
טראק הר מרו בטנזניה
01/06/2018
טראק הרי הרוונזורי
03/06/2018
ביקור בשבט המסאי
בשבט המסאי התאהבתי מהרגע שהגעתי לטנזניה. משהו משך אותי אליהם ואל התרבות שלהם עוד בארושה, בימים הראשונים שלי בטנזניה.
מהרגע שראיתי אותם מסתובבים ברחוב, מכוסים בשמיכת המסאי שלהם, הרגשתי שיש בהם משהו מיוחד יותר מהשאר, משהו שרציתי להכיר יותר לעומק. (וללא ספק להשיג לעצמי שמיכת מסאי אחת).
ולכן, לא לקח יותר מדי עד שהתגבש בתוכי הרעיון להתארח אצלם בכפר ולהכיר את התרבות ואורח החיים שלהם. למרות שפחדתי שישחטו לידי איזו עז או פרה, לקראת סוף הטיול שלי בטנזניה פגשתי משפחה מופלאה שאירחה אותי אצלה, שעד היום אני בקשר איתם.
קצת על שבט המסאי
את שבט המסאי תוכלו לראות בעיקר באיזורים של קניה וטנזניה, וקל מאוד לזהות אותם גם בזכות הלבוש המיוחד שלהם, וגם כי בניגוד להרבה שבטים אפריקאים אחרים הם שומרים עדיין על אורח חיים מסורתי והתרבות הייחודית שלהם.
ועם זאת, למרות הרצון לשמור בצורה קנאית על המסורת, בשנים האחרונות כבר תוכלו לראות ילדי מסאי קטנים הולכים לבית ספר ורוכשים השכלה, ולאט לאט גם האוכלוסיה הבוגרת יותר מתחילה להשתלב בחברה האפריקאית.
בין השאר הם למדו יפה יפה גם איך לעשות כסף מהייחוד שלהם, ולכן סיכוי טוב שתיתקלו בבני השבט באיזורים התיירותיים של חלקים אלו באפריקה, כמו המסאי מרה בקניה ושמורת נגורונגורו בטנזניה, כשהם מבקשים כסף על תמונה איתם או מוכרים את המוצרים שהם מכינים.
אנקדוטה קטנה - היום הם כבר לא מכינים ידנית את שמיכות המסאי שתראו בכל מקום, זה למעשה כבר מיוצר בצורה תעשייתית יותר.
למרות שתרבות המסאי הפכה למסחרה תיירותית באיזורים מסויימים, עדיין רוב המשפחות שומרות על המסורת בצורה אותנטית והדרך הכי טובה להכיר אותם היא להתחבר אליהם לחוויה בלתי נשכחת, או לקרוא כאן מידע נוסף על השבט.

שום עז לא נשחטה, רק יוצאים לרעות צאן בקרוב :)
איך הגענו למשפחת המסאי שלנו?
אל משפחת המסאי אצלה התראחנו הגענו ממש במקרה.
לפני שהתפצלנו למדינות אחרות, היו לי ולגיא כמה ימים לחשוב מה בא לנו לעשות. למרות שדיברנו על להתארח אצל משפחת מסאי עוד כשרק הגענו לטנזניה, לא ידענו איך להגיע לאחת שתארח אותנו באופן אותנטי, בלי הצגות מיותרות, ופשוט תתן לנו לחיות לצידם וללמוד על התרבות שלהם.
כשהגענו לעיר מורוגורו כדי לצאת לטראק בהרי האולוגורו, נתקלנו בלא מעט מקומיים השייכים לשבט המסאי ואני לא יכולתי שלא להתאהב בהם כל פעם עוד ועוד.
לבסוף, החלטנו להגיע למשרד התיירות בעיר ולנסות להוציא מהם מידע איפה באיזור יש כפרים של שבט המסאי ואיך מגיעים אליהם בתקווה שנוכל ליצור קשר עם מישהו מאחד הכפרים שירצה לארח אותנו.
אחרי מניפולציה מאוד מעודנת שלי ושל גיא במשרד התיירות, הצלחנו להגיע לבת שבט מסאי שמדברת אנגלית.
בשיחה הסברנו לה שאין לנו הרבה כסף, ושאנחנו לא מעוניינים בשום דבר מיוחד, רק לבוא לפגוש אותם, להרגיש איך זה לחיות לצידם ושנביא את כל מה שאנחנו צריכים עבורנו כדי לא להיות טרחה עבור המשפחה.
היא שמחה לקשר אותנו אל אח שלה, מת'יו והסבירה לנו לאן להגיע לכפר שלהם.
תוך כמה שעות כבר היינו מצויידים באוכל עבורנו ועבורם (Sharing is caring), אוהל שנוכל להקים אצלם בחצר ובעיקר מלא סקרנות (לפחות אצלי) לאיך יהיה איתם.

