טראק הרי האולוגורו

את טראק הרי האולוגורו בטנזניה לא הרבה מכירים, אולי בעיקר בגלל שרוב האנשים שמגיעים לטנזניה בוחרים דווקא לטייל בהרים המוכרים כמו הקילימנג'רו או הר מרו.

הטראקים האלו מאתגרים וטובים ללא ספק, אבל יש משהו ממש מרתק בלהגיע דווקא להרים הפחות מוכרים ומתויירים כי שם בעיניי יוצאות ההרפתקאות האמיתיות.

לטראק בהרי האולוגורו הגענו יחסית במקרה. ידענו שנגיע בשלב מסוים לעיר שנקראת מורוגורו, כחלק מהדרך דרומה לכיוון הגבול עם מלאווי.

באחד המקומות בהם אכלנו ארוחת בוקר בדרך לשם נתקלתי בספר שדיבר על ההרים האלה וכשהגענו למורוגורו בסופו של דבר החלטנו שאנחנו לגמרי הולכים לשלב את הטראק הזה כחלק מהביקור שלנו באיזור, וזו בהחלט הייתה בחירה טובה :)

לא ידענו יותר מדי על ההרפתקה שלפנינו, ולמרות שלפי התיאורים היה ניתן לסיים אותו ביום אחד החלטנו לחלק אותו ליומיים ולישון בפסגה, ובהחלט לא הצטערנו על זה.

קצת על הרי האולוגורו

הרי האולוגורו הם רכס הרים הנמצאים במזרח טנזניה, בקרבת העיר מורוגורו, וקרויים על שם השבט לוגורו.

הפסגה הגבוהה ביותר של הרכס היא בגובה 2,630 מטר, והרכס מוקף בכפרים קטנים וגידולים חקלאיים ועם זאת חלק מההליכה בו ממש מתרחשת בתוך ג'ונגל בתולי המלא בחיות בר כמו קופים, חזירי בר ואנטילופות.

הגעה לטראק

את הטראק התחלנו מהכפר Rovuma הנמצא לא רחוק מהעיר מורוגורו. ההגעה לכפר מתבצעת באמצעות מוטור (אופנוע מונית) וחשוב לשים לב - הדרך לכפר היא בעייתית ויכולה להיות טיפה מסוכנת. הגעה עם בג'ג' או מכונית פרייבט (מונית רגילה) יכולה לעלות לכם בלהיתקע בדרך למעלה, ולכן עדיף להגיע עם מוטור בלבד ולהחזיק חזק :)

אנחנו שילמנו 5,000 שילינג לאדם לכל מוטור, אבל הם בהחלט יכולים לדרוש יותר ויש מקום להתמקח, אבל גם להיות הוגנים שכן הדרך לשם היא לא אידיאלית ולקח לנו לא מעט זמן לשכנע מישהו שייקח אותנו במחיר הזה.

אפשר כמובן גם להחליט שרוצים להתחיל את הטראק יותר למטה ואז לחסוך את הנסיעה עד לכפר ופשוט לעלות את החלק הזה ברגל.

מסלול הטראק

מכיוון שעשינו את הטראק עצמאית ללא מדריך, הספיק לנו להצטייד במפות של מפס.מי ובהדרכה של מקומיים שעזרו לנו בדרך. לפעמים רק להגיד את שם הפסגה ולסמן עם היד לכיוון כלשהו יביא לאישור או תיקון של המקומיים וכך תדעו אם אתם בדרך הנכונה.

אורך הטראק הוא בסביבות ה 5 קילומטרים מהכפר רובומה ועד לפסגה שנקראת בונדווה (Bondwa). אם הולכים לאיבוד זה יוצא קצת יותר, או במקרה שלנו אפילו כפול, אבל לנו יש נטייה מולדת להשתלב תמיד בדרך הקשה יותר כדי להגיע למקומות :)

הדרך לפסגה היא לא קשה אם הולכים בדרך הנכונה (אנחנו חזרנו ממנה ולכן יודעים לאמת שהדרך אכן לא קשה), אבל אם הולכים קצת לאיבוד זה יכול להפוך למסע מאתגר.

הדרך שבה אנחנו הלכנו הייתה אומנם ארוכה וקשה יותר, עם הליכה תלולה וחלקה מבוץ וניווט דרך סבך של צמחייה וקורי עכביש, אבל לחלוטין דרך מדהימה שמרגישה כאילו הולכים בלב של ג'ונגל בדרום אמריקה.

אפשר לשמוע את הקופים קופצים בין העצים, זכינו לראות כמה ציפורים מאוד מיוחדות ובחלק מהדרך ממש אפשר לראות את הנוף של מורוגורו כולה. פגשנו בדרך מקומיים שהנחו אותנו ואישה שעשתה לנו בית ספר בעלייה קשה, שהיא עלתה אותה כמו עז הרים ואני רציתי למות מאחור :)

אבל מה שעוד מדהים בעיניי בטראק הזה הוא הנוף המפתיע מהפסגה שבהחלט היה שווה את כל מה שנאלצנו לעבור בדרך.

