדים שפשוט עקבו אחרינו לאורך המסלול בתקווה שמתישהו נביא להם משהו.
ההורים של אותם ילדים שולחים אותם במכוון אל אותם תיירים שיתנו להם כסף או מתנות כי הם הבינו שלתייר הלבן קשה יותר לעמוד בפני ילד שמבקש ממנו בסה"כ סוכריה.
בעיניי זה נוראי שכפרים שלמים, מבוגרים וילדים, רואים בנו שק של מתנות מהלך, לא מעוניינים בחברתנו בשום צורה אלא רק ברכוש שאולי הם יוכלו להוציא מאיתנו.
ילדים בכפרים של טנזניה
הילדים האפריקאים הם לא מסכנים
אם היה ניתן להדגיש את זה אפילו יותר, הייתי מדגישה, אבל אחזור על זה שוב - הילדים האפריקאים הם לא ילדים מסכנים והגיע הזמן שתפסיקו להסתכל עליהם ככה.
הם ילדים כמו כל הילדים שפשוט חיים במציאות שונה משלכם, והעובדה שהמציאות הזו שונה לא אומרת שהיא פחות טובה או שהילדים שחיים ככה הם פחות מאושרים.
להתייחס אל הילדים האלה כאל מסכנים רק עושה להם עוול, ולנסות להושיע אותם בכך שהם יקבלו מתנות מאנשים זרים לא באמת עוזר.
להתייחס אליהם בכבוד זה בין השאר להתייחס אליהם כאל אנשים ולא כאל אנשים עניים או מסכנים, ובטח שלא לחשוב שמתנה לילד אפריקאי תחזיר לו את הניצוץ בעיניים שנעלם מהמציאות הקשה בה הוא חי.
חיים במציאות אחרת - ילדי שבט ההימבה
רכוש לא שווה אושר
אני יודעת שאולי המדיה סביבנו עסוקה בלהגיד לנו שכן, אבל רכוש לא שווה אושר. וזה שאתם נותנים לילדים צעצועים או ממתקים לא יגרום להם להיות מאושרים יותר.
הם אולי יהיו שמחים לרגע, אבל זה יעבור מהר, עד שכמובן יגיע האדם הלבן הבא עם המתנות שלו.
בעיניי האפריקאים הם בין האנשים המאושרים ביותר שפגשתי בחיי. את שמחת החיים ברחוב האפריקאי לא ראיתי בשום מדינה מערבית.
ולהזכירכם, אפריקה נחשבת ליבשת ענייה במיוחד.
אז לא מספיק שאנחנו הורסים את הילדים שלנו עם המחשבה שתרבות של צריכה ורכוש תביא להם אושר, בואו לא נהרוס גם את הילדים האפריקאים עם המחשבה הזו.
לא צריכים רכוש כדי להיות מאושרים
הם לא באמת זקוקים למשחקים האלה
אחד הדברים שנפלאים ביותר בעיניי במקום כמו אפריקה היא הפשטות שקיימת שם מכל עבר שגם דיברתי עליה לא מעט בבלוג הזה.
הפשטות הזאת באה לידי ביטוי בכל כך הרבה דרכים ועדיין מפתיעה אותי מחדש.
אחד הדברים היפים שראיתי זה חבורת ילדים משחקים כדורגל באיזה כפר קטן עם כדור שהם יצרו בעצמם מחלקים שונים של גומי.
או למשל שני ילדים שפגשתי בקונגו נייל טרייל ברואנדה שבנו לבד קורקינטים מעץ כדי לרדת בגבעות של הכפרים מסביבם.
או הצעצוע של הילדים המקומיים שכולו מורכב מגלגל אופניים ישן ומקל, או לראות חבורת בנות משחקות גומי כמו שאנחנו שיחקנו פעם.
אז לא, הם לא צריכים את הצעצועי פלסטיק של האדם הלבן כי הם מצליחים ליצור בעצמם את המשחקים שלהם עם חומרי הגלם הקיימים בסביבה שלהם, אז אל תהרסו גם את היופי הזה.
