טראק הר מרו

הטראק בהר מרו הוא אחד הטראקים המוכרים והמאתגרים יותר שיש לטנזניה להציע. הר מרו הוא אופציה מעולה לטראק ביבשת ובטנזניה בפרט מהרבה מאוד בחינות.

הר מרו מעולה למי שרוצה הכנה קטנה לקילימנג'רו, להתרגל לגובה ולהיכנס קצת לכושר. בנוסף הוא אידיאלי למי שאין את הכסף או הזמן להשקיע בטיפוס הקילימנג'רו, ולמען האמת הוא עומד בפני עצמו, ולא רק כצל של הקילימנג'רו, כטראק שכדאי לעשות בלי שום קשר.

קצת על הר מרו

הר מרו הוא הר געש רדום שהפסגה שלו מגיעה לגובה של 4,562 מטר מעל פני הים והוא נחשב לחמישי בגובהו באפריקה.

ההר ממוקם לא רחוק מהקילימנג'רו, ובזמן ההליכה בו זוכים להביט בנוף של הקילימנג'רו שמציץ מבין העננים ולאחד המחזות המרהיבים ביותר של זריחה מעל הקילימנג'רו כשמגיעים לפסגה.

אורך הטראק הוא בין שלושה לארבעה ימים וההבדל המרכזי ביניהם הוא חלוקת הירידה מהפסגה ליום אחד או יומיים. 

עם איזו חברה לצאת לטראק?

הטראקים להר מרו יוצאים מהעיר ארושה בטנזניה ויש לא מעט חברות שישמחו מאוד שאיתם תצאו למסע הזה.

למזלכם, מנהלי הקהילה של מזונגו כבר עשו עבורכם הרבה מהעבודה וסגרו הטבות מעולות להר מרו והקילימנג'רו עם כמה חברות מובילות שעשרות ישראלים כבר יצאו איתם למסע וחזרו מרוצים.

החבורה שלנו באופן אישי יצאה לטראק הזה עם שבאני, שאיתו גם עשינו את הספארי בסרנגטי והיינו מאוד מרוצים, וגם התחברנו אליו ברמה האישית.

וכמה זה עולה?

המחירים הממוצעים המוצעים לטראק מפורטים בקישור ההטבות של מזונגו וזו דרך מעולה לקבל אינדיקציה מה המחירים בשוק.

אבל הבנת הפרמטרים השונים מהם מורכב המחיר מאפשר לכם לדעת מהם המחירים הקבועים ומה המשתנים ואיפה תוכלו להתגמש כדי להוריד את העלויות.

 - מיסי השמורה: הר מרו הוא חלק מהפארק הלאומי של ארושה וכניסה לשמורה עולה כסף, כי מה לעשות, מישהו שומר על הטבע שתוכלו לטייל שם ומתחזק לכם את הבקתות והתשתיות הקיימות במחנות.

המחיר של המיסים יכול להשתנות משנה לשנה והוא מתחלק למיסי שהות בשמורה ומיסי לינה בשמורה, כלומר על כל יום ועל כל לילה בו אתם שוהים בשמורה אתם משלמים ולכן, אם תבחרו לעשות את הטראק בשלושה ימים ולא ארבעה תשלמו כמובן פחות.

- מיסי חילוץ: כל אדם שנכנס לשמורה חייב לשלם מיסי חילוץ ויכול לבחור אם להשתמש בשירות או לא.

שירות החילוץ בעצם אומר שאם תרצו טרמפ מהמחנה הראשון בחזרה לכניסה לשמורה תוכלו לעשות זאת עם רכב שיחסוך לכם את זמן הירידה מטה, הליכה של 5 קילומטר לפחות ואת כאבי הברכיים שבאים עם זה.

- מיסי ריינג'ר: את הטיול שלכם להר מרו מלווה ריינג'ר של הפארק שאתם מחויבים שיתלווה אליכם לפחות לחלק הראשון של הטראק בגלל חיות הבר שמסתובבות באיזור. הוא אמור בגדול לירות באויר במידה ומשהו יחליט לתקוף אתכם.

התשלום לריינג'ר הוא לכל יום בו אתם שוהים בשמורה וזה מתחלק בין כל האנשים שיוצאים איתכם לטראק, לכן ככל שתהיו קבוצה גדולה יותר כך תספגו הוצאה נמוכה יותר עבור החלק הזה.

- פורטרים: הם אלו שסוחבים לכם את התיקים ועושים לכם חיים קלים, וככל שתיקחו אתכם פחות ציוד כך תוכלו לשכור את שרותם של פחות פורטרים ולשלם פחות.

אנחנו היינו חבורה של שישה, ובדר"כ מצמידים פורטר לכל אדם + פורטר נוסף שסוחב את האוכל ועוד אחד את ציוד הבישול, ככה שעבור שישה אנשים יצמידו לכם 8 פורטרים.

