מרכז מונגוליה
09/11/2018שבט איילי הצפון
25/11/2018מדבר גובי
מדבר גובי הוא מדבר הנמצא בדרום מונגוליה ופולש גם לצפון סין, ולמען האמת היה סיבה מרכזית שלי להגיע לטייל במונגוליה.
על החלום שלי של טיולי מדבריות בעולם עוד אפרט במאמר אחר, ועם זאת מדבר גובי עבורי היה אחד ממקומות החובה להגיע אליהם במונגוליה, ובכלל בעולם.
כחלק מהטיול שלי במונגוליה יצאתי למסלול של חמישה ימים במדבר שכלל את האטרקציות המרכזיות של האיזור, שלי באופן אישי היה חשוב להגיע אליהן.
במאמר הבא אספר לכם קצת על המדבר המיוחד הזה, אפרט על המסלול שבחרתי, על אטרקציות נוספות שניתן לעשות והעלויות הנלוות לכך.
קצת על מדבר גובי
על מדבר גובי שמעתי לראשונה כשראיתי את הפרק של המדבריות בסדרה המצויינת והמומלצת מאוד Planet Earth.
הסקרנות להגיע למקום שהוא כל כך קיצוני כמו מדבר גובי רק הלכה וגדלה ואיתה יחד הרצון לראות את הגמלים הדו דבשתיים החמודים החיים שם.
מדבר גובי הוא איזור ענק המתפרס על מעל למיליון קמ"ר של שממה אינסופית מכל עבר, ונחשב לאחד המדבריות הגדולים בעולם.
מה שתוחם את האיזור הזה אלו הרי האלטאי מצפון, והרמה הטיבטית מדרום.
העיר המרכזית שתמצאו שם היא דאלנזאדגד (אל תנסו אפילו לזכור את השם הזה..), שהיא בירת המחוז אומנגובי, אבל עדיין ניתן לעבור דרך כמה כפרים של מקומיים שבחרו משום מה לחיות שם.
למרות שמדבר גובי נחשב למקום קיצוני ביותר עם אקלים שמתחיל ב - 45 מעלות חום בקיץ ונגמר במקרה הטוב ב - 40- מעלות של קיפאון עצמות בחורף, עדיין יש לא מעט מונגולים משוגעים שחיים שם ונודדים בין המרחבים מלאי הכלום של האיזור.
מלבד עדרי חיות המשק שמגדלים איתם המונגולים שם, יש לא מעט בע"ח שדווקא מסוגלים לחיות בתנאים הקיצוניים האלה, החל מהגמלים הדו דבשתיים המיוחדים והפרוותיים האלה, ועד לזאבים, שועלים ואפילו דובי גובי הנמצאים בסכנת היכחדות חמורה ביותר (תהיו טובים לעולם הזה!).
למי שמתעניין גם קצת בארכיאולוגיה, היסטוריה, גיאולוגיה או ביולוגיה, ממליצה לקרוא קצת על המקום הזה כאתר שמצאו בו לא מעט מאובנים כולל ביצי דינוזאורים!
איך מגיעים למדבר גובי?
לא ברור לי למה, אבל הרבה מטיילים ישראלים (ולא רק!) דווקא מעדיפים לדלג על איזור מדבר גובי או מקוצר זמן בוחרים לוותר דווקא על האיזור הזה במונגוליה לעומת אזורים אחרים.
רוב המטיילים במונגוליה סוגרים מסלול מראש עם וואן למשך כל הטיול שלהם במדינה ותמיד איכשהו את מדבר גובי בוחרים לתכנן בנפרד.
יכול להיות שהסיבה היא כי הנקודה שהכי כדאי לצאת ממנה אל המדבר היא העיר אולנבטאר, כך שרוב המטיילים גם ככה מגיעים אליה לפני היציאה למדבר ואז יכולים לתכנן מסלול נפרד לחלק הזה עם מטיילים נוספים שגם רוצים להגיע לשם.
עקב כך, בהנחה ולא הכנסתם את מדבר גובי למסלול שלכם עם וואן, ועדיין אתם רוצים להגיע לשם בסוף או בתחילת הטיול שלכם במונגוליה, תדעו שאין בעיה לסגור מסלול ייחודי למקום דרך אחת הסוכנויות באולנבטאר.
כמו ליתר האיזורים במונגוליה, גם כאן אתם נדרשים למצוא וואן לנסוע בו או קבוצה להצטרף אליה.
