טראק הרי האולוגורו
29/05/2018
טראק הר מרו בטנזניה
01/06/2018
הקונגו נייל טרייל
הקונגו נייל טרייל הוא טראק מדהים, שונה מאוד מהרבה אחרים, שעובר בין הכפרים הקטנים של רואנדה לאורך אגם קיבו במערב המדינה.
הטראק הוא חינמי לחלוטין ואפשר לעשות אותו בצורה עצמאית לכל אורכו ובדרך זוכים להתחבר המון למקומיים, לשחק עם הילדים בכפרים ולישון במקומות קצת הזויים.
קצת רקע על הטראק
בעבר הקונגו נייל טרייל היה מחולק לשני מקטעים מרכזיים, צפוני ודרומי, כך שכל מקטע נמשך כ - 4 ימים, אך עם הזמן המקטע הדרומי הלך ונעלם בעקבות סלילת כביש במקום שביל הטרייל.
באותם זמנים החלק הצפוני התחיל טיפה דרומית לעיר גיסייני והמשיך עד לעיירה הקטנה קיבוייה, בעוד החלק הדרומי התחיל בקיבוייה ונגמר ביער נינוגוו.
כשאנחנו ביקרנו שם בתחילת נובמבר 2017 גילינו לצערנו שנגסו גם בסופו של המקטע הצפוני, וכיום הטראק התקצר ל 3 ימי הליכה בלבד כך שנקודת הסיום שלו היא המחנה בומבה.
הערה חשובה - ההליכה לאחר המחנה בומבה דרומה אינה מומלצת כלל, ההליכה היא על כביש מהיר, זה מסוכן ומאבד המון מהקסם של הטראק.
מסלול הטראק
אז כפי שציינתי המסלול המומלץ כיום לקונגו נייל טרייל מתחיל מהמעיינות החמים דרומית לעיר גיסייני, וממשיך עד למחנה בומבה.
במפות הטיפים של מזונגו מסומנת נקודת ההתחלה ממנה כדאי להתחיל ללכת. אם אתם גולשים דרך הנייד ניתן להוריד ישירות את המפה של רואנדה דרך הקישור, רק שימו לב שהתקנתם תחילה את האפליקציה MAPS.ME.
מהעיר גיסייני אפשר לקחת בודה בודה (אופנוע מונית) אל המעיינות החמים של גיסייני. מספיק שתגידו לנהג Hot Springs והוא כבר ידע לאן להגיע. משם והלאה תמצאו שלטים של Congo Nile Trail כל כמה קילומטרים שיתנו לכם אסמכתא דיי ברורה שאתם בכיוון הנכון :)
יום 1
מנקודת ההתחלה מצפה לכם הליכה של כ - 27 ק"מ בערך עד למחנה הראשון Cyimbiri. ההליכה ברובה קרובה יחסית לשפת האגם ככה שניתן לעצור בצידו ולהשתכשך במים, וגם בחלקים הפחות קרובים לשפת האגם עדיין תזכו להביט בנוף האגם ובאיים הקטנים שבו.
במהלך ההליכה תעברו בין כמה נחלים קטנים שחלקם נראים קצת בוציים מה שלא מונע מהאוכלוסייה המקומית לעשות שם כביסה או מגיא להיכנס להתקלח בהם :)
לא רחוק מהמחנה ישנו כפר קטן שכדאי להצטייד בו במים להמשך הטרייל שכן המחירים שם זולים יותר מאשר במחנה.
המחנה Cyimbiri - מחנה דמוי בית השוכן ממש על שפת האגם מה שלרגע מרגיש כמו חופשה על חוף ים רק שאתם עם רגליים ממש תפוסות מההליכה של כל היום :)
יש מקום בחוץ לפתוח אוהלים או חדרים עם מקלחות בפנים.
אנחנו באופן אישי החלטנו לפתוח אוהל מטעמי קמצנות ואחרי שסופה בשעות הערב כמעט החריבה לנו את העסק, הם הסכימו שנקים את האוהל ממש מחוץ למבנה על האספלט ואת רוב הזמן בילינו על הספות בתוך הבית. יש שם גם משחקי קופסא וספרים :)
ארוחת ערב מוגשת בשבע אבל אם תגיעו מוקדם יותר ותבקשו להקדים הם אומנם מאוד ישתדלו אבל כנראה עדיין תקבלו את האוכל אחרי שבע אז כדאי להצטייד מראש במשהו אכיל. אפשר לבקש מהם ארוחת בוקר ליום למחרת, אנחנו באופן אישי ויתרנו והעדפנו לנסות לאכול בכפרים שבהמשך.
