איך להוזיל עלויות של אטרקציות באפריקה
17/07/2018
תכנון ספארי בטנזניה
29/07/2018
שמורות ספארי בטנזניה
שמורות ספארי באפריקה יש לא מעט, וזה הסיבה שספארי באפריקה הוא כנראה אחד הדברים המרכזיים שאתם צריכים להעניק לעצמכם ביבשת.
כולנו בשלב מסויים מחיינו היינו מרותקים לנשיונל ג'יאוגרפיק באיזו סצנה של אריה אוכל זברה, או תנין צד מהמים איזו אנטילופה וחלקנו ממש חלמו על היום בו הם יזכו לראות את החיות האלה במציאות.
אני חלק מאותם אנשים.
גדלתי עם אבא שאצלו קבוע הטלוויזיה הייתה פתוחה על נשיונל ג'יאוגרפיק, ובלילה לפני השינה הוא תמיד היה מספר לי סיפורים על כרישים.
בעוד הייתי עוצמת עיניים או מעבירה כשהייתה סצנה של צייד, עדיין זה בנה בתוכי את החלום לראות את החיות והטבע הזה יום אחד.
עד שיום אחד היום אחד הזה הגיע והגשמתי חלום גדול לזכות לראות את שחלמתי עליו, במציאות. היו שם אריות ופילים, זברות וג'ירפות, צ'יטות ואנטילופות, וגם כמה מהחיות היותר נדירות כמו קרנפים וכלבי בר.
אחד הדברים שאני הכי אוהבת היום, זה בביקור אצל ההורים לשבת שוב עם אבא ולראות נשיונל ג'יאוגרפיק, אבל הפעם לדעת שזכיתי להיות במקום הזה. אני הייתי שם! ואין מרגש מזה :)
מאמר זה הוא חלק מסדרת מאמרים על שמורות ספארי בטנזניה, ובחלק הזה אתמקד בשמורות השונות הפזורות ברחבי המדינה ומה ניתן לעשות ולראות בכל אחת מהן.
לקריאת החלק הבא - תכנון ספארי בטנזניה, מוזמנים ללחוץ כאן.
אז איפה עושים ספארי בטנזניה?
בטנזניה יש מספר רב של שמורות טבע ובלא מעט מהן ניתן לצאת לספארי.
למעשה, כ - 17% משטחה של טנזניה הן שמורות טבע המפוזרות ברחבי המדינה ומציעות חוויות ספארי שונות אחת מהשניה ובלתי נשכחות באותה המידה.
מכל השמורות הללו, המוכרת והמפורסמת ביותר היא שמורת הסרנגטי, שראינו לא מעט זברות נטרפות בה בטלוויזיה, ומכיוון שזה תמיד קל יותר - נתחיל עם המוכר והידוע:
שמורת הסרנגטי (Serengeti National Park)
לרוב, מי שמגיע לעשות ספארי בטנזניה יגיע לסרנגטי כחלק מחווית ספארי, ובין אם אתם צלמים מקצועיים או תיירים רגילים שאוהבים לצלם עם הפלאפון, הסרנגטי נחשבת לשמורה שפשוט חייבים לבקר בה.
מידע כללי
שמורת הסרנגטי מתפרסת על שטח של כמעט 15 אלף קמ"ר, והיא נחשבת לשמורה השנייה בגודלה בטנזניה.
השמורה נוסדה בשנת 1951, והחל משנת 1981 קיבלה גם מקום של כבוד כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.
שמורת הסרנגטי נמצאת בחלקה הצפוני של טנזניה, לא רחוק מהגבול עם קניה ומשמורת המסאי מרה בקניה.
למעשה, בין המדינות יש אומנם גבול, אבל לא גבול ממשי על מנת לאפשר לבעלי החיים לנדוד בין השמורות לאורך השנה, ואלו שתי השמורות היחידות באפריקה שבהן ניתן לחזות בנדידה הגדולה של עדרי זברות וגנו שבה זוכים לראות אלפי פריטים מהחמודים האלה.
העיר הקרובה ביותר אל השמורה היא ארושה, ומשם יוצאים לסיורי הספארי בשמורות של האיזור וביניהן הסרנגטי.