אין דרך להגיע לשם עצמאית, אפילו לא לעיר המרכזית של האיזור שגן המונגולים לא שמעו על תחבורה ציבורית או כבישי אספלט.
ההרפתקנים באמת יכולים כנראה לשכור או לקנות ג'יפ ולנהוג עצמאית, אך נדרשת מיומנות מאוד גבוהה בנסיעת שטח במקום כמו מונגוליה.
מה אפשר לעשות במדבר גובי?
בין המרחבים העצומים של מדבר גובי מסתתרות להן כמה נקודות שמאוד כדאי להגיע אליהן וכמה מהאטרקציות הכיפיות ביותר במונגוליה.
הדיונות Khongoryn Els
באמצע השממה של מדבר גובי, בנסיעה ארוכה בדרכים שנראות כאילו מובילות לשום מקום, פתאום מתגלה מן מרבד של חול צהוב שנראה שהגיע לשם במקרה.
הדיונות הצהובות של מדבר גובי הן תופעה לא ברורה, וזה נראה כאילו יבאו את החול הזה ממדבר סהרה כדי שהמונגולים יהנו מקצת דיונות.
ברגע שמתקרבים ונוסעים לצד הדיונות מבינים כמה השטח שעליו הן מתפרסות הוא ענק, והוא רק נראה קטן מרחוק כי מונגוליה ענקית בעצמה.
מתפרסות על שטח של כ - 965 קמ"ר, הדיונות הן חלק מהפארק הלאומי Gobi Gurvansaikhan, ונקראות גם דיונות החול המזמר "singing sand", או במונגולית Duut Mankhan, בעקבות הצליל שהן מייצרות כאשר החול עף ברוח.
הדבר המגניב ביותר שניתן לעשות שם זה כמובן לטפס על אחת הדיונות ולרוץ בחזרה את כל הדרך למטה.
עלייה של בין 45 דקות לשעה תביא אתכם לפסגת הדיונות ולצפייה בנוף מדברי עוצר נשימה.
אז נכון שהנוף והצבעים הם לא כמו הדיונות של נמיביה, למי שהיה, ועם זאת, אני עדיין ממליצה לעשות את המאמץ, להגיע לשם ולטפס על הדיונות - כי זה בעיניי הכייף האמיתי.
העלייה לפסגה יכולה להיות לא פשוטה, וכדאי להצטייד במים ומוטיבציה.
החלק האחרון של העלייה הוא כבר דיי תלול ובשלב מסויים כנראה שיותר תזחלו אותו מאשר תצעדו בו. ועוד דבר נפלא הוא, שממש לקראת הסוף, רוח תברך אתכם ותמצאו את עצמכם עם הרבה חול בעיניים.
אבל כל זה שווה את המשחקים שאפשר לעשות בפסגה, וכמובן את הירידה למטה.
כשאנחנו היינו שם היו הרבה יפנים שהצטיידו במזחלות כדי לגלוש את הדרך למטה, אבל אל תהיו יפנים, פשוט תרוצו את זה ותתגלגלו ותאכלו חול, כי זו הדרך לחוות דיונות באמת.
רגע של רגש - דיונות הן בין הדברים שאני הכי אוהבת בעולם, ויש לי פילוסופיה שלמה מאחורי האתגר של טיפוס על דיונות ועל אופיין של הדיונות.
בנוסף לדעתי דיונות מאפשרות לנו לחזור להיות ילדים קטנים שמשחקים ומשתוללים בארגז חול, וכאחת שאוהבת להיות ילדה, כייף לי לראות אנשים מבוגרים רצים בין החולות וחיוך שלא יורד להם מהפנים.
באיאנזאג Bayanzag) - Flaming Cliffs)
הצוקים הבוערים הוא סוג של קניון לא גדול בלב המדבר המונגולי.
כמובן שהשם שלהם נובע מצבעם האדום כתום של של אבני החול, והאיזור עצמו הוא יפה מדי לעיניים מכדי לפספס אותו.
נכון סיפרתי לכם לפני כמה פסקאות על הממצאים הארכיאולוגים שנמצאו בגובי? אז זה פה! האיזור הזה מכיל בתוכו לא מעט מאובנים ושלדים של דינוזאורים.
אחת מהיוזמות שמנסים להעלות באיזור הזה היא הקמה של מרכז ללימוד ומחקר שגם מטרתו להגן על מאובני דינוזאורים והארכיאולוגיה במדבר.
