הקונגו נייל טרייל
31/05/2018
ביקור אצל שבט המסאי
02/06/2018
טראק הר מרו בטנזניה
הפוסט עודכן בקיץ 2023.
הטראק בהר מרו הוא אחד הטראקים המוכרים והמאתגרים יותר שיש לטנזניה להציע.
הר מרו הוא הר געש רדום שהפסגה שלו מגיעה לגובה של 4,562 מטר מעל פני הים והוא נחשב לחמישי בגובהו באפריקה.
ההר ממוקם לא רחוק מההר קילימנג'רו, ובזמן ההליכה בו זוכים להביט בנוף של הקילימנג'רו שמציץ מבין העננים ובפסגתו תזכו גם לאחד המחזות המרהיבים ביותר שניתן לצפות ביבשת אפריקה.
אורך הטראק בהר מרו הוא בין שלושה לארבעה ימים וההבדל המרכזי ביניהם הוא חלוקת הירידה מהפסגה ליום אחד או יומיים.
בעיניי הטרק בהר מרו הוא אופציה מעולה לטראק ביבשת אפריקה בכלל ובטנזניה בפרט מהרבה מאוד בחינות.
הר מרו מעולה למי שרוצה הכנה קטנה לקילימנג'רו, להתרגל לגובה ולהיכנס קצת לכושר.
בנוסף הוא אידיאלי למי שפחות בעניין להשקיע את התקציב או הזמן בטיפוס הקילימנג'רו.
אבל למען האמת, הר מרו עומד בפני עצמו, ולא רק כצל של הקילימנג'רו, כאחד מהטרקים היותר יפים שאפשר לעשות ביבשת אפריקה.
אז יאללה, נתחיל במסע..!
מידע כללי לקראת היציאה לטרק בהר מרו
עונות מומלצות לטרק בהר מרו בטנזניה
בעיקרון את הטרק בהר מרו ניתן לעשות לכל אורך השנה.
אני למשל טיפסתי את ההר בחודש דצמבר, שנחשב חודש גשום יחסית, ואם להיות כנה - גשם לא היה וקיבלנו תנאים טובים למדי לכל אורך הטרק.
אם חשוב לכם להיות על הצד הבטוח יותר, החודשים הטובים לטפס את ההר הם בין יוני - אוקטובר, הנחשבים לעונה היבשה בטנזניה.
עם זאת, יש שאומרים שהראות הטובה ביותר היא דווקא בין החודשים דצמבר - מרץ, אך כפי שאתם רואים - אין תשובה שהיא חד משמעית בעניין.
אם אתם כבר בטנזניה ורוצים טיפוס מדהים, נופים יפים וקצת אתגר - פשוט נסו לברר את תנאי מזג האוויר שם במהלך שהותכם ותחליטו בהתאמה.
האם כדאי לסגור מראש את הטרק להר מרו?
זו כבר שאלה שהתשובה אליה מתאימה לאופי שלכם כמטיילים.
אני אישית פחות אוהבת לסגור הכל מראה לקראת הטיולים שלי בעולם, ומעדיפה להגיע ולנסות לסגור אטרקציות כמה ימים לפני כן.
את היציאה לטרק להר מרו סגרנו ממש כמה ימים לפני כן, וזה היה דיי פשוט עבורנו למצוא מי שיוציא אותנו לטרק.
עשינו לפני כם כמה ימים של ספארי בטנזניה ומאוד אהבנו את השירות שקיבלנו שם עם המפעיל דרכו יצאנו, והחלטנו לסגור איתו גם את הטרק להר מרו.
אם אתם רוצים קצת יותר ארגון במסלול הטיול שלכם, ניתן לסגור מרחוק אם אחד המפעילים (רצוי לברר מראש בקרב מטיילים מי מומלץ).
עם איזו חברה לצאת לטראק בהר מרו?
הטראקים להר מרו יוצאים מהעיר ארושה בטנזניה ויש לא מעט חברות שישמחו מאוד שאיתם תצאו למסע הזה.
החבורה שלנו באופן אישי יצאה לטראק הזה עם שבאני, שאיתו גם עשינו את הספארי בסרנגטי והיינו מאוד מרוצים, וגם כי התחברנו אליו ברמה האישית.
