10 דברים שאסור לפספס בנמיביה
15/08/201810 הדברים הכי טובים לעשות באגם בוניוני באוגנדה
05/09/2018איך שדדו אותנו בנמיביה (כמעט)
למרות שהכותרת מתארת אחרת, אני אתחיל בלציין שאפריקה זה מקום בטוח לחלוטין! ביקרתי פעמיים ביבשת עד כה, בשמונה מדינות מתוכה, ומעולם מעולם לא הרגשתי שאני בסכנה.
גם כשיצא לי לריב עם מקומיים (ותאמינו לי שיצא, כמו שגם תקראו בהמשך), לא היה מקרה בו הרגשתי מאויימת או שמישהו עלול לפגוע בי.
גם בפעמים בהם הסתובבתי לבד לחלוטין, חוץ אולי מנסיונות להכיר אותי או להציע לי נישואין לא חוויתי שום הטרדה מאף אחד.
ועם זאת, הצקות קטנות ורמאויות זה עניין שבשגרה, אבל לא רק באפריקה, אלא בכל מקום בעולם שחיים בו אנשים.
כתיירים, כמו בכל מקום בו תטיילו, יש מקומות טובים יותר ויש מקומות טובים פחות וצריך תמיד להיות עירניים לסביבה, לאנשים שבה ובמקרה של אפריקה גם לבעלי החיים המשוטטים בה.
אז מוזמנים לקרוא את הסיפור שלי על איך ניסו לשדוד אותי בנמיביה ונכשלו :)
ווינדהוק נמיביה
אז הסיפור מתחיל בעיר הבירה של נמיביה, ווינדהוק. עכשיו למי שפחות מכיר את נמיביה רצוי שידע שנמיביה נחשבת לאחת המדינות המפותחות ביותר באפריקה עם כמות תושבים יחסית דלילה לעומת השטח הנרחב שבה.
זו ד"א סיבה מרכזית לכך שרוב מי שמגיע לנמיביה בוחר לטייל בה עם רכב מושכר.
כמו כן, בעבר שלט קולוניאליזם גרמני באיזור ועד היום רואים הרבה ביטוי לזה במדינה.
החל מסגנון הבנייה, שמות של מקומות ורחובות וכמובן העובדה שעד היום לא מעט גרמנים בוחרים לחיות בנמיביה או לפחות לקנות בה שטח ולבנות עליו בית.
ועם זאת, ווינדהוק, כמו הרבה ערים גדולות ומרכזיות בעולם, נחשבת להכי פחות חברותית למשתמש לעומת איזורים אחרים במדינה.
יצא לי לשמוע לא מעט סיפורים לא נעימים שקרו שם לתיירים ואפילו למקומיים, וביניהם הסיפור של איריס, בחורה אוסטרית שהצטרפה אלינו למסע שסיפרה לנו שיום לפני שנפגשנו היא הלכה לבד ברחוב בווינדהוק, בשעת צהריים, ולפתע ניגש אליה אדם עם סכין ודרש שתביא לו 50 דולר נמיבי (קצת פחות מ 4 דולר).
אז כן, סיפורים כאלה קיימים, אבל לא רק שם, ולא רק כי זאת אפריקה, ועם זאת, עכשיו גם יש את הסיפור שלנו שמתווסף למאגר הסיפורים של התיירים הנשדדים.
קצת רקע להבנה כללית
על מנת שתוכלו להבין איך נקלענו למצב אליו נקלענו, אתן לכם רקע קצר על השתלשלות האירועים.
אז כפי שציינתי, דרך ההתניידות המרכזית לתיירים בנמיביה היא השכרת רכב, לרוב רכבי 4X4, ובמקרה שלנו השכרנו רכב גדול עם ציוד קאמפינג מלא.
את ציוד הקאמפינג מאכסנים בתא המטען האחורי של הרכב ובנוסף אליו יש מושבים לחמישה אנשים כמו ברכב רגיל.