מוזמנים לקרוא על היוזמה עוד ואפילו לתרום להקמתה אם בא לכם :)
אל הצוקים האדומים כדראי להגיע קצת לפני שקיעה כך שתספיקו לטייל על הצוקים, לצפות בשקיעה ואולי גם לרכוש איזו מזכרת מהגזלנים בכניסה אליהם.
תפסו לכם איזו נקודת תצפית טובה, ותהנו מהטבע שסביבכם.
יולין אם (Yolyn Am)
מקום מאוד מפתיע בלב המדבר שירגיש לכם כאילו אתם בכלל מתהלכים באיזו שמורה אירופאית לפתע.
יולין אם הוא ערוץ נחל הנמצא בשמורת Gobi Gurvansaikhan, שאפשר לעשות בו מסלול קליל וכייפי מאוד מאוד של כ - 15 ק"מ.
הוואדי הזה מכיל בתוכו כמה אוצרות מאוד מיוחדים כמו מפלי קרח, מערות קרח, נמר השלג הנדיר ויעלים סיביריות.
אנחנו לא הצלחנו לראות אף אחד מאלו, אבל עדיין המסלול היה מאוד מגניב.
כל האיזור ירוק לגמרי, וגבעות מקיפות אותו מסביב. המסלול הוא מעגלי וההליכה בו מתבצעת בצמוד לנחל ככה שלא מעט פעמים אתם נדרשים לקפץ בין צד אחד של הנחל לשני.
יש איזורים שממש אפשר לעבור בטיפוס קטן מה שמוסיף עוד יותר עניין למסלול.
בכניסה לפארק תידרשו לשלם 3,000 טוגריק (כ - 4 שקלים בערך), כמו בכניסה לכל פארק לאומי במונגוליה.
יש בכניסה גם מוזיאון, ככה שאם יש לכם זמן וסבלנות אפשר לקפוץ אליו וללמוד קצת יותר על המקום.
בכניסה לוואדי יש כמה דוכנים של מזכרות מיוחדות ששווה לתת מבט בהן.
Zorgol Khairkhan (ההר הקדוש)
במרחק של 150 ק"מ בערך דרום מזרח מאולנבטאר, מסתתר לו ההר הקדוש המתנשא לגובה של 1,686 מטרים.
המקומיים מאמינים שבהר שוכנת רוח אדיבה וטובה, ומסביב להר ישנם קברים עתיקים של חיילים מונגוליים מה שהופך את ההר לבעל משמעות וחשוב לאוכלוסייה המונגולית.
ההר מורכב מסלעי גרניט שנראים כאילו הונחו שכבות על גבי שכבות, ומכיל בתוכו לא מעט מערות ואפילו מעיינות מים.
ליד מעיין המים המרכזי של המקום תוכלו לראות חיות משק שבאות לשתות ממימיו.
מסביבו תוכלו לראות (אם אתם ברי מזל) גם לא מעט בעלי חיים כמו איילים, יעלים וכדומה.
על ההר אפשר לטפס ולשבת על אחת מנקודות התצפית היפות שבדרך ולהעריך את המקום והחוויה שבה אתם נמצאים.
שימו לב בדרך למעלה (ולמטה) מסתתר לו צמח מרושע, שצורב את העור בצורה כואבת ולא נעימה. כדאי לעלות עם בגדים ארוכים ונעליים סגורות.
את הצריבות של הצמח הרגשנו אפילו ביום למחרת, ובהחלט רצוי להיזהר!
ההר באמת קדוש למקומיים אז התייחסו לזה בהתאם וכבדו את המקום! אין לקחת משם דבר (גם לא לאסוף עצים למדורה), ובטח שאין להשתמש במקום כתא שירותים.
מסלולים ועלויות למדבר גובי
במדבר גובי תוכלו לתכנן מסלול בהתאם לזמן שיש לכם, לכסף כמובן ולכמה תרצו להעמיק באיזור הזה.
בגלל שזה באמת איזור מאוד גדול, מינימום הימים בעיניי לטייל בו, כדי להגיע באמת למקומות המגניבים הוא חמישה ימים לפחות.
אז מה בעצם ישפיע על המחיר של המסלול למדבר גובי?
העלויות לנסיעה למדבר גובי יכולות להיות מושפעות מכמה גורמים:
- כמות הימים שבחרתם. מכיוון שרוב ההוצאה במקרה של נסיעה למדבר גובי היא על וואן, דלק ונהג, ככל שתצאו למסלול ארוך יותר כך תשלמו על יותר ימים בוואן שבאים יד ביד עם בזבוז של דלק וכמובן חברתו של הנהג שאיתכם.