ילדים באפריקה רוכבים על קורקינטים שהם בנו
המתנות האלה לא יפתרו דבר
אני לא חושבת שמישהו באמת חושב שמתנות יפתרו משהו במצבם של הילדים האפריקאים ועם זאת אנשים נוטים להמשיך ולתת להם אותן, אולי במחשבה שהם הצליחו לשמח ולו לרגע את הילד האפריקאי המסכן.
מה שלרוב קורה במצב של חלוקת מתנות לילדים זה שהם פשוט מתחילים לריב על זה או להרגיש שזה לא הוגן שהילד הזה קיבל ככה וההוא קיבל ככה ואז נהיית סאגה שלמה סביב העניין כולו. כולנו יודעים איך זה ילדים.
אז לא רק שלא נפתר דבר, צריך עכשיו לנסות לפתור גם את המריבות שנוצרו.
ויותר מזה, לרוב, המתנות האלה מסיימות בדרך דיי זהה, וזה בשוק המקומי בניסיון למכור אותן לתיירים שיבואו או לאוכלוסיה המקומית.
ילדים משחקים בחוף הים בטנזניה
אתם רוצים לתת ערך לילדים? יש דרכים אחרות
בגלל שרוב האנשים באמת באים ממקום טוב של לעזור, יש כמה דרכים שהן קצת אחרות שכן יכולים לשרת את האוכלוסיה המקומית, ויש המון דרכים בהן אתם יכולים ליצור ערך מבלי לחלק מתנות.
תראו להם משהו שהם מעולם לא ראו
קחו מהכישורים הקטנים שלכם, בין אם זה משחקי כדור, ג'אגלינג, קסמים וכדומה, ותראו להם מה אתם יכולים לעשות.
כשהיינו באתיופיה פתחנו סלאקליין לילדי הכפר והם כל כך נהנו. הם חיכו בתור ממש יפה ועזרו אחד לשני להצליח ואני בטוחה שזו פעם ראשונה בחיים שלהם שהם ניסו ללכת על חבל.
במדבר הדנאקיל באתיופיה טיילנו עם איזה סיני מוזר שידע לעשות קסמים. הוא עשה קסמים לילדי המדבר שפשוט נדהמו, צחקו ונבהלו, והכל באותו הזמן, מכל קסם שהוא עשה בפניהם.
יש לי עוד עשרות דוגמאות מהסוג הזה אבל אתן לכם למצוא את המקום היצירתי שלכם, הכישורים שלכם ואיך תוכלו לשלב את זה באינטרקציה חיובית עם הילדים של האוכלוסיה המקומית.
למדו אותם משהו חדש
הילדים האפריקאים קולטים מהר מאוד ובצורה חדה מאוד הרבה דברים.
בימים הראשונים שלי באוגנדה טיילתי עם בחורה בשם עמית, שיש לה כוח קוסמי מול ילדים, והיא הצליחה ללמד חבורה שלמה של ילדים את השיר "לכובע שלי". זה היה מדהים ומרגש והילדים נהנו ממש.
תלמדו אותם שירים או מילים שהם מעולם לא שמעו עליהם ואני בטוחה שזה יעבור הלאה לתיירים הבאים.
ילדים מנסים ללכת על חבל באתיופיה
תרקדו ותשירו איתם
הילדים האפריקאים אוהבים לרקוד, והם גם כנראה יותר טובים בזה מאיתנו :)
שימו להם מוזיקה ופשוט תרקדו איתם ברחוב או על הים או בבית הספר. חלק אולי יתביישו בהתחלה אבל תמיד יבוא הרקדן של החבורה להראות את המהלכים שלו.
כשטיילנו במלוואי עצרנו לאכול באיזה מתנ"ס מקומי של הכפר, יחד עם כמה ילדים שליוו אותנו. צליל שמה להם מוזיקה והם התחילו לרקוד שם.
את ה Moves שלהם הם כנראה למדו מקליפים אמריקאיים, כי היה מבדר בצורה מטרידה, אבל הם ממש נהנו להראות לנו איך הם רוקדים.
תלמדו אתם משהו מהם
יש כל כך הרבה מה ללמוד מהילדים האפריקאים. הם סוג של מבוגרים קטנים ואין משהו שהם לא יכולים לעשות אפילו בגיל שמונה.