בנמיביה טיילנו חודש. את המסע המשותף שלנו במדינה התחלנו אני וצליל יחד עם זוג גרמנים ואיריס האוסטרית. עשינו יחד את החלק הדרומי של נמיביה שארך כשבועיים כי זה מה שהתאפשר לפרטנרים שלנו, ולאחר מכן המשכנו אני וצליל לבד את החלק הצפוני שגם הוא ארך כשבועיים.
בין לבין עשינו עצירה בווינדהוק כדי להוריד שם את הגרמנים ולנסות אולי למצוא שותפים שימשיכו איתנו לחלק הצפוני.
מה שחשבנו זה שאם כבר נקלענו למצב בו אנחנו מגיעות לווינדהוק שוב, נעשה קצת סידורים לפני שאנחנו ממשיכות הלאה לבד רק שתינו.
הלכנו לעשות קניות ובין השאר החלטנו לעצור בתחנת הדלק הקרובה לבדוק שמן ומים ברכב ולקנות קרח לצידנית.
סיפור תחנת הדלק
איך שנכנסנו לתחנת הדלק, זיהו אותנו מיידית. שתי בחורות לבנות לבד בתוך רכב גדול, נראה כמו טרף קל.
צליל נהגה ואני הייתי עסוקה בפלאפון שלי בגיבוי תמונות ולא הייתי יותר מדי ערה למתרחש.
מיד ניגשו אלינו כמות נכבדה של עובדי התחנה שסימנו לנו איפה לעצור. ביקשנו שיבדקו מים ושמן, ותוך כדי שאחד מהם בודק לנו אם משהו מזה חסר, אחד אחר מציין בפני צליל שיש לנו פנצ'ר בגלגל הקדמי בצד שלה.
ביקשנו שיראה לנו איפה הוא חושב שיש נזק לגלגל, והוא טען שזה חור קטן שקשה לראות אבל שכבר יורד אויר בגלגלים.
אני במשך שנים נהגתי על מכוניות טרנטה, וקרה לי כל דבר אפשרי שתוכלו לדמיין עם הרכב, אז לרוב קל לי לזהות אם יש פנצ'ר או לא אבל מכיוון שצליל אמרה לי שבזמן שהיא נהגה היא שמעה משהו קצת מוזר, ולא רצינו לקחת סיכון במידה וזה אכן נכון, זרמנו עם המחשבה שאכן אולי יש פנצ'ר בגלגל.
במקביל לסאגת הפנצ'ר, מודיע לנו הבחור שבדק לנו את השמן והמים ברכב שחסר לנו שמן ומראה לצליל את המד הנמוך. כל העניין מסביב כבר התחיל להיות מחשיד ואני החלטתי לשים את הפלאפון בצד ולהתחיל להבין מה קורה סביבי.
שאלתי את צליל אם היא בטוחה שהוא הראה לה שהיה חסר שמן, מה שלא הגיוני בעליל כי יומיים לפני בדקנו והכל היה תקין. כמו כן, כשמשכירים רכב מהחברה הוא מגיע מתוקתק לחלוטין ואפילו ציינו בפנינו שכנראה ולא יהיה צורך למלא שמן כלל כי הם עושים את זה לפני שמביאים לנו את הרכב.
צליל טענה שהמד הראה חוסר, אז אוקיי, אם חסר שמן אז חסר שמן, ואם צריך למלא אז ממלאים. מה שכן, לא שמנו לב אם בכלל הוא אכן מילא לנו שמן.
אחרי זה הם אמרו לנו שהם יכולים לעזור לנו להחליף גלגל, דבר שבפועל אנחנו יכולות לעשות לגמרי לבד אבל הם התעקשו ואנחנו נתנו להם את הכבוד.