בעלי חיים בשמורה
הסרנגטי מפורסמת בשל היותה בית ודרך למיליוני בעלי הנודדים אליה וממנה. מעל למיליון גנו ומאות אלפי זברות עוברים דרך הסרנגטי במסעם אל עבר המסאי מרה ובחזרה.
אני יכולה לספר שאחד הרגעים המדהימים ביותר שחוויתי בספארי, ובכלל, היה כשעדר גנו עבר את הג'יפ שלנו. טור של עשרות גנואים חמודים רצים בסלאלומים בסוואנה הענקית, קולות הדהירה שלהם מזכירים קולות של נחל זורם, והם משאירים אחריהם חלקיקי אבק.
מלבד לנדידה הגדולה, הסרנגטי הוא ביתם של חמשת הגדולים "alll the big five" - פיל, אריה, באפלו, קרנף ונמר.
בחלקם קל יותר להבחין כמו הפילים שצועדים להם ממקום למקום, חלק נחים בין העשב או מנמנים להם כל היום כמו האריות, את חלקם תצטרכו ממש להתאמץ ולחפש טוב טוב כמו הנמרים, יש כאלה שתראו בעדרים ותרגישו שזו החיה האחרונה שתרצו אי פעם להיתקל בה כמו הבאפלו, וחלקם נדירים ביותר ורק ברי מזל זוכים לראות כמו הקרנפים השחורים.
בנוסף, בסרנגטי אפשר לצפות במעל ל - 500 סוגי בעלי כנף, ובראשם הנשרים אוכלי הגוויות האלה.
ספארי בשמורה
בשמורה ניתן לעשות ספארי מסוג Game Drive, מה שאומר שצריך להתלוות אל מדריך מוסמך עם ג'יפ, והוא גם זה שינהג ברכב ויוביל אתכם אל כל הספוטים הטובים ביותר לצפייה באריות ונמרים.
לרוב, את הסיור ספארי בשמורה משלבים עם עוד כמה שמורות באיזור למשל כמו הטרנגיטי, נגורונגורו ואגם מניארה.
שמורת נגורונגורו (Ngorongoro)
לא רחוק מהסרנגטי נמצאת שמורת נגורונגורו ורצוי מאוד שתכירו את המקום ותוסיפו אותו לחווית הספארי שלכם. עבורי השמורה הזו הייתה לחלוטין הטובה מבין כולן, אפילו יותר מהסרנגטי.
מידע כללי
שמורת נגורונגורו היא שמורה המתפרסת על פני 8,292 קמ"ר שנוסדה בשנת 1959, כ - 8 שנים לאחר שמורת הסרנגטי.
כמו הסרנגטי, גם שמורה הזו קיבלה מקום של כבוד כאתר מורשת עולמית בשנת 1979 ע"י אונסק"ו.
בעוד השמורה התברכה במגוון רחב של אגמים, ביצות, סוואנות ואפילו יערות, החלק המוכר ביותר שלה הינו מכתש נגורונגורו.
מכתש נגורונגורו נחשב למכתש הוולקני הרדום הגדול בעולם, שקוטרו כ - 19 ק"מ בערך וגובהו מעל 600 מטרים.
בעלי החיים במכתש
מכיוון שהיות והמכתש הוא מכתש, ומקיפה אותו חומה כיאה למכתשים, אומר שלא תזכו לראות ג'ירפות במכתש שכן ג'ירפות לא מסוגלות לרדת או לעלות גובה שכזה.
למרות חסרונן של הג'ירפות החמודות, שמהר מאוד הפכו לאהובות עלי ביותר מחיות הספארי, תזכו לראות במכתש, במידה ויהיה לכם מזל, קרנף או שניים.
המכתש זה האיזור היחיד משמורות צפון טנזניה בו ניתן לצפות בקרנפים הנדירים, שכן חיים שם בשמירה צמודה כ - 7 קרנפים שחורים בלבד.
למעשה, בתקופה בה אני טיילתי היו יותר בעלי חיים במכתש מאשר ביתר השמורות בהן ביקרתי וזכיתי לראות שם את כל חמשת הגדולים, כולל עדרים רבים של זברות, באפלו וגנו.
ספארי בשמורה
בדומה לשמורות הצפוניות גם כן הספארי הוא מסוג גיים דרייב, מה שאומר שניתן לסייר בשמורה ובמכתש עם מדריך וג'יפ בלבד.