הם ילמדו אתכם לבשל מאכלים מקומיים, להדליק מדורה בחצי דקה, יספרו לכם על התרבות שלהם ויובילו אתכם למקומות המיוחדים שלא כולם מכירים.
חיבור מהסוג הזה הוא כל כך חשוב בעיניי כי זה נותן המון ערך לילדים להעביר משהו מהידע שלהם. הם מורים קטנים לדרך ושווה לנצל את זה :)
הילדים האלה ילמדו אתכם יותר ממה שאתם חושבים
ואם בכל זאת אתם רוצים לתרום
אז אם אתם מרגישים שיש לכם הרבה ציוד שתשמחו להעביר הלאה למי שבאמת צריך, אני מסכימה שיהיה חבל לזרוק ציוד שכזה.
ובכלל, אני מאוד תומכת בלהעביר דברים טובים הלאה, בין אם זה במעשים ובין אם זה בדברים, במיוחד לאוכלוסיות שזקוקות לזה יותר מאיתנו.
בעיני הדרך הטובה ביותר להעביר ציוד היא ליצור קשר מראש עם ארגונים ועמותות שדרכן ניתן להעביר ציוד משומש או חדש למי שזקוק.
נסו ליצור קשר עם בתי ספר או בתי יתומים באיזור אליו אתם מגיעים ותנו את הציוד ישירות למנהל או לגורם מוסמך אחר.
אם אתם כבר מחליטים לתת ציוד תעבירו דברים שבאמת הילדים זקוקים להם. בגדי ילדים, ציוד לבית הספר וכל דבר שיוציא מהם את היצירתיות שבהם.
רק בבקשה אל תחלקו את זה ישירות לילדים ואל תתנו להם ממתקים. לרוב מוחלט מהאוכלוסיה אין את הכסף לממן טיפולי שיניים והנזק הוא גדול.
דניס, ילד המסאי שלי משחק במקל וגלגל
מילים אחרונות
אני באמת מאמינה שיש דרכים טובות יותר ליצור ערך גבוה יותר עבורכם ועבור הילדים שתפגשו, מאשר לחלק להם מתנות.
החוויות האישיות שלכם איתם זה מה שילך איתכם הלאה, ומאמינה שגם איתם. זה כמו שאנחנו תמיד נזכור את החוויות שיש לנו מההורים שלנו הרבה יותר מאיזה צעצועים הם קנו לנו כילדים.
מתנצלת אם בחלקים שונים במאמר נשמעתי קצת קשה, אבל זה באמת כי אני רואה בזה נושא חשוב שלא הרבה אנשים מודעים אליו.
אפריקה היא יבשת מדהימה ולא הייתי רוצה לראות אותה נהרסת רק בגלל שאנשים לא יודעים כמה השפעה יש למעשים שלהם.
תהיו מטיילים אחראיים, לא רק שם, אלא בכלל. יש לכם השפעה אדירה בכל צעד שאתם לוקחים כשאתם מטיילים, גם כלפי המקום ממנו אתם באים, גם כלפי האוכלוסיה והטבע שאתם פוגשים בדרך, וגם כלפי אלו שיגיעו לשם אחריכם, אז תכוונו את ההשפעה הזו לדברים טובים.
ותהנו :)
ואם אתם חושבים אחרת, מוזמנים לשתף את זה בתגובות. אשמח לשמוע מה אתם חושבים.
---
תמונה ראשית צולמה ע"י גיא על החוף של העיירה פנגני בטנזניה. יתר התמונות צולמו על ידי במהלך הטיולים שלי באפריקה, החל מהילדים המציקים של אתיופיה ועד לילדי שבט ההימבה או המסאי.
16 Comments
איזה פוסט מהמם.
אנחנו צריכים להבין ולהפנים שלכל פגישה עם האוכלוסיה המקומית, במיוחד באזורים נדחים ובמיוחד עם ילדים, יש השפעה.
את ההשפעה הזאת רצוי שתהייה מינימלית, וכמה שפחות מזיקה.
התופעה הזאת של ילדים רודפים אחרי תיירים אני מכירה כמעט בכל העולם.