אוכלים יחד מאותו הסיר, כי sharing is caring :)
משפחת המסאי שלנו
לא רחוק מהכניסה לכפר שלהם פגשנו את מת'יו, בן שבט המסאי שהוא היחיד בכפר שלהם שלמד לתואר ומדבר אנגלית שוטפת, שהגיע לפגוש וללוות אותנו אל הכפר והמשפחה שלו.
אחרי הליכה קצרה בתוך הבוש שם הוא הראה לנו בדרך מאיפה הם שואבים מים ולימד אותנו כמה מילים בשפת המסאי, הגענו לכפר שלו.
הכפר בו הוא גר בנוי מכל מיני בתים רנדומליים שבהם גרים בני המשפחה שלו, יחד עם לא מעט עיזים ופרות, והכלב המשוגע בעולם גולי :)
מאותו רגע והלאה לימים הקרובים אכלנו איתם מאותו הסיר, ישבנו איתם אפילו סתם ככה, יצאנו לרעות איתם צאן ולהתקלח במקורות המים של הפרות (גיא!), שיחקנו איתם את משחק הכיסאות, התלבשנו כמוהם ויצאנו להסתובב בשטח שמסביב (ואפילו גילינו גידולים מאוד מרשימים של צמח שעושה שמח).
בגדול, פשוט חיינו כמוהם את החיים הפשוטים שלהם ולא נזדקקנו לשום דבר מעבר.
מת'יו לימד אותנו המון על התרבות ועל היחס שהמסאי מקבלים מהמדינה ומיתר התושבים בה. סיפר לנו שהרבה אפריקאים רואים בבני המסאי נחותים ואין להם אף אחד שמיצג אותם בממשלה.
המאמא של השבט הראתה לי איך היא מכינה את הצמידים שלהם, והבנות הלבישו אותי בלבוש המסורתי שלהן (לא אחרי שהן צחקו עלי רצח) בעוד בכלל רציתי ללבוש את הלבוש של הבנים.
בסוף כל זה הם לא דרשו מאיתנו כסף ונתנו לנו את ההרגשה של פשוט להיות חופשיים לצידם לכל אורך הדרך, וזה בדיוק החוויה שרצינו.
בסופו של דבר כן השארנו להם סכום סמלי כדי לתמוך במשפחה ועבור האירוח המדהים שלהם.

המסאי הכי שווה בשבט. אחרי הילד הדוגמן כמובן ;)
מילים אחרונות
הכרתי המון מקומיים בטיולים שלי באפריקה, ויותר מכל מי שפגשתי במסע הזה, מת'יו המסאי שלי השאיר עלי את הרושם הכי גדול.
אז יותר ממה שחשוב לי לספר לכם על החוויה האישית שלי, חשוב לי מאוד לפרגן למת'יו ולמשפחה שלו ולהודות להם על טוב הלב, העזרה והחוויה שהם העניקו לי.
אם החלטתם להתארח אצל שבט המסאי (וכדאי לכם!), אשמח שתיצרו קשר עם מת'יו:
255-654909151+ שישמח לארח אתכם אצל המשפחה שלו, ותספרו לי בתגובות איך היה!
--
התמונות במאמר צולמו ע"י מת'יו, גיא או אנוכי.
2 Comments
כל כך הרבה חוויות משמעותיות שיש לך..
נהניתי לקרוא והתמונות משלימות את הקריאה.
כייף לשמוע! תודה 🙂