הדרך למכתש מדהימה, ויש נקודות שבהן ניתן לצאת מהרכב ולצפות בו מלמעלה.
אגם מניארה (Lake Manyara)
בין הסרנגטי ושמורת נגורונגורו לשמורת הטרנגירי מסתתרת לה שמורה קטנה בשם אגם מניארה.
מידע כללי
שמורת אגם מניארה היא אחת השמורות הקטנות של טנזניה והיא מתפרסת בסה"כ על 330 קמ"ר.
השמורה נוסדה בשנת 1960, וגם היא נמצאת לא רחוק מהעיר ארושה.
האגם ניזון מהמים הזורמים אליו מנהר הסימבה ונהר המקויוני, וכמובן מהגשמים בעונה הגשומה שיוצרים ביצות שסופן גם לזרום אל האגם.
בעלי חיים בשמורה
למרות גודלה של השמורה היא עדיין משמשת בית ללא מעט בעלי חיים, החל מאימפלות וזברות, היפופוטמים ובבונים ועד לנמרים שבהם קשה יותר להבחין.
אבל הכוכבים הגדולים של השמורה הם ללא ספק בעלי כנף, בשמורה ניתן לצפות במעל ל - 400 סוגי ציפורים.
שטחים של יערות מכסים את השמורה, ונוף ירוק וצהוב ילווה אתכם במהלך הסיור יחד עם קולות קופי הורווט הקופצים מבין העצים.
ספארי בשמורה
בשמורה מספיק לטייל יום אחד ולרוב מי שיוצא לסיור באיזור האגם משלב אותו יחד עם ימים נוספים בסרנגטי, נגורונגורו ושמורת טרנגירי.
שמורת טרנגירי (Tarangire National Park)
שמורה נוספת הנמצאת באיזור הצפוני של טנזניה היא שמורת טרנגירי.
מידע כללי
שמורת הטרנגירי נוסדה בשנת 1970, בעוד שמורת הטרנגירי משתרעת על שטח צנוע של 2,850 קמ"ר, ניתן לראות בה לא מעט בעלי חיים, אבל הדבר המיוחד בה באמת זה שהיא הבית של עצי הבאובב הגדולים והמפורסמים שעומדים לבדם באמצע הסוואנות של הפארק.
למעשה העצים הללו הפכו לסמל השמורה, וגם הכניסה לשמורה מסומנת באמצעות עץ באובב ענקי.
יש שאומרים שהעצים הללו יכחדו בעתיד בטנזניה, כי אחד הדברים שבעצם הורגים את העצים הללו אלו הפילים. היצורים הענקיים האלה מתחככים בעצים ופוצעים אותם עד לרמה שהם מתחילים למות.
בעלי חיים בשמורה
עוד דבר מאוד מיוחד בשמורה, שלא הרבה אנשים מעריכים כי רובם מתלהבים בעיקר מהאריות, היא העובדה שבשמורה מסתובבים כלבי בר נדירים.
בביקור שלי בשמורה זכיתי לראות שני כלבים כאלה, בעוד המדריך שלי, שכבר 12 שנה מעביר סיורים בשמורות הללו, ראה אותם בפעם הראשונה.
את רוב חיות הספארי ניתן לראות בשמורה, החל מג'ירפות, יענים, זברות ופילים, לא מעט טורפים ומעל ל - 500 מינים של ציפורים.
מספר בעלי החיים בשמורה מושפע מעונות הנדידה של בעלי החיים, וישנם חודשים שבהם ניתן לצפות באלפי גנואים וזברות בשמורה.
נהר הטרנגירי הוא מקור המים היחיד בשמורה ושם לרוב מתרכזים רוב בעלי החיים ובניהם הפילים שמאוד אוהבים לשחק במים ולהעביר בהם את הימים החמים.
ספארי בשמורה
אם אתם יוצאים לסיור ספארי באיזור מאוד כדאי להוסיף את שמורת הטרנגירי למסלול שלכם, במיוחד אם אתם מטיילים בעונה היבשה.
גם במקרה הזה, כניסה לשמורה מתבצעת אך ורק עם מדריך מוסמך וג'יפ.