כשאין לי זמן להתעכב, לרוב זה יהיה חיבור דרך HI5, וכשיש לי זמן, אני אשב ואלמד אותם משחק, כמו איקס מיקס דריקס, או קווה קווה דה לאומה.
וואוו הוצאת לי את כל המילים מהפה ורשמת כל כך יפה. טיילתי עם הילדה שלי באפריקה והיא כל כך שמחה לשחק עם הילדים ממש לשחק כמו ששיחקנו פעם. כיא אמרה לי אמא תראי איזה כיף בלי טלפונים הילדים ממש נהנים אחד עם השני. הם מאושרים בצורה בה הם חיים. הלוואי שאצלנו זה היה ככה. היום היחדים עסוקים במסכים ולא אחד בשני.
כל מילה מדוייקת! את התמימות והיופי היצירתי מחליפה תאווה חומרית וחבל…. זה הרס הנאיביות המקסימה באפריקה ואין סיבה. זה לא תורם לילדים דבר ודווקא משחית את היופי. מסכימה עם הפוסט המעולה שרשמת😊
חבל שלא נתקלתי וקראתי את המאמר שלך לפני הביקור שלי בזנזיבר.. גם לי כמו הרבה מחבריי עלו המחשבות האם זה נכון ? ואת נגעת ברוב הסוגיות .
דעתי גם עוד לא חד משמעית. אבל העצה שלך ללמד אותם תוך כדי אינטראקציה משמעותית היא בהחלט עצה מעולה.
בסופו של דבר גם לילדים שלנו אנחנו לא מיד מחלקים מתנות בטח לא באופן הזה כי יש בזה מסר בעייתי ולא חינוכי. עניין למחשבה בהחלט.
תודה לך על הפתיחות , הצגת את הדברים בצורה מאוד יפה.
מסכימה עם דברייך לחלוטין. כשטיילתי באתיופיה הרגשתי שמצפים ממני לתת ולשלם יותר ,רק כי אני מערבית,או שילדים התחננו לקבל ממני משהו והרגשתי שאני לא רוצה סוג כזה של תקשורת עמם. בעיקר הרגשתי כמה שזה הורס אותם ,לא רציתי לקחת בכך חלק. טיילתי עם מישהו שנתן לילדים שוקולדים וסוכריות. הם לא ראו את זה קודם ולא ידעו מה עושים עם זה. אמרתי לו שהסוכר הורס להם את השיניים ושהם לא יטפלו בהן. שמחה שהעלית את הדברים.
לגמרי כדאי שיהיה מתורגם, פוסט יפה ומעורר מחשבה
נשמע מאוד הגיוני ההסבר שלך. הכי אהבתי את הטיפ ללמוד משהו בעצמנו מהילדים. אינטרקציה שיש בה הדדיות היא הדבר האמתי ביותר.
זה ממש ככה! למדתי כל כך הרבה מהם בעצמי.. 🙂
כתבת יפה מאד, ונתת חומר למחשבה. תודה רבה!
שמחה לשמוע 🙂 תודה!
אני כל כך מסכימה איתך. תרבות השפע שאנחנו מגיעים ממנה לא בריאה לילדים שלנו, א למה אנחנו חושבים שהיא תהיה טובה לאחרים?
אני הייתי מתרגמת את הפוסט הה לאנגלית ומפיצה באתרי תיירות אמריקאים, כי משם מגיעים הרבה "תורמים" שכאלה…
יכול להיות שבעתיד בהחלט אתרגם את זה. ואת צודקת, זה מגיע מהרבה תיירים אמריקאים ואירופאים..
צודקת ב100% והעברת את המסר שלך בצורה יפה .
טרם ביקרתי ביבשת הקסומה אולם יש הרבה מאוד היגיון במה שכתבת.
כדאי לך. אפריקה מדהימה 🙂 והילדים שם הם קסם אמיתי..
התלבטות ומחשבות דומות היו לי כשטיילתי בהודו.
לפי מה שכתבת פה המצב בהודו קצת שונה. כיוון שהילדים רצים אליך ומבקשים ממך מתנות/כסף/אוכל.
לא הצלחתי לגבש דעה. עדיין
הרצון לעזור לפעמים מתנגש עם ההשפעה של זה לטווח ארוך.
מבינה את ההתלבטות..