לא משנה לאן תלך, ילדי הכפר יבואו אחריך :)
יום 2
היום השני מתחיל מהמחנה Cyimbiri ועד לכפר קינונו (Kinunu), הליכה של 16 ק"מ בערך וזה היום הקצר והקל ביותר של הקונגו נייל טרייל.
מהמחנה יש דרך קיצור חמודה העוברת ממש על שפת האגם עד לחזרה לשביל הראשי. ההליכה היא בין מטעים ותפגשו בדרך לא מעט מקומיים העובדים שם בחקלאות.
אם אתם ברי מזל והחלטתם להתחיל את הטראק ביום חמישי, אז ביום השני להליכה תזכו להנות מהשוק באחד הכפרים בתחילת הדרך שפתוח רק בימי שישי.
זו הזדמנות מצויינת להצטייד באבוקדו ולחם, יש שם גם קצת ירקות ודליים עם מנדזי . לדעתי כדאי להצטייד שם באוכל כי המבחר בכפרים בדרך הוא לא להיט.
קצת לפני קינונו יש מפל טיפה חבוי אז זו הזדמנות מצויינת למקלחת קרה, שווה לעשות שם עצירה.
מחנה קינונו - אז בסביבת הכפר יש כמה מחנות אפשריים ללינה. אנחנו באופן אישי החלטנו להמשיך עוד שני קילומטרים דרומה שם מצאנו כנסייה מעניינת לישון בה, וזו גם דרך לקצר חלק מההליכה של היום שלמחרת. (כל אופציות הלינה הללו מסומנות במפות הטיפים כולל הכנסייה המפחידה שלנו).
הכנסייה של קינונו - המקום קצת Spooky בלשון המעטה אבל הם ישמחו לארח אתכם שם ללילה במחיר סמלי. החדרים הם..מעניינים הייתי אומרת, מינימליסטיים, וחוץ ממיטות יחיד יש שם פוסטרים של ישו.
אנחנו אמרנו שאנחנו נשואים אז הם נתנו לנו לחלוק יחד מיטה בכמה גרושים שאומנם הייתה שבורה, אבל בגלל שהיינו היחידים שם יכולנו לבחור איזו מיטה שבא לנו :)
להתקלח לא הייתי ממליצה, קצת חלוד מה שיוצא שם מהברז, ויש שם גם אמבטיה, שכבר הייתה מלאה במים (אולי לכבודנו?) אבל גם בחרקים מתים שצפים בה.
אה, ויש מצב שתשמעו צעדים של אנשים הולכים בקומה למעלה, אבל זה לא נורא כי זה מוסיף לאוירה של המקום.
אם תרצו הם ישמחו להגיש לכם ארוחת ערב או בוקר במחיר סמלי. באופן מפתיע האוכל שם היה ממש לא רע. הכומר שאירח אותנו היה כל כך נחמד, הביא לנו בירות וכיבד אותנו במשקה אלכוהולי מקומי, שאומנם יש לו ריח של יין לבן, אבל טעם של משהו ממש רע ורקוב.
אני לא אשקר אם אגיד שזה היה אחד הלילות היותר מצחיקים שהיו לי בטיול הזה בעיקר בזכות גיא ויכולת התקשורת או יותר נכון - החוסר תקשורת הגמורה שלו עם הכומר. לפעמים כל מה שצריך זה רק לצפות מהצד ולהנות :)
מקלחת אפריקן סטייל :) לא רחוק מהכפר קינונו
יום 3
היום השלישי הוא היום הקשה ביותר של הקונגו נייל טרייל וגם הארוך ביותר. ההליכה היא כ - 25 ק"מ בערך כך שהחמישה קילומטרים האחרונים הם בעלייה מתונה אך נצחית שבסופה מגיעים למחנה בומבה (Bumba).
עם המזל שלנו גם נפלנו על אחד הימים הגשומים יותר שיצא לנו להיתקל בהם מה שתמיד מספק הזדמנות לחוויה.
כשהגשם כבר ממש הכה בנו עצרנו לסירוגין בכפרים שבדרך ומשפחות טובות העניקו לנו מקום מחסה לנוח בו. באחד מהמקרים הללו נכנסנו לתוך שטח של משפחה שישר אירחה אותנו בבית בוץ הקטן שלה.