הקילימנג'רו מציץ בין העננים
עלויות הטראק בהר מרו טנזניה
המחירים הממוצעים המוצעים לטראק משתנים בהתאם לחברה איתה תחליטו לצאת לטיול.
עם זאת, הבנת הפרמטרים השונים מהם מורכב המחיר מאפשר לכם לדעת מהם המחירים הקבועים ומה המשתנים ואיפה תוכלו להתגמש כדי להוריד את העלויות.
מיסי השמורה
הר מרו הוא חלק מהפארק הלאומי של ארושה וכניסה לשמורה עולה כסף, כי מה לעשות, מישהו שומר על הטבע שתוכלו לטייל שם ומתחזק לכם את הבקתות והתשתיות הקיימות במחנות.
המחיר של המיסים יכול להשתנות משנה לשנה והוא מתחלק למיסי שהות בשמורה ומיסי לינה בשמורה.
כלומר על כל יום ועל כל לילה בו אתם שוהים בשמורה אתם משלמים ולכן, אם תבחרו לעשות את הטראק בשלושה ימים ולא ארבעה, תשלמו כמובן פחות.
מיסי חילוץ
כל אדם שנכנס לשמורה חייב לשלם מיסי חילוץ ויכול לבחור אם להשתמש בשירות או לא.
שירות החילוץ בעצם אומר שאם תרצו טרמפ מהמחנה הראשון בחזרה לכניסה לשמורה, תוכלו לעשות זאת עם רכב שיחסוך לכם את זמן הירידה מטה.
ההליכה מטה אורכת כ - 5 קילומטר לערך, וטרמפ בהחלט יכול לחסוך לכם ואת כאבי הברכיים שבאים עם זה.
מיסי ריינג'ר
את הטיול שלכם להר מרו מלווה ריינג'ר של הפארק שאתם מחויבים שיתלווה אליכם לפחות לחלק הראשון של הטראק בגלל חיות הבר שמסתובבות באיזור.
הוא אמור בגדול לירות באויר במידה ומשהו יחליט לתקוף אתכם.
התשלום לריינג'ר הוא לכל יום בו אתם שוהים בשמורה וזה מתחלק בין כל האנשים שיוצאים איתכם לטראק.
לכן ככל שתהיו קבוצה גדולה יותר כך תספגו הוצאה נמוכה יותר עבור החלק הזה.
פורטרים
הפורטרים הם אלו שסוחבים לכם את התיקים ועושים לכם חיים קלים, וככל שתיקחו אתכם פחות ציוד כך תוכלו לשכור את שרותם של פחות פורטרים ולשלם פחות.
אנחנו היינו חבורה של שישה, ובדר"כ מצמידים פורטר לכל אדם + פורטר נוסף שסוחב את האוכל + פורטר נוסף עוד שסוחב את ציוד הבישול.
כלומר, עבור שישה אנשים ייתכן ויצמידו לכם 8 פורטרים.
זה המקום שלכם להתייעל מבחינת עלויות שכן הרבה מהציוד שתסחבו איתכם אולי ביתר הטיול, לא באמת יהיה רלוונטי לטראק עצמו.
קחו איתכם רק את הציוד ההכרחי ואת היתר ניתן לרוב להשאיר בהוסטל/במלון בו אתם שוהים.
אנחנו למשל היינו שישה אנשים ושכרנו את שירותם של 3 פורטרים בלבד.
חלק החליטו לסחוב את הציוד שלהם על הגב (גיא כמובן), את הציוד הנותר שלנו חילקנו לשני תיקים בלבד שבו גם פיזרנו חלק מהאוכל, ועוד תיק שבו היה הציוד הנדרש לבישול.
וזכרו - בסופו של יום מישהו סוחב את הציוד הזה, אז תהיו מטיילים טובים לפורטרים שלכם ואל תגזימו בציוד :)
שירותי טבח ואוכל
גם פה יש לכם את האופציה לבחור אם אתם מעוניינים בטבח שיקנה אוכל ויבשל לכם את הארוחות או לחלופין, לעשות זאת בצורה עצמאית.
לא תמיד יש את הכוח בסוף יום של הליכה לבשל ולפעמים כדאי לשלם טיפה יותר בשביל הנוחות הזאת והאוכל החם - וכאן הבחירה בידכם.