תוך כדי שהם מחליפים לנו גלגל, אני שואלת את אחד מהם מה העלות של השמן ולא מקבלת תשובה חד משמעית מאף אחד מהחבורה שסביבי. בפעם השניה כבר שאלתי יותר באסרטיביות ואחד מהם ענה לי שהעלות של השמן היא 104 דולר נמיבי.
בזמן שהם מחליפים גלגל אני יוצרת קשר עם איש הקשר של החברה ממנה השכרנו את הרכב ושואלת אותו אם זה מחיר הגיוני לשמן כי כבר גם ככה הרגשתי שמורחים אותי שם מהרגע שנכנסנו לתחנה.
הוא טען שזה מחיר הוגן ושבכל מקרה אנחנו מקבלות החזר מהחברה על זה. בנוסף, סיפרתי לו שבתחנה טוענים שיש לנו פנצ'ר, ומכיוון שזה הפנצ'ר השני שלנו ועבר רק חצי טיול, אשמח אם נוכל לעבור במשרדים ולקבל גלגל ספייר במקום.
בין לבין הסיטואציה שמתרחשת, אני וצליל קולטות בלי מילים שמנסים לתמרן אותנו כאן, שיותר מדי אנשים מסתובבים סביב הרכב שלנו, מנסים להסיח את דעתנו, להפריד בינינו ובין השאר הם שואלים הרבה שאלות כמו לאן אנחנו נוסעות, האם אנחנו לבד ואיפה החברים שלנו.
בזמן שצליל שומרת על הרכב, ניגשתי לשלם על השמן יחד עם אחד הבחורים. שאלתי את הבחור שוב בכוונה כמה זה עולה, ולפתע הוא טען שזה 204 דולר נמיבי למרות שלפני 5 דקות הוא אמר שזה עולה 104.
אני כבר התחלתי להתעצבן עליו כי התחיל להימאס לי מכל הערבובים שלהם ותוך כדי זה שכולי עצבנית אני אומרת לו שלפני רגע הוא אמר שזה 104 דולר ושיפסיק לשקר, ונועצת בו את המבט הכי שטני שאני יכולה לגייס מהפרצוף שלי.
הוא טען כמובן שהוא התבלבל וזה באמת 104. שילמתי לקופאית והוא משומה לקח את הקבלה, חזר אחרי 2 דקות והגיש לי אותה.
אני אפילו בספק אם הוא בכלל מילא לנו שמן.
אז אחרי שהגלגל המפונצ'ר הוחלף, והשמן מולא, אנחנו אורזות את עצמנו לצאת משם ופתאום החבורה מתאגדת סביבנו ודורשת שנשלם להם על החלפת הגלגל.
כבר שמץ של נימוס לא היה בי, כי כבר הבנתי ששום גלגל לא התפנצ'ר פה ושום שמן לא היה חסר, הכל הצגה אחת גדולה ואני לא אוהבת שחושבים שאני מטומטמת.
אחרי שיצאתי עליהם שהם שקרנים ורמאים ושדולר הם לא יראו ממני כי להחליף גלגל גם אני יודעת, ואם הם כבר מחליפים לנו גלגל שיגידו מראש שזה יעלה כסף לפני ולא אחרי, ואחרי שהוספתי עוד כמה פעמים שהם שקרנים ורמאים, נסענו משם והשארנו מאחורינו את חבורת ה שקרנים ורמאים האלה.
העונג היחיד שהיה לי זה שהם עבדו לחינם בשמש להחליף סתם גלגל :)
אבל רגע, זה לא הכל..
התחלנו לצאת מהתחנה אל כיוון המשרד ממנו השכרנו את הרכב על מנת שנוכל להחליף את הגלגלים המפונצ'רים בחדשים, ובערך מהרגע שיצאנו מהתחנה דברים מוזרים התחילו לקרות סביבנו.