רגע של רגש
אני לא יכולה לתאר איזה אושר עילאי חוויתי באותו הרגע אבל אנסה.
בחוץ גשם זלעפות שאי אפשר להמשיך ללכת בו, אני וגיא יושבים על ספסל לצד איש מבוגר בתוך בית מבוץ ולידינו על הרצפה יושבת מאמא עם התינוק שלה ועוד שלושה ילדים קטנים.
לבגדים שעליהם בקושי אפשר לקרוא בגדים, זה נראה כמו סחבות מרופטות ומטונפות, מלאות בקרעים וכתמים. מתחת לספסל מגיחה תרנגולת שהכי נעים בעולם ללטף אותה ואנחנו מכבדים את המשפחה בשאריות הקנה סוכר שיש לנו.
המאמא מפצחת את הקנה סוכר עם מצ'טה כשעליה יושב תינוק בן פחות משנה, וכולנו לועסים יחד ומחכים שיפסק הגשם כדי שנוכל להמשיך, ולי בא שיעצור העולם ואשאר בסיטואציה כמה שיותר. אין רגע שאני יותר מרגישה שייכת אליו מאשר לרגע הזה, וזו הסיבה שאני כל כך מאוהבת ביבשת הזאת.
ונמשיך..
אחרי שהגשם נרגע המשכנו בהליכה אל עבר המחנה. בדרך תיתקלו בלא מעט כפרים, אנחנו אכלנו באחד מהם ארוחת צהריים חמה (זה היה המקום היחיד שהכינו בו אוכל לאורך כל הטראק) והמשכנו בעלייה האכזרית לבומבה.
מחנה בומבה - לפעמים חלומות מתגשמים. במהלך כל ההליכה של אותו היום (ובכללי מאז שעזבתי את אוגנדה), אין מאכל שאני יותר מתחננת אליו מאשר ג'ינאטס. כל העלייה התפללתי ליקום בחוסר אמונה שאולי איכשהו יגישו לי ג'ינאטס שם למעלה.
כשהגענו קיבל אותנו הבחור המנהל את המחנה, הדליק לנו אש לחימום ואמר שבקרוב האוכל יהיה מוכן. מתוך שיחה איתו הבנו שהוא בכלל אוגנדי שבא לרואנדה עם אמונה גדולה לשינוי מאז רצח העם שבוצע שם, וחוץ מזה שלדעתי הוא אחד האנשים היותר מעניינים ואינטיליגנטים שפגשתי בטיול, הוא הגשים לי חלום והכין לי ג'ינאטס. ואין לתאר את האושר שחוויתי באותן שניות.
כשהאוכל הוגש פשוט אכלתי סיר שלם של זה עם קצת אורז וזה היה סיום מענג ליום לא קל.
רגע של אושר טהור..
יום 4
אז כפי שציינתי, את הקונגו נייל טרייל כדאי לסיים אחרי המחנה בומבה. לאלו הרוצים לבקר בקיבוייה או להמשיך דרומה ניתן לקחת אוטובוס כי לא כדאי להמשיך בהליכה.
מכיוון שלא ידענו שזה המצב, ושההליכה היא על כביש סלול, המשכנו לעוד 32 ק"מ של הליכה עד לקיבוייה.
בקיבוייה ישנו בכנסייה נוספת שבה דווקא מומלץ ואף כדאי להתקלח אחרי 4 ימים של מקלחות בנהרות ומפלים. (יש גם מים חמים וכסא לשבת עליו בזמן שאתם מתקלחים אם אתם ממש גמורים ;)).
קיבוייה היא כבר עיירה יותר רצינית מהכפרים בדרך ויש שם לא מעט מקומות טובים לאכול בהם. לא הסתובבנו בה יותר מדי כי הגוף שלנו היה תפוס רצח ולי היו שלפוחיות ברגליים.
לאחר ארבעה ימים של טראק וחיזיון שההמשך יהיה זהה מבחינת הליכה, החלטתי לחזור לגיסייני (מקיבוייה לגיסייני זה בערך שעתיים נסיעה) בעוד גיא המשיך לעוד יומיים דרומה ואימת לי ולכולנו שהדרך ממשיכה על כביש.
הצעה - לפני שחוזרים לגיסייני כדאי לעצור במעיינות החמים בתחילת המסלול, זו הזדמנות טובה לתת לגוף מתנה קטנה.