- כמות האנשים שבוואן. העלות שלכם על וואן, דלק ונהג צריכה להיות עלות שהיא קבועה, בהתאם למסלול כמובן שבחרתם, ככה שזה לא משנה כמה אנשים תהיו, הסכום הכולל יתחלק ביניכם. חשבון פשוט אומר שככל שתהיו יותר אנשים ככה תוציאו פחות כסף וככה גם יהיה לכם יותר חמים, נעים ולא נוח בוואן.
הוואנים המונגולים יכולים להחזיק בתוכם עד 7-8 אנשים כולל הנהג, ככה שהכמות המומלצת של אנשים בוואן מבחינת עלות ונוחות היא בין 5-6 אנשים. - הסוכנות איתה סגרתם. למעשה, יש תחרות דיי גדולה במונגוליה, וכל נהג עם וואן יכול להציע לכם את שירותו. יש כמובן גם את האפשרות לצאת דרך אחת מהסוכנויות המוכרות ולשלם טיפה יותר.
למדבר גובי אתם לא נדרשים לפרמיטים מיוחדים או מדריך (בניגוד לטאבן בוגד או לשבט איילי הצפון), ככה שטכנית אפשר באמת לבחור את הסוכנות שנותנת לכם את המחיר הטוב ביותר, כי הסיכוי שתידפקו במקרה הזה הוא נמוך יותר. - ביקוש והיצע. חוק מוכר בכלכלה שתקף לגמרי במקרה הזה. בחודשים שבהם הביקוש גדול ויש הרבה מטיילים, תקבלו מחיר יקר יותר לעומת בסוף העונה כשהמונגולים כבר מרגישים את החורף מתקרב והתיירים עוזבים את מונגוליה.
המסלול שבחרנו
בעקבות לא מעט שיחות והתיעצויות עם אנשים, החלטתי שלמדבר גובי אבחר מסלול שמשלב בתוכו 3 איזורים שהיה לי ממש חשוב לראות.
לא מעט מטיילים סיפרו לי שקצת מרחו אותם מבחינת ימים במדבר, ויש המון איזורים שהם לא כל כך מעניינים והכניסו להם למסלול.
בנוסף, הרבה מסלולים למדבר מכילים בתוכם גם כמה נקודות במרכז מונגוליה, ככה שאם טרם ביקרתם בחלקים האלה תישקלו להכניס אותם למסלול.
רוב המסלול במדבר מתחלק לנסיעות ארוכות שבסופן מגיעים ליעד, מסתובבים קצת באיזור, מעבירים לילה וממשיכים בעוד נסיעה ארוכה.
כשישבנו על מסלול עם אחת הסוכנויות באולנבטאר הבנו שמסלול של חמישה ימים לגמרי מספיק בשביל להגיע לשלוש הנקודות שהיה לנו חשוב להגיע אליהן.
למען האמת לא עשינו מחקר עלויות עם סוכנויות נוספות כי פשוט הסוכנות הראשונה שישבנו איתה הציעה לנו בדיוק את המסלול שרצינו ובמחיר הוגן בהחלט.
לבסוף בחרנו לסגור את המסלול הבא עם הגולדן גובי, מסלול מעגלי של חמישה ימים:
יום ראשון
מוקדם בבוקר התייצבנו כל החבורה בהוסטל גולדן גובי שם חיכה לנו הנהג החמוד שלנו טמקה לקחת אותנו לדרך.
לא רק שזכינו בנהג דובר אנגלית ודובר כמה מילים בעברית גם, הוא גם זימר לנו שירים מונגוליים מסורתיים כל הדרך, ויש לו קול יפה :)
את האוכל לדרך רכשנו יום לפני בסופר הגדול של אולנבטאר (ממש מול הגולדן גובי), אבל גם בדרך יש סופר גדול נוסף שניתן להצטייד בו במידה ושכחתם משהו.
הנקודה הראשונה שהיה עלינו להגיע אליה הייתה Zorgol Khairkhan, שהיא במרחק 140 ק"מ בערך מאולנבטאר ולוקחת בין 4-5 שעות נסיעה.
קצת לפני הנקודה שבה פתחנו אוהלים, עצרנו בהר הקדוש וטיפסנו אל אחת מנקודות התצפית שלו.