זה המקום שלכם להתייעל שכן הרבה מהציוד לא באמת צריך לקחת איתכם וניתן להשאיר בהוסטל בו אתם שוהים. אנחנו היינו שישה אנשים ושכרנו את שירותם של 3 פורטרים בלבד. חלק החליטו לסחוב את הציוד שלהם על הגב (גיא כמובן), את הציוד הנותר שלנו חילקנו לשני תיקים בלבד שבו גם פיזרנו חלק מהאוכל, ועוד תיק שבו היה הציוד הנדרש לבישול.

- שירותי טבח ואוכל: גם פה יש לכם את האופציה לבחור אם אתם מעוניינים בטבח שיקנה אוכל ויבשל לכם את הארוחות או לעשות זאת בצורה עצמאית. 

לא תמיד יש את הכוח בסוף יום של הליכה לבשל ולפעמים כדאי לשלם טיפה יותר בשביל הנוחות הזאת והאוכל החם - וכאן הבחירה בידכם.

אנחנו באופן אישי החלטנו לעשות את הקניות של האוכל בצורה עצמאית וע"י כך לשלוט בכמות האוכל שאנחנו קונים ובמחיר שכל דבר, אבל כן בחרנו שיתלווה אלינו טבח כי הרבה יותר נחמד לנוח מאשר לבשל עכשיו לשישה אנשים.

- מדריך: כי צריך שמישהו יוביל אתכם במסלול או יסחב אתכם על הגב אם אתם עייפים :) אל תשכחו להשאיר לו טיפ ;)

מסלול הטראק

הטראק בהר מרו יכול להתחלק לשלושה או ארבעה ימים וההבדל הניכר ביניהם זה שבארבעה ימים מחלקים את הירידה מהפסגה ליומיים במקום ליום אחד.

האופציה הזו היא חשובה למי שסובל מבעיות ברכיים ולא רוצה לקחת סיכון. העומס על הברכיים הוא גדול מכיוון שביום האחרון יורדים רגלית לפחות 2,000 מטר.

אם אתם בכושר טוב ולא סובלים מפציעות ברכיים או שאתם קמצנים כמוני, כדאי לבחור במסלול של השלושה ימים ואח"כ להתחנן לאחד מהחברים שלכם למסאז' ברגליים בסיום הטראק :)

יום 1

בשעות הבוקר יבואו לאסוף אתכם מההוסטל בו תישנו ומשם תסעו אל שער Momela. את כל הביורוקרטיה של היציאה לטראק הם עושים שם וזה יכול לקחת זמן.

תיזהרו מהבבונים באיזור, הם יגנבו לכם את האוכל ללא בושה!

החלק הראשון של הר מרו הוא הליכה במן אחו פתוח ואם אתם ברי מזל אולי תוכלו לראות קצת חיות.

לאחר מכן מתחילים בטיפוס של 1,000 מטר בערך, בתוך מן יער כזה, וגם שם יש סיכוי לא רע להיתקל בכמה חיות (לי יצא לראות כמה קודואים מקפצים במהירות מצד אחד של השביל לשני) אל עבר המחנה הראשון Miriakamba שהוא בגובה של 2,514 מטר ושם בעצם מעבירים את הלילה הראשון.

היום הראשון יכול להתחלק לשתי דרכים וזה בהתאם לזמן שיש לכם, לכוח, ולמען האמת לגחמות של החברה איתה אתם יוצאים. את ההליכה למחנה אפשר לעשות בדרך קיצור שאורכה כ - 5 ק"מ, ובדרך אירוך של כ - 10 ק"מ שדרכה אומרים שאפשר לראות הרבה יותר חיות.

יום 2

ההליכה ביום השני בעצם מתחלקת לשני חלקים - 

בשעות הבוקר יוצאים מהמחנה ומתחילים טיפוס של 1,000 מטר אל כיוון המחנה Saddle Hut שגובהו 3,570 מטר.

הטיפוס יחסית תלול, ובהתחלה שלו עדיין תחוו את נוף היער הירוק , אבל עם ההתקדמות ממש תוכלו לראות את השינוי בצמחייה ואפילו את השינוי באדמה.

הטיפוס יחסית קצר (בין 3 - 4 שעות הליכה) ולאחר מכן תוכלו לנוח במחנה ולאכול ארוחת צהריים.

החלק השני מתחיל בשעות הצהריים שבו מטפסים אל "מרו הקטן" שזו פסגה בגובה של 3,820 מטר והמטרה העיקרית שלה היא לתת לגוף להתרגל לגובה לפני העלייה לפסגה.

העלייה למרו הקטן אורכת בערך שעה (תלוי ממש בקצב שלכם) וזו הזדמנות יפה לראות את הנוף של השמורה שמסביבכם.

לאחר העלייה למרו הקטן יורדים בחזרה למחנה לארוחת ערב וניסיון לישון כי מחר קמים מוקדם!

יום 3

את היום השלישי מתחילים עוד לפני שבכלל אפשר להחשיב את זה שעבר יום, ובשעות הלילה מתחילים טיפוס של 1,000 מטר לפסגה.

השקמה היא באיזור חצות ואחרי "ארוחת בוקר" קלה מתחילה ההליכה של בערך כ - 4 שעות בחושך גמור, כשכל מה שיש לכם זה את אור הירח (ופנסי הראש שלכם).