אנחנו באופן אישי החלטנו לעשות את הקניות של האוכל בצורה עצמאית וע"י כך לשלוט בכמות האוכל שאנחנו קונים ובמחיר של כל דבר, אבל כן בחרנו שיתלווה אלינו טבח כי מה לעשות, הרבה יותר נחמד לנוח מאשר לבשל עכשיו לשישה אנשים בסוף יום ארוך.
יכולה להגיד שזו בהחלט הייתה החלטה טובה במקרה שלנו.
מדריך
גם במקרה של הטרק בהר מרו תזדדקו למדריך שיתלווה אליכם כחלק מהרגולציה בטנזניה.
ותראו, צריך שמישהו יוביל אתכם במסלול או יסחב אתכם על הגב אם אתם עייפים :)
טיפים
אל תשכחו שבין כל ההוצאות הללו, נותני השירות שליוו אתכם מצפים בסוף היום לטיפ.
נהוג להשאיר טיפ במקרה זה, וגובה הטיפ הוא בהתאם לרחשי ליבכם.
אנא, השאירו טיפ הוגן לאנשים שהיו שם לבשל לכם את האוכל, לסחוב לכם את הציוד ולהוביל אתכם בבטחה.
מעדיפים לנוח :)
מסלול הטראק בהר מרו טנזניה
הטראק בהר מרו יכול להתחלק לשלושה או ארבעה ימים, וההבדל הניכר ביניהם זה שבארבעה ימים מחלקים את הירידה מהפסגה ליומיים במקום ליום אחד.
האופציה הזו היא חשובה למי שסובל מבעיות ברכיים ולא רוצה לקחת סיכון.
העומס על הברכיים הוא גדול מכיוון שביום האחרון יורדים רגלית לפחות 2,000 מטר.
אם אתם בכושר טוב ולא סובלים מפציעות ברכיים או שאתם קמצנים כמוני, כדאי לבחור במסלול של השלושה ימים ואח"כ להתחנן לאחד מהחברים שלכם למסאז' ברגליים בסיום הטראק :)
יום 1
בשעות הבוקר יבואו לאסוף אתכם מההוסטל/המלון בו תישנו ומשם תסעו אל שער Momela.
את כל הביורוקרטיה של היציאה לטראק המארגנים עושים שם וזה יכול לקחת זמן.
בזמן הזה לרוב תסופק לכם ארוחה קלה, אך תיזהרו מהבבונים באיזור, הם יגנבו לכם את האוכל ללא בושה!
החלק הראשון של הר מרו הוא הליכה במן אחו פתוח ואם אתם ברי מזל אולי תוכלו לראות קצת חיות.
לאחר מכן מתחילים בטיפוס של כ - 1,000 מטר בערך, בתוך איזור יערי, וגם שם יש סיכוי לא רע להיתקל בכמה חיות (לי יצא לראות כמה קודואים מקפצים במהירות מצד אחד של השביל לשני).
ביום הראשון תצעדו בעצם אל עבר המחנה הראשון שנקרא Miriakamba שהוא בגובה של כ - 2,514 מטר ושם בעצם מעבירים את הלילה הראשון.
היום הראשון יכול להתחלק לשתי דרכים וזה בהתאם לזמן שיש לכם, לכוח, ולמען האמת - לגחמות של החברה איתה אתם יוצאים.
את ההליכה למחנה אפשר לעשות בדרך קיצור שאורכה כ - 5 ק"מ, ובדרך אירוך של כ - 10 ק"מ שדרכה אומרים שאפשר לראות הרבה יותר חיות.
הטיפוס ביום הראשון. סיכוי טוב לראות חיות
יום 2
ההליכה ביום השני בעצם מתחלקת לשני חלקים -
בשעות הבוקר יוצאים מהמחנה ומתחילים טיפוס של 1,000 מטר אל כיוון המחנה Saddle Hut שגובהו 3,570 מטר.
הטיפוס יחסית תלול, ובהתחלה שלו עדיין תחוו את נוף היער הירוק, אבל עם ההתקדמות ממש תוכלו לראות את השינוי בצמחייה ואפילו את השינוי באדמה.