לאחר שירדנו מההר נסענו עוד קצת ופתחנו אוהלים באיזור עם כמה גבעות שהיו אמורות טיפה לחסום את הרוח החזקה שנשבה.
אפשר ללקט עצים באיזור של המחנה ולהדליק מדורה. במידה ואתם מוצאים הרבה עצים, אם הנהג שלכם מסכים, כדאי לקחת קצת איתכם כי לא בכל הנקודות במדבר קל למצוא עצים למדורה.
אחרי שהקמנו אוהלים וקצת לפני שהתחלנו להכין אוכל, גילה לנו הנהג שלנו שלל משחקים שהביא איתו ועד לשקיעה מצאנו את עצמנו משחקים פריסבי וכדורעף ללא רשת :)
יום שני
קמנו ליום נעים של שמש, ואחרי ארוחת בוקר התחלנו את הדרך לכיוון ה - flaming cliffs, נסיעה של בסביבות ה - 200 ק"מ.
בדרך עצרנו בנקודה מעניינת שבה יש אדמה יבשה סטייל המדבר באוסטרליה. כל האיזור הוא כמה מטרים בודדים שמקיפים אותו מצוקים קטנים ואגם קטן שאליו מגיעים בעלי החיים לשתות.
עשינו שם כמה צילומים מגניבים והמשכנו אל עבר הצוקים.
לקראת הערב הגענו אל הצוקים הבוערים שם העברנו בערך שעתיים בהם זכינו לראות את השקיעה ולטייל בין נקודות התצפית השונות של האיזור.
יש באיזור הזה גרים לאירוח, אבל אנחנו בחרנו להתמקם בנקודה לא רחוקה משם ולפתוח אוהלים.
יום שלישי
ביום השלישי התחלנו את המסע שלנו אל עבר המקום שאליו חיכיתי יותר מכל להגיע וזה כמובן ה - Khongoryn Els (הדיונות בקיצור).
למען האמת, אפילו הדרך לשם הייתה דיי מגניבה וזכינו לפריחה מדהימה של פרחי שום, אותם אפשר לקטוף ולשים באוכל.
גם שם עשינו כמה תמונות משעשעות והמשכנו לכיוון הדיונות.
אל הדיונות הגענו בשעות הצהריים המאוחרות והתחלנו את הטיפוס אל פסגת הדיונה שארך בין חצי שעה לשעה.
אחרי ששיחקנו, השתוללנו, רצנו והתלכלכנו בדיונות נסענו למחנה שלנו שבו העברנו את הלילה.
שימו לב שכדאי לשקול להגיע לדיונות כמה שיותר לקראת סוף המסלול שלכם בגובי, כי מקלחת לא תקבלו כנראה והחול הזה הולך לגרד לכם את החיים. :)
יום רביעי
ביום הרביעי זכינו לצפות בסופות חול קטנות כמו שיאה למדבר שנתן מראות מאוד אפוקליפסים לכל החוויה הזו.
נסיעה לא ארוכה הביאה אותנו אל הכניסה לפארק הלאומי Gobi Gurvansaikhan אל המסלול בערוץ הנחל היולין אם.
לצערנו הגענו יחסית מאוחר, והתחלנו את המסלול בשעות הצהריים המאוחרות, מה שלא איפשר לנו לסיים את המסלול המעגלי (למרות שניסינו).
אחרי שהבנו שלא נצליח לסיים את המסלול לפני החשכה, בעוד גשם יורד עלינו ומדי פעם מפציע ברד, חזרנו אחורה את כל הדרך שבה הלכנו.
את הערב האחרון שלנו העברנו לא הרחק משם. ויתרנו על המדורה הקבועה שלנו והתפזרנו מוקדם באוהלים פשוט כי הייתה רוח חזקה והיינו צריכים לקום מוקדם למחרת כדי שאני אצליח להגיע לאולנבטאר בזמן.
יום חמישי
היום החמישי והאחרון שלנו התחיל במזג אויר קצת אפרורי והחלטנו למצוא נקודה מגניבה בדרך לאכול בה ארוחת בוקר.
לבסוף עצרנו באיזו מסעדה קטנה בכפר קטן בדרך בו שתינו תה עם עוגיות והמשכנו בנסיעה.
בדרך עצרנו בעיר דאלנזאדגד והמשכנו בחזרה אל עבר אולנבטאר, נסיעה ארוכה מאוד של 7 שעות בערך.