שמורת סלוס (Selous Game Reserve)
אם נרד טיפה אל דרום מזרח טנזניה, מסתתרת לה שם שמורה בשם שמורת סלוס, הפחות מוכרת למטייל הישראלי.
מידע כללי
שמורת סלוס היא לא רק השמורה הגדולה ביותר בטנזניה, היא גם זכתה בכבוד להיות השמורה הגדולה ביותר באפריקה, המתפרסת על פני יותר מ - 54,000 קמ"ר.
לא רק שהשמורה גדולה, היא אפילו יותר גדולה מסוואזילנד, והיא נוסדה בשנת 1922, והפכה לאתר מורשת עולמי של אונסק"ו כ - 60 שנה אחרי, בשנת 1982.
בעלי חיים בשמורה
שמורת סלוס נחשבת למגוונת במיוחד בנופה. החל מיערות, גבעות, סוואנות, ביצות, אגמים ונהרות, מה שמביא למגוון רחב של בעלי חיים הפוקדים את השמורה.
שמורת סלוס היא ביתם של מעל ל - 3000 אריות, ונחשבת למקום מושבם של מחצית מאוכלוסיית הפילים בטנזניה, ובנוסף ניתן לצפות שם ביתר בעלי החיים המוכרים כמו היפופוטמים, תנינים, ג'ירפות, קודואים וכדומה.
ספארי בשמורה
מפאת גודל השמורה, נוטים לחלק אותה לשני חלקים - סלוס הצפונית וסלוס הדרומית.
חוויית הספארי הסטנדרטית מתבצעת בחלק הצפוני של השמורה בו תזכו לראות מגוון רחב מאוד של בעלי חיים. מלבד גיים דרייב ניתן לחוות בשמורה גם שייט ספארי וספארי רגלי מלווה בריינג'רים חמושים. (מה שלא ניתן לעשות בשמורות הצפוניות של טנזניה כמו הסרנגטי).
החלק הדרומי של השמורה לעומת זאת שמור לצערי בעיקר למסעות ציד בפיקוח.
צמוד לשמורת סלוס קיימות עוד שתי שמורות קטנות בשם Mikumi National Park ו Udzungwa Mountains National Park, המספקות חוויות ספארי ייחודית משלהן.
בעוד הראשונה תספק לכם חוויות ספארי הדומה לסרנגטי בנופיה ובעלי החיים שבה, השניה תספק חווית ספארי טרופית יותר המלאה ביערות גשם, מפלים וקופים.
שמורת רואהה (Ruaha National Park)
במרכז טנזניה, מזרחית לשמורת סלוס, ישנה שמורה נוספת שבה ניתן לעשות סיורי ספארי והיא שמורת רואהה.
מידע כללי
שמורת רואהה גם היא אחת השמורות הגדולות בטנזניה, אשר נוסדה בשנת 1964, ומתפרסת על שטח של כ - 13,000 קמ"ר, ועם זאת גם פחות מוכרת למטיילים רבים.
שמורה רואהה נקראת כך על שם נהר הרואהה שחלק ממנו זורם בתוך השמורה והוא סימן ההיכר המובהק ביותר שלה.
למעשה השמורה הזאת, בניגוד ליתר השמורות שהן יותר סוואנות, ניחנה ביותר מ - 1,600 סוגים שונים של צמחייה.
בעלי חיים
בעונה היבשה הנהר הופך לכמה בורות מים בודדים מה שנותן לטורפים את ההזדמנות הטובה ביותר לציד שכן עדרים שלמים מגיעים לנהר לשתות.
יש לא מעט טורפים בשמורה כגון אריות, צ'יטות, נמרים וכלבי בר וכנראה גם סיכוי לא רע בכלל לצפות במרדף.
מלבד לטורפים ולעדרי אנטילופות, נמצאים בה בין ריכוזי הפילים האפריקאים הגדולים ביותר במזרח אפריקה וניתן לצפות שם בעדרים של עשרות פריטים של פילים שמנמנים מתפננים להם לצד עצי הבאובב הגדולים.
שמורת קטאבי (Katavi National Park)
שמורת קטאבי היא אחת השמורות הפחות מוכרות בטנזניה, והיא נמצאת במערב המדינה, לא רחוק מאגם טנגניקה.
מידע כללי
השמורה מתפרסת על שטח של כ - 4,471 ק"מ והיא נוסדה בשנת 1974.