הטיפוס יחסית קצר (בין 3 - 4 שעות הליכה) ולאחר מכן תוכלו לנוח במחנה ולאכול ארוחת צהריים.
החלק השני מתחיל בשעות הצהריים שבו מטפסים אל "מרו הקטן" שזו פסגה בגובה של 3,820 מטר והמטרה העיקרית של הטיפוס לשם היא לתת לגוף להתרגל לגובה לפני העלייה לפסגה.
העלייה למרו הקטן אורכת בערך כשעה (תלוי ממש בקצב שלכם) וזו הזדמנות יפה לראות את הנוף של השמורה שמסביבכם.
לאחר העלייה למרו הקטן יורדים בחזרה למחנה לארוחת ערב, והיישר למיטה בניסיון לישון כי מחר קמים מוקדם!
מרו הקטן, הכנה לפני העלייה לפסגה
יום 3
את היום השלישי מתחילים עוד לפני שבכלל אפשר להחשיב את זה שעבר יום, כי את הטיפוס לפסגה מתחילים בשעות הלילה.
השקמה היא באיזור חצות, ואחרי "ארוחת בוקר" קלה מתחילה ההליכה של בערך כ - 4 שעות בחושך גמור, ועלייה של כ - 1,000 מטר, כשכל מה שמאיר לכם את הדרך הוא אור הירח (ופנסי הראש שלכם כמובן).
המטרה שלכם להיום היא להצליח להגיע לפסגת הר מרו לקראת זריחה כדי לראות אותה זורחת מהקילימנג'רו.
הפסגה של הר מרו היא בגובה 4,562 מטר וההליכה אליה היא תלולה וסלעית, ולמי שיש פחד גבהים אז טוב שההליכה היא בחושך :)
למעשה זה החלק המרשים ביותר של הטראק בעיניי, ולמזלכם תוכלו לחוות את הנוף המפתיע שלפניכם דווקא כשתרדו מהפסגה.
אם אכן היה לכם עוד כוח, תעצרו להתרשם מהמכתש שפספסתם בעלייה שלפתע יתגלה אליכם, ומהר הקילימנג'רו שמבצבץ מכל מיני מקטעים.
העלייה לפסגה והנוף המרשים של הקילימנג'רו שווים את המאמץ ואני יכולה אפילו להגיד שזה היה אחד הרגעים החזקים ביותר שהיו לי של אושר עילאי בטיול שלי באפריקה.
אחרי שנחתם וקפאתם בפסגה מתחילה הירידה למטה והיא מחולקת לשלושה מקטעים.
החלק הראשון של הירידה הוא למחנה Saddle Hut בו ישנתם בלילה שם תוכלו לנוח קצת, לאכול ולהחליט אם תרצו להשתמש בשירותי החילוץ עבור המקטע השלישי.
לאחר מכן תמשיכו רגלית את החלק השני בירידה חזרה למחנה הראשון Miriakamba, ומשם במידה והחלטתם להשתמש בשירות החילוץ, תחסכו לכם את ההליכה בשחלק השלישי ויגיע רכב שיסיע אתכם אל עבר שער השמורה.
המלצה - ירידה של 3,000 מטר ביום אחד יכולה להיות קשוחה לברכיים, וחבל ממש לקחת סיכון בנושא הזה כי כה אמרו חכמינו "כדאי לשמור טוב טוב על הכתפיים והברכיים".
אז אלא אם אתם בכושר על, מכירים את הגוף שלכם, ולא קיבלתם שברי מאמץ בשירותכם הצבאי - אפשר לוותר על החילוץ ולהמשיך את הירידה רגלית.
הערה חשובה - ההחלטה בנוגע לחילוץ במקטע האחרון צריכה להיות גורפת לכל הקבוצה ולא ניתן להתפצל ובטח שלא לרדת לבד (גיא!) את החלק האחרון.
לחלק זה בשמורה מתלווה אליכם ריינג'ר אחד שחייב להיות לידכם, שאלא אם יש לו כוחות על, הוא לא יוכל לפצל עצמו לכמה חלקים ולהתלוות לכל אדם בקבוצה בנפרד.
רגעים של אושר עילאי :)
ציוד מומלץ לטראק
למרות שניתן לשכור את שירותיהם של פורטרים בטראק, עדיין מומלץ לא לקחת ציוד שהוא לא נחוץ.