הולכים בתעלות כדי לא למות בדרך. היום הרביעי של הטרייל
מפגש עם המקומיים
במהלך ההליכה תפגשו לא מעט מקומיים - ילדים, מבוגרים, עיזים ותרנגולות שישמחו ללוות אתכם או לעקוב אחריכם או סתם להביט בכם אוכלים. זה חלק מהחוויה וחשוב לקבל את זה באהבה.
היו עצירות הפסקה שעשינו שבמהלכן חצי מהכפר עצר להביט בנו איך אנחנו אוכלים אבוקדו, או אם לרגע עצרנו לקשור שרוכים אז חבורת ילדים עצרו איתנו והמשיכו כשהמשכנו.
ביום האחרון איבדתי את הכובע שלי וכשהבחנתי בזה חזרתי אחורה לחפש אותו. כשחזרתי אחרי כמה דקות גיליתי שכל הילדים שעקבו אחרי עצרו וחיכו לי בדיוק באותה נקודה שאחזור כדי שנמשיך יחד.
אל תשכחו שאתם מסקרנים אותם, וגם אם זה מרגיש לפעמים כאילו אתם חיה בספארי זו הזדמנות מצויינת להכיר את המקומיים, לשחק איתם וללמוד מהם.
בדרך הכרנו שני ילדים מדהימים שבנו קורקינטים מעץ והם לימדו אותנו לדבר בשפה המקומית, ילדים בני חמש שסוחבים לבנים על הראש כמו אחרוני המאמות ואנשים שלימדו אותי דבר או שניים על נתינה ועזרה.
יש פעמים שיבואו ויבקשו מכם כסף או קצת יציקו לכם כי אתם לבנים, אבל יש כל מיני דרכים יצירתיות לעקוף את זה.
ביום האחרון כבר קצת נמאס לנו שלכל מקום שאנחנו מגיעים מבקשים מאיתנו כסף אז לקחנו פיסת נייר וחתכנו אותה לכמה חלקים ורשמנו עליהם MONEY ואיזשהו סכום רנדומלי.
אמרנו שפעם הבאה שמישהו מבקש מאיתנו כסף אנחנו שולפים את פיסת הנייר הזאת ונותנים לו אותה.
לא עבר הרבה זמן (והאמת שכבר חיכינו!) עד שהבנאדם הבא ביקש מאיתנו כסף, ובאמת מהצד השני של הכביש הלכו שני בחורים צעירים ואחד מהם צעק לעברנו Give me money. גיא ללא היסוס שואל אותו Do you want money?
come!
הבחור ניגש אליו וגיא בנונשלנטיות מכניס יד לכיס ושולף את הארנק, פותח אותו ומגיש לבחור את פיסת הנייר. אני כבר התפוצצתי מצחוק מקדימה ותוך כמה שניות הבחור הבין את הטריק שלנו וצחק גם כן, ותוך כדי החבר שלו צחק עליו עוד יותר, ומפה לשם זה הפך לבדיחה ענקית שנגמרה בחיוך וחיבוק (וגם בלקח קטן לאותו בחור).
אז נסו למצוא את הדרכים שלכם להתמודד עם זה, בחיוך, ביטחון וברוח טובה, והכי חשוב לעולם לא להיכנע לבקשה ולתת להם כסף או רכוש.
ולפעמים תרגישו כמו אמא אווזה :)
ציוד מומלץ לטראק
אומנם ההליכה בקונגו נייל טרייל היא יחסית מתונה ולא קשה, צריך לזכור שכל הציוד על הגב ולכן כדאי לצמצם כמה שיותר את מה שלוקחים. אם אתם יוצאים כמה אנשים יחד או זוג כדאי לקחת דברים משותפים שיתחלקו ביניכם.
את רוב הציוד שלנו השארנו בגיסייני בהוסטל בו ישנו ולא אמורה להיות שום בעיה עם זה.
אוכל
מלבד השוק והמסעדה ביום השלישי, אין יותר מדי מה לאכול בדרך. מה שתמצאו הם בעיקר קיוסקים קטנים וריקים בכפרים שמכילים מים, בננות וביסקוויטים.
כן הייתי מציעה להצטייד באוכל יבש בגיסייני לפני היציאה, אוכל שיעניק לכם אנרגיה במהלך היום (ארוחות ערב ובוקר יגישו לכם בכל מחנה).
בגדים
אנחנו טיילנו בעונה הרטובה של רואנדה ככה שמעיל גשם וכיסוי נגד גשם הם בגדר חובה. רואנדה היא טרופית וגשם יכול להפתיע אתכם בכל זמן.