אני וצליל עוד עצבניות רצח על מה שקרה בתחנה, ותוך כדי שהיא נוהגת היא אומרת לי שכל הזמן מצפצפים לה. אני חשבתי שאולי היא עברה באדום ולא שמה לב כי חלק מהפניות בעיר לא כל כך ברורות, או שאולי בכלל לא מצפצפים לה והיא מדמיינת, אבל היא טענה שמשהו מרגיש לה לא תקין וגם שהיא מנסה לעבור נתיב היא מרגישה שלא נותנים לה.
חשבנו שאולי התא מטען מאחורה לא סגור כמו שצריך וסיכמנו שמקסימום אם הציפצופים ימשיכו נעצור בצד ואני אבדוק אם משהו לא בסדר.
בעוד אנחנו מנתחות את הסיטואציה הזאת, יש רמזור אדום, וכמו שעושים ברמזור אדום, אנחנו עוצרות ומחכות לרמזור שיתחלף לירוק.
לפתע ניגש בחור אל הדלת של צליל ופותח אותה. באופן סימולטני הוא פותח גם את הדלת שמאחוריה, וסוגר ופותח את שתי הדלתות אחת אחרי השניה תוך כדי שהוא אומר "If you drove like this, people can do like this" ופשוט חוזר על זה שוב ושוב.
הכל היה ממש עניין של שניות. אם בשניה הראשונה חשבתי שהוא מנסה להזהיר אותנו שאם ניסע עם דלתות לא נעולות ברכב מישהו עלול לפתוח לנו אותן ולשדוד אותו, שניה לאחר מכן קלטתי שהוא זה שמנסה לשדוד אותנו!
צליל הייתה מהופנטת מההמנון שהוא זמזם לידה ולא יכלה לדבר, ואני ניסיתי להגיד לה ששודדים אותנו ושתנעל את הדלתות (!!), ועוד לפני שהספקתי לדבר אני קולטת מהמראת צד בצד שלי מישהו שניגש לדלת מאחורי, פותח אותה ומוציא משם את התיק שלי.
אני צועקת לצליל ששודדים אותנו, ותוך כדי פשוט מנתקת את חגורת הבטיחות ויוצאת אחריו. ברגע שהוא קלט שיש איזו משוגעת שיוצאת לרדוף אחריו ברחוב, הוא עזב את התיק וברח.
תפסתי את התיק והחזרתי אותו למושב האחורי, חזרתי למושב שלי וצליל שמה את הגז של החיים תוך כדי שהיא נועלת את הדלתות.
כמה מטרים אחרי זה עצרנו שוב ברמזור אדום ושתי בנות באוטו לידינו שאלו אותנו אם אנחנו בסדר ושהם ראו את כל הסיטואציה קוראת.
לא הספקנו לראיין אותן על מה בדיוק קרה, וצליל מילמלה להן שם דברים לא קשורים בכלל מרוב לחץ, הרמזור התחלף לירוק ואנחנו המשכנו בדרך שלנו.
כשהגענו למשרדים פגשנו את כריס, איש הקשר שלנו, שבא לפגוש אותנו למרות שזה היה ביום החופש שלו כדי לעזור לנו בהחלפת הגלגלים.
סיפרנו לו את הסיפור שקרה לנו וביקשנו ממנו לבדוק את הגלגל המפונצ'ר. כמובן שהוא אמר לנו שהגלגל בכלל לא מפונצ'ר, עזר לנו להתקין אותו בחזרה וסיפק לנו עוד גלגל ספייר למקרה חירום.
מידע נוסף
עד היום אנחנו לא באמת יודעות מה קרה בכל הסיפור הזה.
האם היה לזה קשר לאנשים שרבנו איתם בתחנה שהתעצבנו על זה שלא שילמנו להם? האם עשו לנו מארב מתוכנן מראש כי ראו שתי תיירות לבד? האם אלו סתם שני מקרים שונים של חוסר מזל ועוד יותר מזה מזל שפשוט קרו באותו היום? האם אנשים זיהו שיש עלינו מארב וניסו להזהיר אותנו?