אוכל
את האוכל יכול לארגן הטבח שמלווה אתכם או שתוכלו לרכוש אותו עצמאית.
בכל מקרה כדאי לכלול שם מוצרים כמו אורז ועדשים (לא שעועית!) שעשירים בחלבון ויחזירו את האנרגיה לגוף, ירקות שורש שגם אפשר להכין איתם מרק, לחם כמובן, וצ'וקולוקים לדרך.
כדאי להצטייד בתיונים או קפה, ממרחים כמו ריבה או חמאת בוטנים ופירות שלא נמעכים מדי :)
מים כדאי להביא בעיקר ליום הראשון, וביתר הימים תוכלו להרתיח מים ולשתות מהם בדרך.
בגדים
אז קר שם בהר מרו, וככל שתעלו גבוה יותר המזג אויר נהיה פחות חבר.
מעיל טוב זה חובה (אני אישית משתמשת בתרמובול הטבעוני של The North Face) שמלווה אותי כבר מעל 5 שנים בכל הטיולים שלי בעולם.
ביגוד תרמי יציל אתכם בלילות הקרים, נעליים נוחות כמובן (לא, אי אפשר לעשות את המסלול בשורש למי שתהה ;), חם צוואר וכפפות.
החלק הקשוח ביותר הוא העלייה לפסגה. בשעות הלילה יכולות להיות שם רוחות מטורפות באוכפים, ככה שצריך להתלבש לחלק הזה ממש טוב.
אם אתם סובלים מקור באוזניים (כמוני) כדאי להצטייד גם במחממי אוזניים.
ציוד אחר
אוהל או מזרון שטח אין צורך לסחוב כי ישנים בבקתות, אבל שק שינה טוב הוא בגדר חובה כי בזכותו תוכלו לישון בלילה.
עבור העלייה בלילה (ובכלל זה משהו שכדאי להכניס לרשימת ציוד של כל טיול) להצטייד בפנס ראש.
מילים אחרונות
הר מרו הוא בהחלט טראק שכדאי לשקול אם אתם מגיעים לטנזניה ורוצים לעשות את אחת האטרקציות המומלצות במדינה המגוונת הזו.
אם תחליטו לסגור את היציאה לטראק עם שבאני תמסרו לו ד"ש ממני ותספרו לי איך היה בתגובות!
ואם בא לכם לקרוא על טראקים נוספים מומלצים בטנזניה, מוזמנים לקרוא את סיפור הדרך שלי ברכס הרי האוסמברה, וגם את המסע שלנו בהרי האולוגורו.
אם התוכן שלי עוזר לכם במהלך הטיולים שלכם, אשמח שתעזרו לי להמשיך לגדול וליצור תוכן נוסף. הדרך הכי מופלאה, מלבד להמשיך לבקר בבלוג שלי ולהשתמש בקישורים שלי, היא לעקוב אחרי באינסטגרם..!
קישור לעמוד האינסטגרם שלי תוכלו למצוא כאן >>
תודה רבה על התמיכה ומאחלת לכם טיול מדהים אל הר מרו בטנזניה :)
--
תודה רבה לחבורה המופלאה שיצאה איתי להר המגניב הזה ותיעדה הרבה יותר ממני את החוויה שלנו.
התמונות כולן, מלבד התמונה הראשית והאחרונה צולמו ע"י אותם חברים (דוד, אנחנו עדיין מחכים לתמונות שלך!).
יש לי התוודות..
חלק מהקישורים בפוסט זה הם קישורי שותפים, מה שאומר שאם אתם לוחצים עליהם ומזמינים דרכם, זה לא עולה לכם יותר, אבללל אתם בהחלט מקדמים אותי לעבר המיליון הראשון שלי ;)
החלום שלי זה להתפרנס מהבלוג הזה, ואני מקווה שבזה שאני מקרבת אתכם לטייל במקומות עליהם חלמתם, תוכלו לקרב אותי להגשמת החלום שלי.
אז רק אם אתם מעריכים את התוכן שלפניכם ומאמינים בי, הכי אשמח שאת ההזמנות לטיול שלכם תזמינו דרך אותם קישורים.