אפשר להצטייד בבגדים קצת חמים אבל אין צורך להגזים. יכול להיות קר במחנה האחרון, אבל ביתר הזמן בגדים קלים מספיקים.
נעליים טובות ונעליים או כפכפים ספייר - אין טיפ יותר חשוב שאוכל לתת לכם מזה. לי יש נעליים טובות שהולכות איתי כבר שנים בטיולים בארץ ובעולם, ולמרות זאת סבלתי משלפוחיות בטראק בגלל המרחקים הארוכים עד לרמה שאת חלקו כבר הלכתי יחפה או עם כפכפי פליפ פלופס.
ציוד אחר
אנחנו הצטיידנו באוהל ובסופו של דבר פתחנו אותו פעם אחת. אם בכל זאת אתם מחליטים לקחת אוהל מטעמי חיסכון עשו זאת בעונה היבשה בלבד.
אם אתם בלי אוהל גם אין צורך להצטייד בשק"ש, ליינר זה מספיק כי בכל מחנה יספקו לכם שמיכות.
מילים אחרונות
הקונגו נייל טרייל הוא לדעתי טראק חובה בתוך היבשת הזו וברואנדה בפרט. הוא תמצית של כל המהות של מקום כמו אפריקה.
לא תמצאו בו איזה נופים שיפילו אתכם מהרגליים או אתגר פיזי משמעותי, אבל הקסם האמיתי שלו זה החיבור שלכם עם המקומיים בדרך ומבחינתי זה מה שמנצח את הכל.
יש המון סיפורים קטנים שהייתי יותר משמחה לשתף אבל המאמר כבר נהיה ארוך ורציתי לשמור עליו כמה שיותר אינפורמטיבי ושייתן הצצה לחוויות בו.
תהנו וספרו לי איך היה!
---
תודה לגיא שהנציח איתי חלק מהרגעים האלה בתמונות ובסרטונים שאולי אעלה בהמשך. אם כבר ללכת 100 ק"מ ב 4 ימים , ואם כבר להשאיר מתנות קטנות בכנסיות - אז איתך :)
8 Comments
ממש ממש אהבתי את השיתוף על החוויה עם המקומיים! כל כך אנושי במובן שמאפשר להיות שווי ערך גם כשממלא בחינות אחרות יש פערים גדולים. דווקא הייתי שמחה לשמוע עוד סיפורים קטנים כאלה 🙂
הי תודה על התיאור היפה והספורט, מאד מאד מסקרן… מדוע חשוב לך כל כך לבקש מכל עמישראל (שבין כה לא ניחן בנסיבות מופלגת) לא לתת להם כסף או רכוש? האם זה עיקרון מבחינתך שלנו תמיד יהיה ולהם תמיד לא יהיה? האם הערך של לטייל כמה שיותר זמן בכמה שפחות כסף עולה על הערך הבסיסי של שוויון ערך האדם?
היי עמר, בעיניי הצורה הטובה ביותר לתרום לקהילה היא ע"י תמיכה וחיבור למקומיים (לאכול במסעדות מקומיות, לישון בהוסטלים מקומיים, שימוש בתחבורה ציבורית וכו).
ככה הם גם נותנים ערך לכסף שאתה משלם.
פשוט לתת להם כסף גורם להם להבין שאדם לבן = כסף. ארנק מהלך. דרך להשיג כסף ללא מאמץ.
זו לא דרך ברת קיימא לתמוך באוכלוסיה (וגם צורה דיי מתנשאת לטעמי).
היי 🙂
ממש עוזר תודה רבה!!
ידוע לך על מדריך למסלול הזה?
ונראה לך שזה אפשרי וסביר לעשות את זה על אופנוע?
תודה רבה!
לא צריך מדריך האמת. יש שילוט במהלך הדרך ותמיד המקומיים ידעו לכוון אותך 🙂
אני יודעת על אנשים שעשו את השביל באופניים אז מניחה שגם אופנוע תופס!
היי 🙂
במידה ונרצה לעשות את המסלול באופנוע, זה אפשרי? נוכל לראות את הכל בדומה להליכה ברגל?
יש דרך קלה לשכור אופנוע למסלול?
אהלן….קראתי שניתן לעשות את הקונגו נייל טרייל ברכב…..האם זה נכון?
חלק מהשביל עובר על שביל כורכר של מכוניות, אז בהחלט אפשרי.
לטעמי זה לפספס את המהות של המסלול..