מכיוון שלא מגיעים הרבה תיירים לשמורה, היא נחשבת לפראית במיוחד ואלו אחת מפנינות של טבע לא נגוע בטנזניה.
ההגעה לשמורה היא לא פשוטה, ורק האמיצים וההרפתקנים מגיעים אליה, או כאלה שיש להם כסף, מכיוון שהדרכים אליה קשות במיוחד ולרוב מגיעים אליה באמצעות מטוסים.
נהר הקאטומה (Katuma River) הוא מקור המים המרכזי בשמורה במהלך השנה, ובנוסף לו ישנם שני אגמים התוחמים את השמורה אבל הם חוזרים ונעלמים בין העונה הרטובה ליבשה.
בעלי חיים בשמורה
העונה היבשה היא לחלוטין ההזדמנות הטובה ביותר לביקור בשמורה מכיוון שבעלי החיים מתרכזים באיזור הנהר.
ניתן לצפות שם באלפי היפופוטמים וקרוקודילים המשתכשכים להם בביצות. עוד מהכוכבים הגדולים של השמורה הם הבאפלו שניתן לצפות בה באלפי פריטים שלהם, ומעל ל - 400 מינים של בעלי כנף.
ספארי בשמורה
השמורה מציעה סיורים מסוגים שונים החל מספארי ציפורים, ספארי רגלי, ספארי לילי וגיים דרייב.
מילים אחרונות
במאמר זה בחרתי לסקור את השמורות השונות ברחבי טנזניה, גם את הלא מוכרות מביניהן, ולהציג מידע גם על המקומות הפחות מתויירים של טנזניה.
במידה ואתם מעונינים לקרוא מידע נוסף על השמורות הללו, באתר הזה ניתן למצוא המון מידע על אטרקציות מעניינות בטנזניה.
במאמרים הבאים אספר איך כדאי לארגן ספארי, מסלולים מומלצים, עם מי, העלויות השונות, ועל מה כדאי לשים לב כשמזמינים חבילת ספארי.
--
בעוד תיארתי כאן לא מעט שמורות, התמונות צולמו בשמורות המוכרות כמו הסרנגטי, נגורונגורו וטרנגירי. כל התמונות צולמו על ידי ולא ניתנות לשימוש או לפרסום ללא רשות או קרדיט.
11 Comments
כתבה מעולה.אשמח לקבל / לקנות חומר נוסף אודות שמורות הטבע/ספארי תיכנון טיול.
בדיוק בסופ"ש דיברתי עם חבר שחזר מהספארי בטנזניה, אמר שאסור לפספס את החוויה הזו. ושזה ממש שונה מחווית הספארי ברמת גן 🙂
פחח עולם ומלואו 🙂
ולגמרי אסור לפספס!
תמונות מקסימות והמידע ברור ומסודר. בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת טיילתי בקניה והייתי בסיור ספארי בכמה שמורות. זו היתה חוויה מדהימה.
בקניה דווקא לא הייתי – זה אחד היעדים הבאים שלי ביבשת.
הבנתי ששמורת המסאי מרה משוגעת בנדידה הגדולה..
התמונות כלל כך יפות!
מקווה שאגיע למקומות האלה בקרוב זה נראה מדהים!!
כדאי ממש! ספארי בטנזניה זו אחת החוויות היותר מיוחדות שיש 🙂
לא יודעת אם אגיע למקומות האלו אבל אהבתי את הפוסט.
נשמע סופר חוויתי.
למה שלא תגיעי?
ד"א אפשר לארגן חוויות ספארי גם בצורה שהיא לא תרמילאית (וההבדלים במחיר לא כאלה נוראים).
חווית טבע שכזו כדאי לנסות לפחות פעם בחיים 🙂
מדהים, אני חולמת לעשות את זה עם הילדים שלי, מה דעתך על טיול כזה לילדים קטנים? מאיזה גיל הוא מתאים?
אני חושבת שזו חוויה מדהימה למשפחה.
רק צריך לשים לב שנמצאים שעות רבות בתוך הרכב ולילדים זה בטח יכול להיות משעמם בשלב מסוים.
ועם זאת, יצא לי לעשות סיור ספארי ביבשת שהייתה שם ילדה בת שלוש אפילו 🙂