אנחנו לא באמת יודעות, אבל כן מאמינות, לאחר שיחות עם מקומיים גם מווינדהוק, שכנראה מה שקרה זה שהבחינו בנו מתעכבות המון זמן בתחנת דלק ואחרי שיצאנו משם כנראה ארבו לנו כדי לשדוד אותנו ושלא בהכרח יש לזה קשר למה שקרה בתחנה.
הניסיון שוד התרחש בלב ווינדהוק, על אחד הכבישים הראשיים של העיר, בצהריי היום. זה היה בסוף שבוע ככה שלא היו הרבה מכוניות על הכביש.
תחנת הדלק המפוקפקת היא תחנת הדלק טוטאל (TOTAL) הנמצאת ברחוב Mandume Ndemufayo Ave, ממש ליד הקניון הראשי.
אם אתם מגיעים לנמיביה או שומעים על אנשים שמגיעים לשם או פוגשים שם מטיילים נוספים, תזהירו אותם מפני תחנת הדלק הזו. זה איזור עם המון תחנות אחרות ככה שבאמת יש הרבה אפשרויות נוספות.
החברה ממנה השכרנו את הרכב היא Advanced Car Hire המדהימים שעזרו לנו בלי סוף בכל היום הזה ובכללי בכל הזמן שהרכב היה אצלנו, ויש להם הטבה במזונגו!
מילים אחרונות
אחרי שעבר השוק של אותו היום, ניסיון הרמאות והשוד בנמיביה, הצטרפה לי עוד חוויה נוספת אל תוך מגוון החוויות המשוגעות באפריקה ובכלל, שלחלוטין תישאר אחת החוויות החזקות והבלתי נשכחות שחוויתי ביבשת.
וגם, אני חייבת לציין שזכיתי להפיק לא מעט לקחים כמטיילת (ובכלל) אחרי הסיטואציה הזו. בין כל החוסר מזל הזה היה לנו הרבה מאוד מזל. כמו שאומרים, יותר מזל משכל.
במקרה שלנו לא הצליחו לרמות אותנו, ולא הצליחו לשדוד אותנו כי אני מאמינה שהם קצת הופתעו להיתקל ביצור כמוני, ועם זאת אני לא חושבת שהמעשים שעשיתי היו בהכרח חכמים.
לא, אני לא ממליצה לאף אחד לרדוף אחרי השודדים שלו או לריב עם חבורת גברים, אבל כן, אם משהו נראה לכם מסריח, תתרחקו מהסיטואציה כמה שיותר מהר.
היו הרבה דברים קטנים שלא ציינתי בסיפור שעזרו לשתינו להתמודד עם הסיטואציה שאנו מניחות שגם מנעו נזק גדול יותר.
לי עדיין מאוד קשה כשמנסים לרמות אותי ברמה כזו, ולא רק בגלל הכסף, אלא בעיקר בגלל שאני לא אוהבת שעושים ממני מטומטמת, או חושבים שאני כזו. נסו למצוא את האיזון הזה בין לוותר לבין לא לתת לאנשים הצדקה להמשיך להיות לא הוגנים לאחרים.
והכי חשוב, גם אם אתם נתקלים בסיטואציה כזו אל תשכחו שזה סה"כ כסף, אז אל תתנו לזה להרוס לכם את המשך הטיול, לא משנה איפה תטיילו. ניסו לרמות אותי לא מעט במהלך הטיולים שלי, ותמיד בסוף יצא מזה סיפור :)
אה כן, ותנעלו תמיד את דלתות הרכב שלכם. גם בארץ..
---
התמונות במאמר צולמו על ידי או על ידי אחד מהחברים שלי למסע, צליל, איריס, יונאס ואנה.
2 Comments
אחחחחחחחחחח איזה סיפורררר חחחחחחחח אחת החוויטת החזקות בטיול הזה! שוד לאור היום אביוש!!!חחחח
ממש! 🙂