המטרה היא - להצליח להגיע לפסגה לקראת זריחה כדי לראות אותה זורחת מהקילימנג'רו.

הפסגה של הר מרו היא בגובה 4,562 מטר וההליכה היא תלולה וסלעית, ולמי שיש פחד גבהים אז טוב שההליכה היא בחושך :)

למעשה זה החלק המרשים ביותר של הטראק, ולמזלכם תוכלו לחוות את הנוף המפתיע כשתרדו מהפסגה, ואם יהיה לכם עוד כוח אפילו להתרשם מהמכתש שפספסתם בעלייה שלפתע יתגלה אליכם.

העלייה לפסגה והנוף המרשים של הקילימנג'רו שווים את המאמץ ואני יכולה אפילו להגיד שזה היה אחד הרגעים החזקים ביותר שהיו לי של אושר עילאי בטיול.

אחרי שנחתם וקפאתם בפסגה מתחילה הירידה למטה והיא מחולקת לשלושה מקטעים. החלק הראשון של הירידה הוא למחנה Saddle Hut בו ישנתם בלילה שם תוכלו לנוח קצת, לאכול ולהחליט אם תרצו להשתמש בשירותי החילוץ עבור המקטע השלישי.

לאחר מכן תמשיכו רגלית את החלק השני בירידה חזרה למחנה הראשון Miriakamba, ומשם במידה והחלטתם להשתמש בשירות החילוץ, יגיע רכב שיסיע אתכם אל עבר שער השמורה.

המלצה - ירידה של 3,000 מטר ביום אחד יכולה להיות קשוחה לברכיים, וחבל ממש לקחת סיכון בנושא הזה כי כה אמרו חכמינו "כדאי לשמור טוב טוב על הכתפיים והברכיים".

אז אלא אם אתם בכושר על, מכירים את הגוף שלכם, ולא קיבלתם שברי מאמץ בשירותכם הצבאי, אפשר לוותר על החילוץ ולהמשיך את הירידה רגלית.

הערה חשובה - ההחלטה בנוגע לחילוץ במקטע האחרון צריכה להיות גורפת לכל הקבוצה ולא ניתן להתפצל ובטח שלא לרדת לבד (גיא!) את החלק האחרון. מתלווה אליכם ריינג'ר אחד שחייב להיות לידכם, שאלא אם יש לו כוחות על, הוא לא יוכל לפצל עצמו לכמה חלקים ולהתלוות לכל אדם בקבוצה בנפרד.

ציוד מומלץ לטראק

למרות שניתן לשכור את שירותיהם של פורטרים בטראק, עדיין מומלץ לא לקחת ציוד לא נחוץ.

אוכל

את האוכל יכול לארגן הטבח שמלווה אתכם או שתוכלו לרכוש אותו עצמאית. בכל מקרה כדאי לכלול שם מוצרים כמו אורז ועדשים (לא שעועית!) שעשירים בחלבון ויחזירו את האנרגיה לגוף, ירקות שורש שגם אפשר להכין איתם מרק, לחם כמובן, וצ'וקולוקים לדרך.

כדאי להצטייד בתיונים או קפה, ממרחים כמו ריבה או חמאת בוטנים ופירות שלא נמעכים מדי :)

מים כדאי להביא בעיקר ליום הראשון, וביתר הימים תוכלו להרתיח מים ולשתות מהם.

בגדים

אז קר שם בהר מרו, וככל שתעלו גבוה יותר המזג אויר נהיה פחות חבר. מעיל טוב זה חובה, ביגוד תרמי יציל אתכם בלילות הקרים, נעליים נוחות כמובן (לא, אי אפשר לעשות את המסלול בשורש למי שתהה ;), חם צוואר וכפפות.

החלק הקשוח ביותר הוא העלייה לפסגה, בשעות הלילה יכולות להיות שם רוחות מטורפות באוכפים, ככה שצריך להתלבש לחלק הזה ממש טוב. אם אתם סובלים מקור באוזניים (כמוני) כדאי להצטייד גם במחממי אוזניים.

ציוד אחר

אוהל או מזרון שטח אין צורך לסחוב כי ישנים בבקתות, אבל שק שינה טוב הוא בגדר חובה כי בזכותו תוכלו לישון בלילה. 

עבור העלייה בלילה (ובכלל זה משהו שכדאי להכניס לרשימת ציוד של כל טיול) להצטייד בפנס ראש.

מילים אחרונות

הר מרו הוא בהחלט טראק שכדאי לשקול אם אתם מגיעים לטנזניה ורוצים לעשות את אחת האטרקציות המומלצות במדינה המגוונת הזו.

אם תחליטו לסגור את היציאה לטראק עם שבאני תמסרו לו ד"ש ממני ותספרו לי איך היה בתגובות!

--

תודה רבה לחבורה המופלאה שיצאה איתי להר המגניב הזה ותיעדה הרבה יותר ממני את החוויה שלנו. התמונות כולן, מלבד התמונה הראשית והאחרונה צולמו ע"י אותם חברים (דוד, אנחנו עדיין מחכים לתמונות שלך!).