אחרי שהגעתי לאולנבטאר היה לי מעט זמן להתקלח ולהוריד ממני את כל החול לפני שהמשכתי באותו יום אל עבר היעד הבא שלי במונגוליה - שבט איילי הצפון.
ציוד שכדאי לקחת אל מדבר גובי
למען האמת, אין איזה ציוד מיוחד שנדרש ליציאה למדבר גובי, ומכיוון שאתם עם וואן צמוד אליכם אין בעיה לקחת את כל הציוד שאיתו אתם מטיילים.
בניגוד לאיזורים אחרים במונגוליה שבו משאירים את רוב הציוד במחנה או ברכב ויוצאים לטייל ימים שלמים ברגל או עם סוסים, במקרה הזה, ברוב האיזורים הרכב לידכם והגישה אליו היא יומיומית.
ועם זאת, במידה ובחרתם מסלול שהוא קצת יותר הרפתקני (וגם אם לא), ממליצה להצטייד בציוד הבא:
ציוד שחובה שיהיה איתכם:
- אוהל: למרות שכמות המשקעים במדבר היא על גבול הלא קיימת, ודווקא שם רוב הלילות היו חמימים יותר מיתר האיזורים במונגוליה, עדיין אוהל נדרש כאן.
יש לילות שכנראה תוכלו להעביר תחת כיפת השמיים, אבל לחלוטין יכולים להפתיע אתכם ימים של רוחות וסופות חול.
- שק שינה: גם בין לילות יחסית חמימים יכולים להסתתר ימים קרים, ושק שינה במקרה הזה הוא חובה.
- מזרון שטח: יאפשר לכם לחצוץ ביניכם לבין רצפת האוהל. לטעמי לא כדאי לוותר.
- בגדים חמים: יכולים להיות לילות קרים במדבר, ולפעמים בין היום ללילה הטמפרוטורות יכולות להשתנות באופן דיי קיצוני. קחו איתכם בגדים חמים!
- פלאפון + מטען נייד: למרות שאין קליטה בשום מקום כמעט, וניווט הוא לא הכרחי אם אתם עם רכב צמוד, עדיין כדאי להצטייד בפלאפון ומטען נייד.
- פנס ראש: זו דרך מאוד טובה למצוא את הדברים שלכם בחושך גם במדבר גובי.
ציוד שמגניב שיהיה איתכם:
- נגן מוזיקה: הנסיעות במדבר ארוכות, ומוזיקה יכולה להעביר את הזמן הזה בצורה מיטבית.
- ספר: אם אתם מסוגלים לקרוא בנסיעה או רוצים כמה רגעים עם עצמכם במדבר, ספר יכול להיות אחלה חבר.
- סנדלי שורש: ברוב הזמן לא כל כך צריך נעלי הרים, ושורש זה פתרון מעולה לעצירות בדרך ואפילו לחלק מהמסלולים.
דברים שממש אין צורך שתסחבו:
- כל מה שקשור להגיינה: מקלחת לא תעשו שם (חוץ ממקלחת חול), אז אין צורך לסחוב שמפואים וכדומה איתכם. מברשת ומשחת שיניים כדאי שתקחו איתכם.
- מקלות הליכה: אין צורך, אין שם טראקים מטורפים שדורשים מקלות הליכה. אם אתם ממש סובלים מבעיות ברכיים אז כן תשקלו לקחת.
לרשימת כל הציוד שלקחתי איתי למונגוליה, יחד עם מסקנות ותובנות של אחרי - מוזמנים לקרוא כאן.
מילים אחרונות
במידה ויש לכם את הזמן, אל תפספסו את מדבר גובי..!
זה נכון שיש לנו מדבר מדהים משלנו גם פה, עדיין בעיני יש ייחוד מאוד גדול במדבר גובי לעומת מדבריות אחרים בהם ביקרתי.
ואנא ספרו לי בתגובות, מה הדרך הנכונה להכין אורז כי התווכחנו על זה לא מעט!
האם קודם מרתיחים מים ולאחר מכן מוסיפים את האורז, או קודם מחממים שמן, מטגנים את האורז ומוסיפים מים שנותנים להם לרתוח? :)
--
למדבר גובי יצאתי עם חבורה כל כך שונה של אנשים שהפכו את כל המסע הזה למעניין במיוחד - רגב ואוראל זוג ישראלים, ליר אחת, מרטין הצרפתי וטים ההונגרי.
חלק מהתמונות במאמר צולמו על ידי והיתר ע"י מרטין היקר ואין להשתמש בהן ללא רשות. תודה :)