מידע חשוב - כדי שלא תהיו מופתעים, בפסגה יש מן בסיס של כנראה חברת טלפונים שם יושבים שני מקומיים שמתחלפים כל שבוע - הם לא מזיקים בשום צורה אבל כן יכולים לבקש מכם כסף על השהות בפסגה.

למרות שהטראק הוא חינמי לחלוטין ואין בפסגה שום קאמפ מסודר, הם כנראה ידרשו מכם משהו בשיטת המצליח.

אותנו הם הפתיעו עם הבקשה ביום למחרת כשבאנו לעזוב ובעוד שאני הייתי מאוד נגד לתת להם כסף, במיוחד כי זה היה נראה לי כמו ניסיון להוציא מאיתנו כסף אך ורק כי אנחנו לבנים (בערך), אחרי מיקוח קצר בו הם ביקשו 10 אלף שילינג, החלטנו לתת להם 5 אלף שילינג ולסגור את העניין, בעיקר כי הם גם כיבדו אותו באוכל ותה בערב.

מפלי צ'ומה

בדרך חזרה למטה מאוד מומלץ לעשות עצירה בכפר צ'ומה (Choma) ולאכול שם את האורז שעועית והסמוסה הכי טובים שטעמתי ביבשת! ולאחר מכן להמשיך למפלי צ'ומה למקלחת אפריקה סטייל :)

למפלי צ'ומה אפשר גם להגיע בלי קשר לטראק דרך העיר מורוגורו ברגל או עם מוטור. הביקור במפלים הוא חינם (כמו שאנחנו אוהבים) ולטעמי אין צורך במדריך.

הערה חשובה - למי שמעוניין להאריך את הטראק בעוד יום, ניתן להגיע גם לפסגה Lupanga שהיא בגובה של 2,150 מטר הדורשת הליכה של 7 שעות בערך בדרך קצת קשוחה, אבל אומרים שזה שווה את המאמץ ויש שם אחלה ציפורים.

ציוד מומלץ לטראק

בגלל שסוחבים את כל הציוד על הגב ובעיקר כי משך הטראק הוא בסה"כ יומיים, אין צורך להביא יותר מדי ציוד.
את התיקים הגדולים אפשר להשאיר בהוסטל בו אתם ישנים לפני הטראק ולקחת רק תיק אחד קטן לדרך (או במקרה של גיא - תיק גדול ומיותר).

אוכל

לטראק הצטיידנו באוכל יבש בעיקר ומים. לא הייתה לנו גזייה ולא ידענו אם אפשר להבעיר מדורה בפסגה, ובגדול לטראק של יומיים לא באמת צריך יותר מדי, ואוכל יבש לגמרי צריך להספיק. אנחנו הצטיידנו בעיקר בלחם, חמאת בוטנים, קוואקר, קצת תפוחים וצ'וקולוקים לדרך. אני לקחתי איתי גם שני אבוקדואים שנמעכו כמובן, אבל קשה לסרב לאבוקדו במדינה הזו.

אם אתם מצויידים בגזייה בהחלט כדאי לקחת אותה איתכם ולהכין איזה תה חם בפסגה כי יכול להיות קר שם למעלה.

בגדים

בגדים קלים להליכה וכובע מספיקים. כדאי כן להצטייד במעיל גשם ובגדים חמים כי יש סיכוי לגשם ובעיקר כי יכול להיות קר בפסגה בלילה.

ציוד אחר

אנחנו לקחנו איתנו אוהל כי לא ידענו מה מחכה לנו בפסגה, וכשהגענו הסתבר לנו שיש בפסגה את המבנה שבו ישנים העובדים שנמצאים שם והם הזמינו אותנו לישון שם גם. אנחנו סירבנו כי כבר סחבנו איתנו אוהל על הגב ולא רצינו לצאת פראיירים :) אבל זו בהחלט אופציה שבטח תעלה לכם מחיר רנדומלי כלשהו שיעלה על דעת העובדים לבקש.

בנוסף לקחנו איתנו שק"ש ואת שמיכות המסאי שלנו ללילה וגם מזרון שטח יכול לסדר לכם את הלילה אם יש לכם.

מילים אחרונות

טראק הרי האולוגורו הוא לטעמי אחד מהפנינות של טנזניה ואם יש לכם כמה ימים ספייר לחוויה קצת אחרת שווה להקדיש את הימים האלה לכאן, לא תתחרטו וספרו לי איך היה בתגובות :)

---

רוב התמונות צולמו על ידי חוץ מהתמונה שבה אני לא נראית סובלת אבל אני בעצם כן שאותה צילם גיא היקר :)